AnnabeI Lee
New member
בחור, בחיאת דינק
הכינוי שלי הוא אנאבל לי, זה יכול להיות יותר נשי מזה? כלומר אני בהחלט מבינה את זה שכשהמורה היא קוראת "גיא עזר" (השם החוקי שלי) בתחילת כל שנה היא היתה מופתעת כשהיא שומעת קול של בת עונה "כאן", אבל אנאבל?! אחוז הגברים שיענו לשם הזה הוא די אפסי ורובו בטח בדראג. מעבר לזה, יש לי סימן של נקבה בחתימה, והכרטיס האישי שלי דואג לציין שאני אישה! אני יודעת שגדלת בחברה שוביניסטית וסובבת גברים, אבל (במיוחד אם אתה מתכוון לגור בברקלי) התעשט על עצמך (וקרא קצת אמה גולדמן...) לעינינינו, חווית הלמידה היא ככה: הולכים להרצאה כותבים כותבים כותבים (מידיי פעם שואלים שאלה או שתיים) ואז לעוד אחת ואז לעוד אחת ואז לעוד אחת ולפעמים לעוד אחת. חוזרים הביתה ואז יש שלוש אפשרויות בהתאם ליום, או שחוזרים הביתה וקוראים קוראים קוראים, או שהולכים לעבודה, או אקטיביזם (וגם אז לפעמים קוראים קוראים קוראים). וכל שבועיים בערך יש חיבור (נגיד 6 עמודים בממוצע) ואז גם כותבים. ופעמיים בסמסטר יש גל של מבחנים ואז מסתגרים בחדר עם קופסאת קורנפלקס ופיג'מה וקוראים ומשננים וכותבים ראשי פרקים לחיבורים אפשריים במבחן וכו' וכו' וכו'. נשמע מוכר? סביר להניח, כי לימודים הם לימודים, ואלא אם כן אתה נמצא במקום ממש שונה (נגיד עם חינוך דמוקרטי, או עם מופע של להקה אירית באמצע השיעור) הם יראו פחות או יותר אותו הדבר איפה שלא תהיה. אז יש מרצים שאוהבים יותר ויש מרצים שאוהבים פחות.. וזהו. הכל תלוי בקיטריונים הספציפיים שלך להערכה. אני אישית מערכיה אותם לפי הדרך שבה הם מצדיקים את האידיאולוגיה הפוליטית שלהם, אתה אולי תעריך אותם לפי הקבוצה שאותה הם אוהבים. אנא עארף. הנקודה היא, שאלא אם כן יש לך שאלה ספציפית, אני לא יודעת איך לענות לך.
הכינוי שלי הוא אנאבל לי, זה יכול להיות יותר נשי מזה? כלומר אני בהחלט מבינה את זה שכשהמורה היא קוראת "גיא עזר" (השם החוקי שלי) בתחילת כל שנה היא היתה מופתעת כשהיא שומעת קול של בת עונה "כאן", אבל אנאבל?! אחוז הגברים שיענו לשם הזה הוא די אפסי ורובו בטח בדראג. מעבר לזה, יש לי סימן של נקבה בחתימה, והכרטיס האישי שלי דואג לציין שאני אישה! אני יודעת שגדלת בחברה שוביניסטית וסובבת גברים, אבל (במיוחד אם אתה מתכוון לגור בברקלי) התעשט על עצמך (וקרא קצת אמה גולדמן...) לעינינינו, חווית הלמידה היא ככה: הולכים להרצאה כותבים כותבים כותבים (מידיי פעם שואלים שאלה או שתיים) ואז לעוד אחת ואז לעוד אחת ואז לעוד אחת ולפעמים לעוד אחת. חוזרים הביתה ואז יש שלוש אפשרויות בהתאם ליום, או שחוזרים הביתה וקוראים קוראים קוראים, או שהולכים לעבודה, או אקטיביזם (וגם אז לפעמים קוראים קוראים קוראים). וכל שבועיים בערך יש חיבור (נגיד 6 עמודים בממוצע) ואז גם כותבים. ופעמיים בסמסטר יש גל של מבחנים ואז מסתגרים בחדר עם קופסאת קורנפלקס ופיג'מה וקוראים ומשננים וכותבים ראשי פרקים לחיבורים אפשריים במבחן וכו' וכו' וכו'. נשמע מוכר? סביר להניח, כי לימודים הם לימודים, ואלא אם כן אתה נמצא במקום ממש שונה (נגיד עם חינוך דמוקרטי, או עם מופע של להקה אירית באמצע השיעור) הם יראו פחות או יותר אותו הדבר איפה שלא תהיה. אז יש מרצים שאוהבים יותר ויש מרצים שאוהבים פחות.. וזהו. הכל תלוי בקיטריונים הספציפיים שלך להערכה. אני אישית מערכיה אותם לפי הדרך שבה הם מצדיקים את האידיאולוגיה הפוליטית שלהם, אתה אולי תעריך אותם לפי הקבוצה שאותה הם אוהבים. אנא עארף. הנקודה היא, שאלא אם כן יש לך שאלה ספציפית, אני לא יודעת איך לענות לך.
