שאלה לגביי מודעות

[מיכל ט]

שאלה לגביי מודעות

בצוות שבו אני עובדת התעורר דיון לגביי האם ואיך אפשר לעבוד עם אדם שיש לו בעיה במודעות. די ברור לנו שהבעיה לא נובעת ממקור רגשי. מדובר באדם עם קושי להתמיד להגיע למקום העבודה שבעקבותיו הוא פוטר. במהלך השבועות בהם הוא לא הגיע לעבודה עובדת ההשמה ניסתה מספר רב של פעמים להתריע שההתנהגות הזו תוביל לפיטורים. נראה לנו שהבחור לא הצליח לקשר בין ההתנהגות שלו והתוצאות שיכולות להתלוות אליה. גם בשיחות לאחר הפיטורים לא היה לאותו אדם מושג למה פיטרו אותו. דוגמא נוספת היא שכאשר הוצעה לו עבודה אחרת הוא ביקש לדחות את התחלת העבודה בגלל אפשרות לעבודה זמנית אחרת. הוא לא מסוגל לתפוס שבטווח רחוק עדיף להתחיל לעבוד בעבודה שמרויחים בה פחות כסף ונמשכת יותר זמן. כל ההתנהלות שלו מבוססת על תגובה אימפולסיבית לארועים מזדמנים. נשמח לשמוע הצעות כי מדובר באדם עם מיומנויות עבודה טובות שלא מצליח להשתלב . תודה מיכל

 

[שריד]

שינוי נקודת מבט אגוצנטרית

לפי דברייך אני מבין שלאדם יש מספר תכונות טובות המועילות למקום העבודה. אפשר ללכת למספר כיוונים, תלוי בזמן הטיפולי שעומד לרשותכם. אמרת מיכל, שהבחור לא מצליחה לראות את הקשר בינו לבין הסביבה. סביר להניח שהוא בעיקר מרוכז במה שקורה לו. אגב מצבים כאלו מאפיינים אנשים לקויות למידה קשות האם יש לו קושי בתחום ? על כל פנים אחד התרגילים ליציאה מאגוצנטריות הוא לתת לו לכתוב ולהסביר את הדרך בין ביתו למקום כלשהו או לעבודה... בתרגיל הזה תוכלי לראות איך הוא יכול לשנות עמדה ולהכנס לנעליים של משהו אחר. הוצע כאן בשרשורים קודמים להשתמש במושג הזמן כמעורר מחשבה... למשל לתאר איך הוא רואה את עצמו בעוד טווח של זמן חצי שנה... בעוד שנה חמש שנים... וכו' . את התאורים אפשר לקחת ולהשוות בינהם. בהצלחה, ואני מקווה שתקבלי כמה קצוות של חוטים נוספים. שריד

 

[neophile]

אפקטיביות טיפול אחד על אחד

שמתי לב שלשני אנשים הרבה יותר קל לתקשר אחד עם השני כאשר הם לבד אבל ברגע שיש יותר משני אנשים המצב משתנה באופן קיצוני ויכולת התקשורת האמיתית(אני לא בקיא במיוחד במונחים אז תסלחו לי על הבורות) יורדת, הכוונה לרמת השקט הפנימי אני חושב כשאנשים אמיתיים הם לא דואגים ונפתחים בקלות, מסוגלים לקבל רעיונות חדשים ומסוגלים ביתר קלות להעביר את תפיסת עולמם אחד לשני במצב כזה תהייה הרבה סובלנות אחד כלפי השני ובמצב כזה אנשים מגלים הכי הרבה מכנה משותף אחד עם השני המסיכות יורדות אפשר לומר הם מגלים שלפניהם עומד אדם נפלא ואותו אדם גם משמש כראי לנפלאות שלהם כל זה טוב ויפה אבל ברגע שמדובר בשלוש או יותר אנשים(עד שזה נהפך להמון) זה לא תקף והמחסומים לא יורדים, התקשורת לא אפקטיבית וקונפליקטים מתעוררים בקלות רבה יותר למה זה קורה? האם זה משהו שמושרש בהתנהגות האנושית? ואם כן האם הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם זה, זה פשוט לקבל את העובדה הזאת כמו עובדה ולא בעיה שיש לפתור ? האם הדרך הטובה ביותר לתקשר עם הרבה אנשים באותו זמן זה לא לנסות לתקשר עם הרבה אנשים באותו זמן?

