שאלה לבנות שעברו הפסקת הריון

[Luly4]

שאלה לבנות שעברו הפסקת הריון

אני יודעת שיש פה מספר בנות שלצערי שהתנסו בדבר האיום של הפסקת הריון. יש לי שאלה מה היו הסימנים אם היו סימנים מוקדמים? כי זה נשמע לי איום ונורא שפתאום הולכים לאולטרסאונד ומתבשרים לא עלינו שאין דופק. ואם לא עושים אולטרסאונד בכזו תקיפות. * קצת התלבטתי אם לשאול את השאלה הזו אבל זה המקום היחידי שיכולתי לשאול,ואני ממש לא רוצה להיות חטטנית או לעורר פניקה. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ויום טוב!

 

[עוד לא מנסה]

לצערי לא תמיד יש סימנים...

לי היה דימום (ודווקא כן ראו דופק), שבסוף התגבר והפך להפלה. אבל יש כאלו שאצלן זה בדיוק כפי שאת מתארת, וזה אכן מאוד מאוד קשה. בשלבים יותר מאוחרים (שלא נדע!) יכולה להיות האטה או הפסקה בתנועות העובר... אני מבינה את הצורך במידע שלעתים קצת מרגיע, אבל באמת חבל להתעסק בזה כשהכל, על פניו, תקין... לא?

 

[dana181]

אצלי היו הפרשות חומות (סליחה על הת

התאור) אבל הרגשתי מאור בהריון! (היה הריון שני לכן ידעתי מה הסמפטומים) לצערי לא תמיד אפשר לדעת ... אבל למה לחשוב על הרע מהכל ? נכון שזה נורא שמתבשרים שאין דופק (אצלי היו תאומים שבוע 12) אבל אני לא חושבת על זה וזהו ! כמו שהבנתן (מי שקרה הודעותי הקודמות) אני האלופת ההכחשות

 

[happy]

אצלי פשוט לא ראו דופק

בשבוע 6 וכמה ימים הלכתי לרופאה לראות דופק ולא ראו חיכיתי שבוע ועדין לא ראו אז נאלצתי לעבור גרדה. היו לי את כל הסימפטומים של הריון: בחילות, צרבות, ריצה לשרותים כל כמה דקות. לא היה שום סימן חיצוני לזה שלא יהיה דופק לצערי!!!

 

[baffy]

לולי חמודה ../images/Emo24.gif

למה את מתעסקת בזה

תהני מההריון ותחשבי חיובי

... אבל אם את בכל זאת רוצה לדעת, אז אצלי בהפלה הראשונה היה דימום שהחל בשבוע שישי ובסוף השק נפל לבד. בהריון השלישי, לא ראו דופק בשבוע שמיני, ועברתי גרידה (הפלה שניה)...ובפעם השלישית, היה גם כן דימום. כמו שאת מבינה, אין פה חוקים

כל מקרה לגופו... אני שוב מציעה לך, להירגע ולהיות אופטימית... שיהיה המון בהצלחה בהמשך

דרך אגב, מתי את הולכת לראות דופק

 

[אפרוחים]

לא תמיד זה בגלל בעית דופק

במקרה שלי התגלה מום בעובר בשבוע 17 ועברתי הפסקת הריון בשבוע 18. אצלי לעובר לא היה חסר דופק, היו חסרות לו כליות ....... אין ביטוח להריון מוצלח. העובדה שיש הריון לא מבטיחה ילד. אחרי שוטטות ארוכה בפורום אובדן הריון אני יכולה לומר לך שאובדנים קורים בכל שלב של ההריון ואפילו בשבוע 39 וממיליון סיבות. אותי זה הדהים לגלות כמה אנחנו לא מודעים לזה וכמה נשים סביבנו מסתובבות אחרי הפלות חוזרות ואובדנים בשלבים מתקדמים. אין לי משהו ממש אופטימי להגיד לך, אני גם לא מאלה שיגידו לך לא לפחד כי אני בעצמי פוחדת ואני גם מאמינה שזה לא סוף העולם לפחד, כל עוד זה במידה, צריך גם לדעת לקבל את הפחדים כחלק מהתהליך. אנחנו הולכות הרי להביא ילדים לעולם וזה אומר שחרדות יהיו מעתה חלק בלתי נפרד מחיינו. הדבר היחידי שאני יודעת הוא, ואין לי שום ספק שבעולם לגביו, אבל שום ספק, שכולן כאן יהיו אמהות במוקדם או במאוחר. בטוחה בזה במליון אחוז!!!!!!

