שאלה לבעלי נסיון

[ליאת 111]

שאלה לבעלי נסיון

אני אמא לילד בכיתה ב' שאובחן לפני שנה כאספגר בתיפקוד גבוה. לומד בחינוך הרגיל. השנה אושרה לו סייעת מטעם משרד החינוך. כאשר הסייעת מסתובבת בכיתה כולה עם תשומת לב מיוחד לבן שלי כאשר הוא עצמו אינו יודע שהיא אמורה לעזור רק לו והיא עוזרת גם לשאר ילדי הכיתה, כדי לא למקד את תשומת הלב שדוקא לו ישנה בעיה. מנהלת ביה"ס והיועצת צריכות לספר להורים מדוע בכיתה זו מסתובבת סייעת, והן רוצות להגיד ש"אחד הילדים/ות" זכאי לסייעת מבלי לפרט שמות. לדעתי יתחיל סבב ניחושים ולחשושים ובסוף יגיעו מי בדיוק זכאי לסייעת. מבחינתי זו סטיגמה וגם כך הרי בעייתו הינה השתלבות חברתית. האם ישנה דרך אחרת להסביר להורים את נוכחות הסייעת. כמו כן אני מחפשת סייעת/סטודנטית לחינוך מיוחד שתעזור לבני בשעות שהוא מגיע מבית הספר. אשמח לקרוא את הצעותיכם.

 

[doroniz]

יעוץ מקצועי

זו שאלה לאיש מקצוע. אני מציע לך לפנות למקומת כמו המרכז למשפחה בכדי להתייעץ בנושא כ"כ חשוב. דורון.

 

[n o g a h]

הצגת הסייעת

זהו נושא מורכב, לדרך הצגת הסייעת לילדים ולהורים אין תשובה חד משמעית אחת, תלוי בגורמים רבים. לדעתי, אם בשלב זה הילד לא יודע שהסייעת מגיעה עבורו, אין להציגה בפני ההורים בדרך שעלולה לחשוף שהיא עבורו, משום שהדברים יגיעו אליו בדרך מאוד לא נכונה. ניתן לומר להורים שהסייעת היא סטודנטית שעושה התמחות בכתה, או שיש מספר ילדים עם קשיים מסוימים ולכן משרד החינוך שיבץ בכתה סיוע.

 

[ehud48]