 

[שריד]

פיזור אחריות בפסיכולוגיה חברתית

בשנת 64 ברובע קווינס שבניו יורק הותקפה בחורה אמריקאית ע"י מטורף שעינה אותה חצי שעה בשלוש לפנות בוקר. לבסוף הוא דקר אותה למוות. בחקירה שעזו לאחר מכן התברר שמצעקותיה התעוררו לא פחות מ 38 איש. הם עמדו רתוקים לחלונות צפו והמפתיע הוא שאף אחד מהם לא התקשר למשטרה. במחקר אחר שעשו שני חוקרים אמריקאים, לאטנה ורודין, הוזמנו אנשים לבד ובזוגות כדי להשתתף במחקר. הם נדרשו לענות על שאלון ובעת מילוי השאלון שמעו בחדר סמוך אישה העולה על כסא ואח"כ נופלת צועקת ונאנחת. הכל כמובן בויים מראש. מבין אלו שישבו לבד 70 אחוז נענו לקריאות העזרה. ומבין אלו שישבו בזוגות 20 אחוז בלבד נענו. המחקר מראה כיצד מעכבת נוכחותם של אחרים תגובות של עזרה לזולת. אדם אינו פועל בחלל ריק הוא מושפע מאחרים בסביבתו כך שהתצפית שלך בהחלט נכונה, אולם האם המסקנות שהסקת הם הפיתרון היעיל ? תנסה לחשוב על מצבים בהם אתה או אחרים תקשרתה בצורה טובה עם עוד מספר רב של אנשים אז תגלה את המצב שנקרא קבוצה. דרך אפקטיבית להתמודד עם התופעה שהעלתה היא ההבנה של התהליכים בקבוצה. בברכה שריד

 

[neophile]

disinformation

אני מעדיף להיות בחברת אנשים לא קבוצתיים בדיוק בגלל זה חוסר אכפתיות אפשר לומר את אותו הדבר לגבי קבוצות גדולות שנמצאות במלחמה נגד קבוצות אחרות כמו שקורה עכשיו למשל פה בישראל אבל זה לא פורום אקטואליה אז אין צורך להרחיב השליטים מנצלים את חוסר האכפתיות הזה וקוראים לבני אדם שנמצאים במרחק כמה קילומטרים מאיתנו בכל מני שמות כמו "רוצחים" "טרוריסטים" והצד השני עושה בדיוק אותו הדבר , ושחס וחלילה נחשוב עליהם בתור "בני אדם" זאת אומרת בני אדם הדברים האלה הם מה שדוחים אותי מקבוצות האינדבידואליות הולכת לעזזל

 

[neophile]

ההבדל בין אגוצנטריות לאגואיסטיות?

מצטער על האוף טופיק, או שזה לא לגמרי... בכל מקרה הנקודה שלי ששכחתי לכתוב היא ששני אנשים מסוגלים להעלות את המודעות אחד של השני כל זה טוב ויפה אבל כשמדובר בטיפול בבעיה אז אני חושב זה רק יעבוד בטיפול אבל בחיים כשהבן אדם יצטרך להתמודד עם אנשים שונים שהמודעות שלהם לא בהכרח כמו של המטפל הוא יתקשה מה ההבדל בין אגוצנטריות לאגואיסטיות?

 

[נעמי הדס לידור]

אגוצנטריות , אגואיסטיות

אגוצנטריות היא תקופה בחיים הילדיים בה אנחנו רואים את עצמנו במרכז העולם וזה בסדר עד גיל מסוים....כשזה עובר את הגבול ועדיין אתה רואה את עצמך במרכז העולם ולא יכול לראות את העומד מולך....זוהי כבר אגוצנטריות שהופכת לאגואיסטיות כי היא חוסר יכולת לראות את השני ולהתחשב בו. חשוב ואפשר לטפל באגוצנטרויות נעמי

 

[עליזה הילמן]