 

[אפרוחים]

לשאלתך לעניין הסימנים

מרוב שנאמתי שכחתי לענות לך על השאלה (האייקונים שלי דפוקים): אצלי לא היו בכלל סימנים. הכל היה סבבה וכל הבדיקות היו מצויינות. מום כזה מגלים לצערי רק בשבוע מתקדם (החל משבוע 16). בכל מקרה זה מאוד נדיר.

 

[מיקה שפיקה]

גם אני תמהתי לעצמי פעם איך זה קורה

מה, סתם ככה הולכים לרופא ומגלים שאין דופק? הרי אחרי שבודקים בשבוע 7-8 לא אומרים לבדוק שוב ב-10 נכון? אז התשובה היא שיש נשים שכן הולכות לבדוק יותר, אם הרופא שלהן מוכן לעשות את זה, ואז הן מגלות בבדיקה השגרתית. יש כאלה, כמוני, שמתחיל דימום ואז הולכים ובודקים מה קורה.

 

[מתי תורי]

זוהי שאלת השאלות ואם תמצאי לה את

התשובה- תודיעי ותקבלי על זה פרס נובל. וקצת מנסיוני- אחרי שני הריונות תקינים ולידות קלות, מי חשב בכלל על בעיה שיכולה לצוץ, ולכן אחרי US ראשון בשבוע 6 עם אופטימיות וחלומות התחיל דימום בשבוע 9, באותו יום עברתי את הגרדא כי לעובר פסק הדופק. הריון שני מתחיל עם שק של חרדות, השק מלא וגדוש ובכול זאת עם כל שבוע שעובר מצטרפות אליו עוד חרדות ולא פוחתות. הפעם הרופא זהיר יותר וממליץ על זריקות מיוחדות כל 5 ימים וUS בתדירות גבוהה של פעם ב10 ימים, עברנו את השבוע ה-9 ובUS של השבוע ה-10 שוב אותו סיפור- אין דופק- גרדא. ונגמרה האופטימיות. אין פה חוקים, יש המון משתנים שכנראה משפיעים המדע והמחקר בעניין טרם גילה את כל המיסתורין, יכולות להיות אלף סיבות, לא חייב להיות קשר בין שתי ההפסקות, ולמה את בכלל מתעסקת בזה????????? אם הייתי יכולה לחבר את עצמי למכשיר US ולראות כל הזמן דופק- הייתי עושה את זה. מבחנתי כעת לא חשוב ידיים, רגליים, העיקר הדופק, אז אני הולכת לבדוק כל שבועיים, לפעמים אצל הרופא ולפעמים פרטי, במילא אין לי פה קופ"ח. אחרי כל US חיובי יש יומים של רגיעה, אבל מאחר ואין סימנים מעידים, אולי אחרי יומים פסק הדופק ???? אז מתאפקים קצת ושוב הולכים לבדוק, אין בררה, נסיון העבר עובד חזק על ההגיון.

 

[כתומה30]

וואו איזה פחד../images/Emo5.gif

אני נורא משתדלת לא לחשוב על כל הדברים האלו, אבל לא תמיד מצליחה. זה גם אולי מסביר למה אני לא מצליחה לראות את עצמי בפורום הריון ולידה (שבוע 7 עכשיו), כי אני באיזה שהוא מקום לא מרגישה שכבר יש לי "את זה". לא מרגישה שיש לי משהו שאני יכולה לבנות עליו. לא שלא שמחה עם מה שיש (כזכור לכן פעם אחרונה ראו 2...), אבל כבר שמעתי גם פה וגם מאנשים על כאלו שהתחילו עם שניים ואף אחד מהם לא נשאר. שלא תבינו לא נכון, אני לא פאסימית, אבל גם לא מצליחה להרגיש לגמרי ש"יהיה בסדר". יצא קצת משתפך...

אבל זה מה שמרגיש לי עכשיו...

 

[gigish]

luly4 מותר לשאול למה את שואלת?

דבר אחד חשוב לזכור: רוב ההריונות נגמרים אחרי 9 חודשים בתינוק/ת. בפורום הזה יש אומנם מקבץ של בנות שזה לא נגמר אצליהן כך, אבל זה לא בגלל סטטיסטיקה גבוהה של הפלות אלא בגלל שמי שכן בהריון רגיל באיזשהו שלב פורשת מן הפורום, או בכלל פחות נזקקת ל"שירותי" הפורום. אל תשכחי שכאן יוצא לנו לשמוע על הרבה סיפורים "מפחידים", אבל רוב ההריונות נגמרים בטוב.

|

 

[מ ט ר נ ה]

גיגיש, אני גאה בך!../images/Emo45.gif

כל הכבוד על האופטימיות. גם לי יש המון פחדים, אבל לשמוע אותך ממש עושה לי כיף!

