שאלה לאמהות ל 3 (ויתר...)

[עוד שנייה אמא]

שאלה לאמהות ל 3 (ויתר...)

(סליחה, לא ידעתי לאן לשרשר)
אני בשבוע 26.. הריון שלישי. בבית שתיים, גילאים 4,2.
ואני מוצאת את עצמי מתעסקת בימים האחרונים יותר ויותר בשאלה איך יהיה.
אשמח לשמוע מנסיונן של אמהות ל 3 ויותר...
איך אתן מסתדרות? הצלחתן להניק? היתה לכן הרבה עזרה? איך הגדולות הסתדרו?
הגדולה שלי יחסית עצמאית, אבל הקטנה (לבינתיים) כמובן שעדיין לא. ואני חוששת שהבעיות העיקריות יהיו מבחינת הנקה שתופסת המון זמן שאי אפשר לפנות אותו לגדולות יותר, ומבחינת הקימה בלילה - הקטנה שלי עדיין מתעוררת לפחות פעם אחת בלילה ורוצה בעיקר אותי.
בקיצור, אשמח לשמוע איך היתה לכן התקופה הראשונה, ובכלל, איך הסתדרתן....
תודה

 

[אושמי 5]

בוקר טוב אני אמא לשלוש עד תחילת אפריל ...

דבר ראשון אני יכולה לומר לך שהחששות והתהיות שלך בהחלט מובנות ואני חושבת שיש אותן לכל אמא לפני הלידה הבאה לא משנה איזה מספר,
אז ככה אצלי אין עזרה לצערי הרב אבל עם הכל מסתדרים, בהתחלה לא קל בכלל במיוחד שבעלי יוצא לעבודה בשש בבוקר ואני צריכה לפזר למסגרות לבד אבל מסתדרים עם מה שמתרגלים, החודש הראשון לא היה לי קל אבל הוא עבר,
הקושי היה אצלי בשעות הערב עם המקלחות של הגדולים בעלי לא תמיד היה בבית ושקט לא היה כאן, עד שבגיל חודש חברה הביאה לי את המנשא שלה (לופי) והחיים הפכו להיות נוחים יותר , עשיתי איתו הכל על הידיים,, גני שעשוים, סופר, ארוחות ערב, טיולים , הרדמות , הכל!!!!
על ההנקה במקרה שלי אין לי בשורות טובות אני התייאשתי מהר אבל זה לא אומר שכך זה יקרה אצלך ואני ממש מתכוונת הפעם להניק יותר גם אם יהיה קשה אני מקווה שהפעם יצליח יותר כי היה לי מאוד קשה עם זה שהנקתי אותו רק חודש, אבל מצד שני אני יכולה לספר לך על גיסתי שילדנו פחות או יותר ביחד את השלישי שהיא את שתי הבנות הגדולות שלה לא הניקה בכלל ואת השלישי שלה היא הניקה עד גיל שנה וחצי, זה גם מאוד תלוי בילד ואיך הוא יונק,
הכי חשוב זה לדעת לקבל את ה"מהפך" בחיים בהתחלה זה קשה אבל מסתדרים
אני יכולה להגיד לך שאני מאוד נהנתי מהילד השלישי לא שלא נהנתי מראשונה והשני אבל עם השלישי האמהות לפחות מבחינתי היתה אחרת יותר רגוע, נהנתי מהפרטים הקטנים, החששות שהיו בעבר התגמדו
גם עכשיו אני לא בצפיה שהחודש הראשון עם הרביעי יראה אחרת אין לי ספק שלא יהיה קל אבל זה עובר ואחר כך הכיף מתחיל, אלא אם כן יש גזים ואז זה לוקח עוד קצת
אני מאחלת לך לידה קלה והסתגלות קלה , לך ולכולנו

 

[נאוה57]

אני במצב שלך

ממש אותו מצב. אותם גילאים וכמעט אותו שבוע בהריון שלישי

.

את שני ה"גדולים" הנקתי ואני מקווה להניק גם הפעם. אני מנסה להיזכר ב"טריקים" שהשתמשתי כשהקטן נולד. את היית באותו מצב של תינוק ופעוט בן שנתיים. הייתי מניקה את הקטן וקוראת סיפור לגדול במקביל או מדברת אליו תוך כדי. הרבה יצירתיות. היה לי קשה בעיקר בחודש הראשון אבל אח"כ התחלתי לשים את הקטן במנשא והייתי מסתובבת כשהגדול בעגלה והקטן במנשא. עכשיו אף אחד מהגדוליםם לא יהיה בעגלה. אני כבר מנסה לאמן את הקטן שלי ללכת לבד ולהיות עצמאי וכן, אני מתכוונת להשתמש במנשא המון המון המון.