אגואיזם

לנעמי שלום: קראתי שוב ושוב את השורות שלך. איני רואה אגואיזם כקיבעון מתקופת האגוצנטריות.או כפי שאת כותבת אגוצנטריות שהופכת לאגואיסטיות. הסיומת "איזם" מדבר על שיטה ,השקפה ,תורה עיקרון ,משם נגזרים מונוטאיזם, פונדמנטליזם , וכיו .אנוכיות היא לא חוסר יכולת לראות את הזולת אלה לא לאפשר לו מרחב מתוך אינטרס של סיפוק עצמי בלבד. אני רואה באגוצנטריות כאשר עוברים את הגבול ההתפתחותי נורמאטיבי יותר כפונקציה קוגניטיבית פגומה ,ולא כנתון אישיותי . אשמך לתגובתך בנדון עליזה

 

[חיה גנתון]

שווה דיון מתמשך

מיכל ושריד, ערב טוב. נראה לי שמקרה כזה שווה דיון, אפילו ברמה תיאורטית. שריד, אתה רואה גישה אגוצנטרית, שבה ה"לקוח" שלנו מנתח מצבים מנקודת מבטו בלבד, מבלי לקחת בחשבון נקודת מבט של אחרים. במקרה כזה, יש לכלול בטיפול התנסויות בלקיחת צד של הזולת. למשל, לכתוב למה הוא חושב שפוטר מן העבודה, ולעומת זאת, לנסות לקחת את הצד של המעביד,שיסביר למה הוא פיטר את הבחור. אולי להוסיף צד נוסף כמו: חבר לעבודה, פקידת השמה וכו'. אפשר גם לראות את המקרה כמקרה של תפישה אפיזודית של המציאות: קושי בהבנת הקונטקסט שבו קורים הדברים על פני רצף של זמן, מרחב, סיבה ותוצאה וכו'. יש לנו כלים מאוד טובים בהעשרה, שיכולים להוות נקודת מוצא לשתי האפשרויות שהצענו כאן. אשמח להמשיך את הדיון. מה דעתך?

 

[שריד]

כלי העשרה ליציאה מאגוצנטריות

חיה אני מסכים מאוד שישנם כלי העשרה מצויינים לנושא. גם התמצאות במרחב וגם ללא מילים יכולים להוות גרוי מצויין לשינוי והרחבה של נקודות מבט. זהו דיון אחד שיכול להתקיים בין אלו שמכירים את כלי העשרה. דיון רחב יותר הוא לאמץ את כישורינו ומחשבתינו לכיוון שינוי נקודת מבט מבלי להתבסס על הכלים לטובת אלו שירצו להשתתף ואינם מתמצאים. לכך כיוונתי למשל בהצעה לתת לבחור להסביר את הדרך מביתו לעבודה או לכל מקום אחר. א. הרעיון הוא שכדי לבצע מטלה זו הוא צריך להכנס "לנעליו" של המקשיב ולתת את מירב הפרטים בארגון נכון. ב. יש כאן הרחקה של הפעילות מהקושי הקונקרטי במקום העבודה. אני חושב שצורה זו של העבודה שונה למשל מטיפול קוגניטיבי התנהגותי מה דעתך ? שריד

 

[מיכל ט]

קצת איבדתי כיוון

שריד מכל השירשור הזה נהיה לי קצת בלאגן.. אני אשמח אם תעזור לי לעשות סדר. ועוד בקשה.. האם אפשר לעשות משהו עם הפרסומות שמופיעות בצד הפורום. הכוונות האלה מאוד מפריעות לקריאה ועושות את הפורום פחות נגיש. תודה מיכל

 

[שריד]

קצת סדר מיכל

אני מציע שקודם כל תתיחסי להודעות שלי ושל חיה. ההודעה של נאופיל חרגה מנושא השרשור. האמת היא שאין לי כרגע ידע איך להעביר הודעה אחת לשרשור אחר. בנוגע לבחור... ההצעות הן לעבוד איתו בכיוון שיוכל לראות גם את הצד השני צד המעסיק. כלומר איזה מין עובד הוא. ההנחה היא שהוא רואה רק את עצמו ואת קשייו או יכולותיו באופן חלקי ואינו יכול להתייחס לתמונה כולה. אחד התרגילים הוא לתת לו להסביר משהו לאחר נאמר את הדרך מביתו למקום העבודה. חיה הוסיפה עוד הצעות משלה ואף עודדה ורצתה לעורר את הדיון עוד בהשתמש בכלי העשרה של פויירשטיין(סדרה של חוברות עבודה מחולקים לנושאים עם דרך מתוכננת ומורכבת להעברתם). איני יודע אם את מכירה כלים אלו, על כל פנים בין אם כן או בין עם לא. אולי נפתח שרשור חדש ממוקד בבחור ובקשר שלך אתו ואני מקווה שמשתתפי הפורום, בעלי המקצוע, ישרשרו תגובות מקצועיות. האם הצלחתי לעשות סדר ? שריד