לפי השאלה הילד לא יודע שיש לו בעיה

אני מבינה שאת חוששת מסטיגמות, אבל מניסיון שלי, אי אפשר להסתיר את הבעיה מהילד לאורך זמן. גם הבן שלי אובחן כאספרגר בתפקוד גבוה באמצע כיתה א'. היום הוא סוכן השינוי הכי גדול. המודעות שלו לבעיות שלו עוזרת לו לפתור אותן. השנה הצטרפנו לכיתה חדשה (אנחנו גרים כעת באוסטרליה). המורה, לא הסבירה לילדים שיש בכיתה ילד עם אספרגר, מה שהיא עשתה זה סיפרה להם סיפור בהמשכים, על ילד מאתיופיה שמגיע לישראל ועל הבעיות שלו להשתלב במסגרת החברתית בכיתה. הספר בעצם מסביר שכולנו שונים, כל ילד הוא כמו פרח אחר והגן יפה רק שיש בו מגוון של פרחים. היא קראה להם עוד כל מיני סיפורים על ילדים שונים, ואחד מהם היה גם על ילד עם אספרגר. אבל, בשום שלב היא לא שייכה את הסיפור לבן שלי. חשוב לעודד בכיתה אוירה שגם שונה זה בסדר ולא צריך למקד את השונה. יש ילד שלא מצליח כל כך לצייר, אחר לא מוסיקלי, לאחר קשה להתארגן אבל כולם תורמים למכלול. אני גם מאוד מקוה שהמורה בכיתה של בנך יודעת מה זה אספרגר, ואיך להתמודד עם הבעיות הייחודיות לילדים שלנו. אתן לך דוגמא, בשבוע שעבר בכיתה הילדים התבקשו לגזור ממגזינים תמונות של פריטים עם מחיר ולארגן רשימת קניות. הבן שלי לא הספיק לעמוד במטלה כי הוא לא הצליח לבחור מה לגזור. המורה אמרה לי, טעיתי הייתי צריכה להעמיד בפניו פחות אפשרויות וכך הוא היה מצליח לסיים, ואכן למחרת כך עשתה והילד היה מאושר. אני גם לא יודעת מה מידת הבולטות של הבעיות של בנך, אצל בני לדוגמא הבעיות באות לידי ביטוי כאשר הוא מתוסכל ממשהו, הוא מסוגל לקרוע את דף העבודה, לצעוק ולהתרגז. כך שבמילא הילדים חשים שהוא שונה. גם בכיתה של בני לא יודעים שהוא אספרגר וכך וכך, אבל כאשר אחת האמהות שאלה אותי האם יש לבני בעיה סיפרתי לה בלי להתבייש. בנה לא הפסיק להיות חבר של הבן שלי, להפך הוא לקח על עצמו יותר אחריות. כאשר מספרים על הבעיה של הבנים שלנו צריך לספר בנשימה אחת גם על החוכמה שלהם ועל תכונות חיוביות אחרות הבולטות. אם תקראי בפורום תראי כמה עמליה עמית גאה בעובדה שהבן שלה מתגאה באוטוזים שלו ולא מסתיר אותו. לאורך זמן, עדיף להסביר להורים מה זה בדיוק אספרגר. אי הידיעה תגרור שמועות וסיפורים סבתא. לעומת זאת אם הם ידעו ויבינו שכל הכיתה מרויחה מנוכחות הסייעת ושהילד שלך יכול דווקא לקדם את הילדים שלהם ולא לגרור אותם אחורה, אז לכולם יהיה יותר קל בהצלחה. אביטל

 

[כפית של דבש]

את יכולה להמליץ על סיפורים מתאימים?

 

[orit952]

להגיד את האמת ורק אמת

 

[אמא של אופירוש]

שלום ליאת

אפשר להציג אותה כסייעת שהכיתה קיבלה כעזרה נוספת. זה נראה לי הסבר מספק, אם את לא רוצה לחשוף את בנך (ואני לא נכנסת לשיקולים של כן או לא לספר, כך החלטתם, אז שיהיה בהצלחה)

 

[reut170]

אני סייעת סמויה

שלום לכולם. אני עובדת כסייעת צמודה לילד בכיתה א'. הילד יודע שאני קשורה אליו, אבל הוא לא ילד שיספר את זה. בכל מיקרה, אמרו לי שמי ששואל אותי, אני סייעת של הכיתה שבאה לעזור לילדים מתקשים. אני רק מקווה שלא ישאלו למה יש רק בכיתה אחת סייעת, ובשניה לא, כי על זה אני כבר לא אדע מה לענות.

 

[נונינה1]

עזרה ב"תרוצים"

אפשר להגיד שאת סייעת כי יש בכיתה תלמידים שמתקשים. ולא לפרט מי מה ולמה. וכמו שאני מכירה את המציאות. כל מורה היתה שמחה לסייעת כי תמיד יש כמה שמתקשים. ואם שואלים למה בכיתה השניה לא אז להגיש שכנראה או שהמורה פחות מנוסה או שיש מקבץ של תלמידים שהגיע עם אבחון שמראה על בעיות אז תגברו את המורה כך לא צריך לנקוב בשמות ומקבלים תשובה שנראית מלאה.

