שאלה לבן

שאלה לבן

האם אתה חושב שלפני ביצוע מדיטציה נשימות או כל דבר שכרוך בהתכנסות פנימה וחישה פנימית אפילו אם זה תרגול מחושב היטב ( למשל לנשום לנושא מסויים לתרגל מנטרה בעיניים עצומות אבל עדיין העצימה זה כניסה פנימה), ואם יש לחץ וקושי להתרכז ועייפות ובריחה משם האם כדאי לעשות חימום בצורת המדיטציה שעשית? כלומר ליצור את התחושה הבטוחה של אור ורוגע פנימי טרם התרגול? מעין הכנה לכניסה ?
 
כי אני שמה לב שאני מתעייפת מאוד מכניסה פנימה


במיוחד אם מנסים לבד ולא עם מורה/מדריך/מטפל
 
המשך: מצד אחד מחד גיסא אני מורגלת

שבריסרסינג עם יערה עולים התנגדויות וזה טבעי וגם לחוש אי נוחות זה בסדר אבל יש תיווך של יערה ( ולפעמים של הישויות ריפוי שלה ), וגם של המוזיקה לפעמים אבל לבד זה כאילו קושי כפול מבינתוש?
 
זהו נגמר לי מה להגיד אז אשמח אם תתייחס ותאמר

מניסיונך מה אתה חושב. ואני אעשה עם זה ככול העולה על דעתי נפשי וכדומה.
תודה ולילה טוב
 
כולם מוזמנים להשיב, כמובן


מרגע שהשאלה פה מתנוססת בפורום, היא שייכת לכולם
 
אשיב בשמחה.

בהזדמנות זו אני מבקש שלהבא, כשאת רוצה שאשיב פה על משהו, תשאלי פשוט בכללי, מבלי למען זאת ספציפית אלי.
 
אפשר.

אי-אפשר לדבר על דברים כאלה בצורה כללית, מפני שכל מצב ומקרה לגופו. קצת כמו לשאול "האם אתה חושב שלפני שטיפת פנים כדאי לשטוף את הידיים?" כל מצב ומקרה לגופו. כדאי להתנהל בחופשיות ליד הכיור ולשים לב מה קורה. מי שאיננו יודע לזהות את עצמו ליד הכיור, היכן ידיו, היכן המים, היכן הברז וכולי, כדאי שילמד ויפתח התמצאות בסיסית ראשונית בעצמו ובסובב אותו בחדר האמבטיה.
 
אי אפשר ללמוד נהיגה מבלי לנהוג


"האם אתה ממליץ לסובב את ההגה ימינה, לפעמים?"
"כן, לפעמים"
 
אי אפשר ללמוד קריאה מבלי לקרוא


"באיזו מהירות בדיוק כדאי לקרוא, כשאנסה לקרוא בפעם הראשונה?"
"באיזו שתהיה לך הכי נוחה"
 


"מה זה 'הכי נוחה'?!?!? אתה לא יכול להיות יותר ספיציפי?! אתה בכלל לא מצייד אותי במידע מועיל לקראת הקריאה הראשונה שלי!!! אתה משאיר אותי באפילה!! מאיפה לכל הרוחות והשדים אני אמורה לדעת כמה זה 'הכי נוחה'?! זה נורא מעורפל! איך אני אדע מה לעשות?!?"

"טוב, 3 קמ"ש"

"הו, תודה רבה, באמת... סופסוף... עכשיו אני יודעת!"

"ואת באמת מתכוונת לקרוא ב-3 קמ"ש?"

"לא, מה פתאום... אין לי מושג בכלל מה זה... ומי אמר בכלל שאני מתכוונת לקרוא? אבל תמיד טוב לדעת... אז תודה
, אני מסופקת. זה בדיוק מה שרציתי. אני פשוט לא אוהבת שמסובבים אותי בתשובות כלליות. 3 קמ"ש, את זה אני יכולה להבין. זה כבר מידע שאני יכולה ללעוס, תודה רבה! אגרתי!
"
 
כן שמעתי באחד הראיונות גם שאמרו שהשאלה איך זה פחד

לטעות או לעשות דברים לאנכון שזה פחד מלחיות.
 
שיקוף של משהו חמוד ומצחיק, לא?


לראות שיקוף די מוצלח של משהו אצלנו
ולזהות אותו נכונה
זוהי מעלה די נדירה
ולהודות בכך
זוהי כבר מעלה מאד נדירה
הנה, ראי למשל את הפורום: כמה רבים השיקופים שחברי הפורומים מספקים זה לזה באופן תדיר וכמה מעטים הזיהויים הגלויים שלהם המשולבים באמירת "תודה" - לרוב שיקוף הופך להתנצחות ותו לא.
 
חמוד לא הייתי אומרת
אני די אובססיבית עם שאלות

ויש לזה סיבה טובה. וזה היה מאוד חכם מצידך לגלות את זה.
לא ידעתי שזה כל כך שקוף. אני תמיד ראיתי את עצמי מהצד מגיל צעיר.
אומנם לא ראיתי הכל כי בכל זאת סובייקטיביות אבל עדיין לא תמיד הצלחתי להפריד תגובה וראייה . אז את הראייה יש לי התגובה טעונה שיפור.
למשל ראיתי קשרים שלא בריאים לי ונשארתי בהם למרות שהם הותירו אותי
ריקה וידעתי שהם טעות מראש כי הם לא עונים על הצרכים הבסיסיים שלי
בעיקרון מגיל צעיר אני מנתחת את עצמי כל כך הרבה שכבר נמאס לי מזה
צריך למצוא את המקום שרואים את המתרחש וצופים וחושבים אבל לא יותר מידי אלא גם נמצאים בחוויה
 
זו אחת הסיבות שנמאס לי מפסיכולוגים נמאס לי

לנתח את עצמי. ולדבר על אותם דברים.
פסיכולוגים הגנו עלי עד גבול מסויים אחר כך זו הייתה טרחה
פשוט לא זוכרת איך זה קרה ( סביר להניח שבאשמתי כי הייתי מהתבודדים והמוזרים בגלל המצב בבית), ילדים הציקו לי אז השלמתי את החסר עם מורות ופסיכולוגיות הפכתי אותן לחברות שלי. וזה עזר לפרוק באותה תקופה היום זה מאוס עלי
 
למעלה