 

[שרי30]

אני ידעתי

כנראה משהו פנימי שאמר לי שההיריון איננו תקין. ערב לפני בדיקת הדופק אמרתי לבעלי שאני לא מחוברת להיריון הזה ואם הרופא יגיד שאין דופק אז זה לא יזיז לי (מה שכמובן לא קרה, זה הזיז לי ועוד איך אבל כנראה הכנתי את עצמי). אני חושבת שידעתי כי בערך שבוא לפני הבדיקה הפסיקו הבחילות, לא הייתי רעבה יותר וחזרתי להרגיש כרגיל.

 

[Luly4]

תודה על התגובות,וקצת הסבר

הסיבה ששאלתי את השאלה היא באמת מתוך סקרנות. אני לא בחרדות ולא מנסה לחשוב על הגרוע מכל. פשוט ה-US הראשון שלי יהיה כנראה בסביבות שבוע 10-12 ועד אז כלום,ושמעתי כבר סיפורים על בנות שסחבו עובר ללא דופק מבלי שיהיה דימום,אז קצת חששתי אולי מהפעם הראשונה של אולטרסאונד בשלב של חודש שני. אין לי סימנים להריון ההיפך בהתחלה כאבה לי הבטן שההיתי בטוחה שבדיקת השתן הייתה לא מדוייקת כי הרגשתי שאוטוט אני מקבלת. ואל תשכחו שחלק מההתמכרות לפורום עם כל הכייף שיש פה והתמיכה שאני זוכה לה ואני מדברת באופן אישי גם חשפה אותי למידע שבחיים לא הייתי מגיעה אליו לולא הפורום והידע של כולן ולפעמים זה מלחיץ (אותי)...

 

[gigish]

הבנתי.

באמת מבאס לעשות את האולטרסאונד הראשון כל כך מאוחר. כאן בארץ עושים כל כך הרבה... מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר (סך הכל אין סיבה שלא) והעיקר, שתצליחי לחכות בסבלנות עד שבוע 10

... ודרך אגב, גם לי אין שום סימנים להריון, חוץ מפה ושם כמו כאבי מחזור וגם כאבים בציצים. אני אומרת תודה שכרגע אני מרגישה מצוין. כמובן שזה לא אומר כלום וגם אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שבוע- אולי פתאום יהיו לי בחילות נוראיות (מקווה שלא

).

 

[joy1976]

לצערי לי זה קרה.../images/Emo4.gif../images/Emo122.gif

אי אפשר להצביע על סימנים מסויימים, כי יכול להיות לגמרי שלא יהיו סימנים אלה הסימנים ההריוניים הרגילים. במקרה שלי, בהריון הקודם הכל היה באיחור, וזה אומר שבסביבות תחילת שבוע 5 עדיין לא ראו שק, אח"כ ראו שק עם עובר קטן מהרגיל, ועוד אולטראסאונד מאוחר יותר בשבוע 8 כדי להיות בטוחים (הרופא שלי היה בטוח מהאולטראסאונד השני, למרות שהוא כבר חשד באולטראסאונד הראשון). חוץ מזה, למה להטריד את המוח שלך במחשבות שליליות? תהני מההריון, יהיה בסדר - עוד תראי.

נינה ד.א. למה אולטראסאונד רק בין שבועות 10-12? אי אפשר להקדים?

 

[joy1976]

אלה=אלא

 

[עבריה*]

הלוואי והיו סימנים מוקדמים...

כן, פתאום הולכים לאולטראסאונד ומתבשרים על אין דופק (למשל.. אצלי לפחות), ועושים עוד בדיקות והולכים לאולטראסאונד נוסף (כי מי יודע, אולי ההוא טיפש, רע, לא יודע את העבודה?) וחוזרים עם דמעות. מסתבר, לפחות אחרי האובדן שלי שכל הנשים איתם שוחחתי עברו הפלה כזו או אחרת, זה לא יאומן מכמה שמעתי (דודות, חברות קרובות, אמהות של חברות..) בקיצור, אין אבחנה מוקדמת.

 

[המלפפונית]

../images/Emo45.gif זה תיאור די מדוייק...

וזה נורא עצוב (באמת) ועוברים את זה... אין לי מושג מה יקרה בהריון הבא (שיבוא כבר

), אני משערת שאני אהיה לחוצה יותר מבראשון... הבעל ידע מהשניה הראשונה, לגבי כל הסביבה, אולי באמת נחכה קצת הפעם. בהריון הראשון הסביבה הממש קרובה ידעה כבר מהשבוע הראשון לאיחור. זה עזר לי אחר כך להתמודד עם האובדן (כי הם באמת היו בסדר), אבל אני לא יודעת אם בא לי שוב לעבור את סבב הטלפונים הזה של - אנחנו כבר לא