 

[רות ש]

לא הוגן לערער על מיקועיות המורה

אפשר ל"תרץ" שהוחלט לנסות סיוע ע"י סייעת לתלמידים שיש להם קשיים ומאחר מדובר בניסיון באופן שרירותי הוחלט שהסייעת בכתה אחת ולא בשנייה. בשום אופן לא רצוי לערער על מיקצועיות המחנכת זה גם לא הוגן. לא הייתי אומרת שבכתה אחרת אין ילדים מתקשים, הורים עלולים לבקש להעביר את ילדיהם לכתה השניה וזה עלול לגרום לבעיות פנימיות בבי"הס. וגם ליצור אווירה שהנה יש כתה אחת טובה יותר ואחרת טובה פחות.

 

[אבא של סער]

האמת בסוף מתגלת

אפשר להסביר שיש לילד בעיות תיקשורת בלי להכנס להגדרות , ואם יש צורך לגיס את תלמדי הכיתה כדי שיתחברו לבנך וקדמו את שליבו החברתית

 

[למען ילדינו]

מה לספר להורים ולילדים

גננת הגן קראה לי השבוע דקה לפני שהתחילה אסיפת הורים ושאלה אותי מה כדאי לאמר על הסייעים שמגיעים עבור הילד. אמרתי לה שאני לא מתביישת בילד אבל מצד שני אני לא רוצה להזכיר את המילה "אוטיזם" כי מי שלא מבין בתחום - יכול להיות מאוד מוטרד. אמרתי לה שאין בעיה ואני אסביר להורים. במשך כ - 10 דקות עמדתי והרצתי להורים על הבעיה של הילד כשהשתמשתי במושג "בעית תקשורת". הסברתי שגם יש לו יכולות גבוהות אחרות אך הסייעים כאן כדי לעזור לו ברמה החברתית-תקשורתית. בהזדמנות זו גם אמרתי להורים שאני מצפה מהם לשתף איתנו פעולה ושבעצם הגענו לגן רגיל על מנת שהילדים שלהם יתרמו לבני בכך שיתקשרו אית וישחקו איתו ושאשמח לארח כל ילד שיחפוץ להגיע אלינו אחר הצהריים. ההורים הקשיבו לדבריי בשקט ובעניין ואח"כ שאלו מספר שאלות שעליהן עניתי בשמחה. אח"כ הגננת אמרה להורים שגם הילדים שלהם ירוויחו כי יהיו יותר סובלניים. היה לי חשוב להדגיש שלא מדובר בילד אלים ו/או עם בעיות התנהגות מיוחדות על מנת להפחית לחץ וחרדה מההורים. במהלך השנה נראה אם נהגתי בחוכמה.. בכל אופן הרגשתי שעדיף להגיד מאשר לשמוע את הלחשושים מאחורי גבינו. אבל אם הילד לא יודע שהסייע הוא עבורו אפשר שבאסיפת הורים המורה תגיד שיש כמה ילדים שצריכים תמיכה ולכן הסייע שם מבלי להיכנס לשמות הילדים. מקסימום במהלך השנה ההורים יבינו שהילד שלך הוא אחד מאותם הילדים..

 

[ליאת 111]

תודה על התשובות

תודה רבה על התגובות הענייניות. בשיחה עם המורה הוחלט שאכן היא תספר שיש בכתה מס' ילדים עם קשיים והסייעת הינה כיתתית. עם השאלה מדוע אין בכיתות אחרות סייעת, הוחלט לא להתמודד ברגע זה. הילד מרגיש שיש לו בעיה כלשהי, אך רוצה מאד להיות עצמאי וכמו כולם ולכן גם יתקשה לקבל את העובדה שישנה סייעת שעוזרת רק לו. מנסיון שהיה לנו השבוע, כל פעם שהסייעת ניסתה לעזור לו הוא לא כל כך קיבל את העזרה והעדיף לבצע את המטלות לבד. לכן סיכמנו שבשלב ראשון הסייעת תעדכן אותי באמצעות מחברת קשר על המתרחש בכיתה ואם הספיק להעתיק הכל ומשם אני כבר אעזור לו, עד שהוא יתרגל לנוכחותה ויראה ששאר הילדים גם נעזרים בה.