 

[שריד]

נ.ב. בנוגע להודעות

אין לי זכות למחוק אותן הן מהנהלת הפורומים אבל אני אנסה לעשות קצת סדר אולי אשרשר את כולן להודעה אחת. יום נאה

שריד

 

[מיכל ט]

תודה שריד

עכשיו זה יותר ברור. לגביי ההודעות התכוונתי לפירסומות שמופיעות בצד (של האקדמיה הצבאית). הבעיה עם הפרסומות היא שהתזוזה שלהם מפריעה לאנשים עם בעית קשב (כמוני) לקרוא. האמת אני חושבת שזו גזרה שאין מה לעשות איתה. תודה מיכל

 

[מוּסקט]

היי מיכל

חשבתי שאולי כשאין תובנה לגבי הקשר בין נוכחות לבין ההתמדה במקום עבודה צריך "ללכת אחורה" צעד אחד ולהפוך את הנוכחות למטלה קונקרטית כמו יתר הדברים שעל המשתקם לעשות בעבודה. לא לקחת את ההגעה כמובן מעליו אלא כחלק מהמשימות שיש לבצע. אולי שווה להשקיע בספירת הימים בחודש הקשורים להגעה כחלק מהמטלות שעליו לעשות גם ככה. מצאתי שאנשים רבים מאוד מתייאשים מלדמיין את עצמם מגיעים יום יום לאותו מקום. הם לא רואים את הסוף ונדמה להם שכך יהיה עליהם לחיות עד אין קץ. אם רואים וסופרים את כל השבוע גם רואים מתי נחים, מתי יש חופשות, מתי מגיעים החגים וכל מיני צ'ופרים שככה נעלמים מן העין.

 

[penina weiss]

מודעות

שלום מיכל, אני מבקשת להוסיף קצת מידע בנוגע לנושא המודעות, שאולי יעזור לגבי כיוון טיפולי. תחילה צריך להיות ברור שמדובר בליקוי במודעות, ולא בהכחשה שהוא כידוע מנגנון הגנה פסיכולוגי.ישנו מודל היירכי של מודעות, שמדבר על 3 שלבים של מודעות: 1. מודעות אינטלקטואלית- קיים ידע לגבי קושי מסויים שיש לי, אך אני לא קושר זאת למעשיי, ליכולותיי. 2. מודעות מתהווה- תוך כדי ביצוע פעולה אני מודע לכך שאני טועה, ואז זה מאפשר לי לתקן. 3. מודעות מנבאה- אני מראש יכול לצפות היכן אתקל בקושי, באלו סוגים של תפקודים אני אחווה בעיה, וכך אני יכול למנוע את ההתקלויות. זהו בבסיס מודל של crosson ביחס למודעות. Toglia כתבה מאמר מאוד מעניין בנושא המודעות, בו מוצג מודל רחב של מודעות, המכניס לעניין גם אלמנטים רגשיים ואחרים,עם רעיונות לטיפול בליקויי מודעות. אם אתם מעוניינים אחפש את המראה מקום. בכל מקרה, ניתן לבדוק באזה שלב הבחור נמצא. האם ישנה איזושהיא הבנה לקיום של בעיה, באיזושהיא רמה? האם ניתן על ידי ניתוח אירועים שאירעו ושאלת שאלות מכוונות לנסות לשפר את המודעות שלו. הרעיון בטיפול הוא לעזור למטופל לגלות את טעויותיו באופן עצמי, שזה הרבה יותר יעיל מפידבאק ורבלי.שיכנוע מילולי נמצא לא כל כך יעיל בעניין הזה, כפי שחוויתם. אז ככה: ניתן לבקש מאדם שינבא את הביצוע שלו במטלה העומדת לפניו, ולהשוות את הביצוע לניבוי. (רצוי לרשום דירוג- הרישום גם כן מחזק את הבהירות של העניין). לבצע הליך של הערכה עצמית בסיום כל מטלה- איך ביצעתי, האם שמתי לב לכל הפרטים וכו'. מיכל- האם הכיוון הזה מועיל. יש עוד מספר רעיונות- אך אני לא רוצה להציף. בברכה, פנינה

