למר-טאטא היקר
בוודאי שישנו היגיון ושיטה בקרב, כשם שיש בכל דבר ודבר. אבל זהו הגיון רחב מאד והקשר שלו עם קרב מגע ובמיוחד עם קרב מגע מלא מיוחד ושונה (לא מדבר על כוח מלא אלא על מגע מלא). על ההגיון הזה תוכל לקרוא (באופן ברור) בספרות חכמת המלחמה הסינית והיפנית, בכתבים כגון אמנות המלחמה לסון טסה וספר חמש הטבעות. תוכל גם להעמיק בנושא (בצורה פחות ברורה) בספרות חכמה כללית יותר כולל הספרות היהודית. אלא מאי? כל דיסיפלינה של הלחימה והייחוד שלה. הייחוד בקרב 1X1, בשונה מקרב צבאי רב היקף, לדוגמא, הוא שבקרב מגע התגובה קצרה ביותר, ולכן לימוד "הגיוני" לא ניתן ליישום ברוב המקרים. אין לנו אפשרות לחשוב על הפרק של המרגלים בספרו של סון טסה ולראות כי הג´אב שנשלח אלי מטרתו (לעתים) לגשש את הטווח ולהבין את עקרונות התנועה שלי, ולכן יש לרמות ולהגיב בצורה שתמשוך את היריב למקום שאני רוצה.... עלינו פשוט לזרום, בתקווה שהכל כבר מוטמע. ישנם כאלו שדרכם להשראה עוברת ברציונליזציה של מצבים, בניתוח הגיוני ובהבנת התיאוריה, אך זוהי נטייה שיש לדעת את הסיכונים שבה, כאמור, בשל משך התגובה הקצר. ולכן עיצוב קרב לא נבחן ברמה תיאורטית, ולהערכתי האישית אף לא נלמד בצורה כזו, אלא בשיכול יד מול יד, רגל מול רגל וגוף מול גוף. שלך (נתראה במפגש הפורום?) זאב