תודה על השאלה. אני אשמח לקרוא גם תשובות שתקבלי שמאד רלוונטיות גם אלי

 

[אמא תוכית]

גם אני עומדת להפוך לאם לשלושה...

ה"גדולים" בני חמש ושנתיים וחצי, וגם אני תוהה איך יהיה...

אני יכולה להגיד על הלידה של הקטן, שהחודש וחצי הראשונים היו מאוד קשים. גם רגשית, גם הגדולה הייתה בגמילה מחיתולים, גם הנקה סביב השעון. אותי מרגיע שאני אומרת לעצמי מראש, שיש בהתחלה חודש קשה עד שמתחילים להבין מה קורה ולסגל סוג של שגרה חדשה. אני מדברת לעצמי שזה לגיטימי שיש התחלה קשה, לכולם יש הסתגלות, ואני באמת מקווה שאהיה מופתעת ויהיה פחות קשה ממש שאני זוכרת את ההתחלה. בכל מקרה זה עובר.

אני יכולה להגיד בוודאות, לגבי ההנקה, שאני עומדת להילחם עליה. עם הגדולה לא הצלחתי, ושאבתי הרבה זמן, ומאוד כאב לי רגשית שזה לא הסתדר. עם קטן הנקתי, למרות התחלה לא קלה, והיה תענוג. עד גיל 9 חודשים שהפסיק ביוזמתו. מבחינתי זה מקל על החיים, יוצאים לכל מקום בלי היסטריה של אוכל ובקבוקים, כי הציצי תמיד זמין אין ניקיון מטורף של בקבוקים, ובכלל, לוגיסטית, ההתחלה הרבה יותר פשוטה מבחינתי ככה. בעיניי זה מקל על החיים, למרות שבהתחלה הם מחוברים המון ולא משחררים... אני מודה שאותי מטרידים במיוחד הלילות. לחזור לקימות בלילה, ללילות בלי שינה... לא פשוט.

גם אני זוכרת הנקות תוך כדי קריאת סיפור, תוך כדי אמבטיה, המון המון הליכה עם מנשא, בהתחלה המערסלים, אחכ הביביביורן שהקטן היה מאוהב בו, ובהמשך היאמו, מקדימה, על הגב, פשוט להיט. הפעם אני גם אקנה טרמפיסט לעגלה, אולי מישהו מהגדולים ירצה "לתפוס טרמפ".

עוד דבר, שאני מאוד מאפשרת לעצמי, הם "עיגולי פינות". מה שאפשר- לעגל. הגמשת כללים. לפעמים לוותר על אמבטיה, לפעמים חטיף וטלויזיה כשאת צריכה קצת שקט, לפעמים ארוחת ערב בפיצה או בקניון, כשזה מקל.

אבל בתכלס, גם אני בסקרנות איך זה יהיה, איך הם יקבלו אותה, איך הקטן יגיב, האם יש לי סבלנות כמו פעם...

 

[אמא תוכית]

אה, ואני בשבוע 20

 

[mica35]

אמאל'ה ילד שלישי

גם אני באותה סירה ומשקשקת.
בהריון הראשון הייתי עסוקה בהריון ובלידה ושכחתי לפחד מהתינוק וממה שיהיה אחר כך, ההריון השני חלף עבר בלי ששמתי אליו לב בכלל ובכלל לא חשבתי מה יהיה אחרי (ודי מזל כי היה לי ממש קשה) ועכשיו אני משקשקת כל רגע ממה יהיה.
כרגע אין לי בכלל עזרה חמותי שעזרה לי בפעמים הקודמות חולה מאוד וסביר להניח שלא תחזיק מעמד עד הלידה, אם כן אז גם עזרה מבעלי לא תהיה לי.
נראה לי שאני פשוט אקח עזרה בתשלום לקראת הלידה אני אתחיל לעבוד על למצוא מישהיא לעזרה אחרי הצהריים.
אני ממש מפחדת מאיך הגדולים יגיבו (6 ו 4) הגדול הגיב ממש קשה בפעם הקודמת ואני חוששת שזה יכניס אותו למצב של חוסר ביטחון לגבי המקום שלו בבית מה שמוציא ממנו תמיד התנהגות בעייתית, ה"קטנה" מאוד בטוחה בעצמה ותמיד יודעת לקחת את כל תשומת הלב לעצמה ואני ממש מפחדת מאיך היא תגיב למרות שהיא גם סוג של אמא קטנה ומאוד אוהבת לשחק ולטפל בתינוקות אז אולי איתה לא יהיה כל כך קשה.
יש לי חברה אמא לשלוש שטוענת שאצלה השני היה ממש קשה ועם השלישי היא כבר זרמה בלי לשים לב (כמעט) אני ממש מקווה שגם אצלי זה יהיה ככה, אבל אני ממש חוששת ממה יהיה אחרי.