 

[שריד]

../images/Emo47.gif../images/Emo45.gif

 

[מיכל ט]

תודה רבה פנינה

כדי למקד יותר את הבעיה אני חושבת שיעזור להבין שיש לבחור מודעות אינטלקטואלית לבעיה. כאשר עשינו איתו משחק תפקידים וביקשנו ממנו להיות המעסיק שלו הוא אמר שהוא היה מפטר את העובד שלא מצליח להגיע בהתמדה. הבעיה היא שהוא לא מסוגל לייחס את הדברים לעצמו. עוד בעיה שאנחנו מרגישים שיש היא שהוא לא מצליח לתפוס תהליכים- גם אם הוא מביע רצון מסויים בבוקר לא בטוח שאחר הצהריים או למחרת הוא יחזיק באותה דעה. אני מסכימה איתך שאין טעם לעבוד על פידבק ורבלי כי אז הוא יכול להשתמש במנגנון דקלרטיבי ולחזור על הדברים שלנו בלי לעבור תהליך של למידה. השאלה שלי היא האם בכלל אפשר במצב כזה לעבוד על שינוי במודעות ואם אי אפשר האם כדאי לעבוד בכיוון התנהגותי. אני אשמח מאוד לקרוא את המאמר של טוגליה בנושא וגם לשמוע רעיונות נוספים שלך. תודה רבה על ההענות מיכל וצוות יה"ב

 

[penina weiss]

למיכל שוב שלום

מיכל שוב שלום, אני שמחה לשמוע שלבחור יש מודעות אינטלקטואלית, זה לדעתי משפר פוטנציאל שיקומי בהקשר הזה. להבדיל ממטופלים רבים שסובלים מנגלקט (הזנחת צד) אחרי אירוע מוחי, שלעיתים למרות מגבלה תפקודית חמורה ביד, אינם מודעים כלל לקיום הבעיה. כיוון שאצלו מודעות מסויימת קיימת, לדעתי שווה להשקיע בלנסות לשפר את רמת המודעות תחילה ע"י טיפול שיקומי-קוגניטיבי-דינמי, ורק אם זה לא ילך, ללכת לכיוון יותר התנהגותי. בטיפול נראה לי נכון לשלב אמצעים ואסטרטגיות שהזכירו חיה ושריד, ולשלבם באמצעים המוצעים ע"י טוגליא. מראה המקום של המאמר של טוגליא הוא: Toglia, J. & Kirk, U. (2000). Understanding Awareness Deficits Following Brain Injury. NeuroRehabilitation, (15): 57-70. אם את בקשר אם בוגרים או תלמידים של תוכנית לימודי התעודה בנושא התאוריה הקוגניטיבית דינמית ויישומיה במקצועות הבריאות, בחוג לריפוי בעיסוק באונ' ת"א, לסטודנטים יש את המאמר במקראה לקורס גישות לטיפול הקוגניטיבי. עוד מקור מעניין לרעיונות טיפוליים, אתר שהוא למעשה נותן הדרכה למטפלים מולטידיספלינרים בתחום פגיעות הראש בעיקר, אך שניתן לתעלו כמובןולהשתמש בו בבריאות הנפש, בילדים ועוד, המשלב בתוכו התייחסות לנושא המודעות ניתן למצוא באתר מדהים,שקישור אליו מופיע בהמשך הוא: עדכני אותנו במה שקורה, ואם יש עוד שאלות אשמח לנסות לעזור, בברכה, פנינה

 

[סנגי]

יש לו adhd

שלום בוודאות לפי התיאור שנתת הבנאדם סובל מהפרעות קשב ריכוז ואולי היפר אקטביות המסכן לא אשם שלחי אותו דחוף לאיבחון נוירולוגי אולי בעזרת ריטלין או קונצרטה יפתרו בעיותיו ואני מדבר מניסיון אישי אחרי הטיפול והאיבחון אנשים כאלו כובשים את העולם.