לגבי ההנקה אין לי ספק שאני אניק (אלא אם כן תקרה איזה קטסטרופה) זה הכי קל ומהיר, ממליצה ללמוד להניק במנשא, בלופי למיניהם זה ממש קל אבל אפשר די בקלות גם בביביי ביורן אולי לא מגיל אפס אבל את השנייה הנקתי בבייבי ביורן החל מגיל שלושה חודשים (אז גיליתי שאפשר כי בניגוד לשאר המנשאים שמפרסמים את זה שאפשר להניק בהם בייבי ביורן לא אומרים שאפשר, אבל אפשר די בקלות ברגע שמנסים). ובכלל מנשאים הצילו אותי עם השנייה ואני מתכוונת להשתמש בהם גם עכשיו.
אני הולכת ללדת בתחילת הקיץ אז מתכננת חוג שחייה לילדים החל מסוף החורף ומנוי לברכה כדי שאני אוכל להעביר שם את אחרי הצהריים. וככה סוגרים את רוב היום (בשאיפה) אחר כך גני שעשועים, גשם יגיע רק כשהוא יהיה גדול יחסית עד אז אני מקווה שאתרגל.
בקיצור, אמאל'ה שלושה.
והכי חשוב להחזיק אצבעות שישן הרבה ושלו יהיו לו גזים (ל"קטנה" לא היו והיא ישנה המון, איך משחזרים את זה?)
אה, וחוץ מזה אני מתכננת חופשת לידה ממש ארוכה מה שאני מקווה שיקל עלי כי לפחות את עבודות הבית וכו' אוכל לעשות במשך היום ולא בלילה כשאני הרוגה או על חשבונם.

 

[רקדנית777]

גם אני במצב שלך..

כלומר יש לי בן 4 ובן שנתיים בבית... האמת מעולם לא הייתה לי עזרה (הבעל עובד משמרות ועוזר כמה שיכול) ותמיד אני אומרת לעצמי שגם אם קצת לוקח זמן הסתגלות בסוף מסתדרים וכן בהתחלה זה קצת קשה אבל לאט לאט... אני מאמינה שנלמד תוך כדי לחלק את הזמן בצורה הטובה ביותר שנוכל

מה שכן שהקטן נולד..הוא היה הרבה במנשא..הרגיע אותו וככה יכולתי להיות עם הגדול.. אני מאמינה שאפעל ככה גם עם השלישית בעזרת ה'
מקווה שתהיה לכולנו התאקלמות קלה ככל האפשר

 

[דיאלוג עם ילדים]

אצלי הפרשים דומים

(היום הן בנות 9 חודשים, 3 ו4 וחצי)

איך יהיה?
לא קל. אבל דברים ממש משתפרים עם הזמן.
לנו היתה התחלה לא קלה (כבר יומיים לפני הלידה נסעתי והילדות היו אצל הסבים משני הצדדים שלא גרים קרוב אחד לשני בכלל) אבל עברנו אותה.
בתחילה שלבתי בקבוק עם הנקה ומגיל חודש רק הנקה. השילוב היה בגלל סיבות אישיות שלי אבל עזר מאד עם התמודדות של האחיות.
לגבי עזרה- בעלי הגיע הביתה עד שעות אחה,צ המאוחרות. במשך היום הייתי בבית עם שתי הקטנות. ברגע שהתאפסתי על שגרה זה הלך לא רע. כמובן שהבית לא היה כל הזמן נקי ואף פעם לא מסודר, אבל הסתדרנו

(כאילו שעכשיו הוא כן

)
לגבי הלילות, זו נקודה קשה. האמצעית שלנו מתעוררת המון בלילה ורוצה רק אותי. היו לילות שבקושי ישנתי. זאת קמה לינוק חזרה לישון וההיא קמה בבכי שהיא רוצה אותי, עד שנרגעה לזאת ברח הפיפי וכו'. בסוף עבדנו קצת עם לוח מדבקות והיום המצב הרבה יותר טוב ויש לילות שאני ישנה לאורך כל הלילה.
מאד מאד עזרה לנו שגרה. מאד עזר לי לקרוא את אחים ללא יריבות ולהגיב נכון לאמירות ומעשים כלפי התינוקת. מאד עזר לי שזו הבת השלישית וכך ידעתי שקשיי ההתחלה נשארים בהתחלה, שדברים משתפרים עם הזמן. שהשבועות הראשונים עוברים במהירות (אני עדיין לא מאמינה שהיא עוד מעט בת שנה, מבחינתי ילדתי לפני חודש)

 

[mica35]

מה הבית שלך לא תמיד מסודר?

אני בהלם.

ז"א מהמחשבה שהבית יכול להיות פחות מסודר ממה שהוא עכשיו (בעצם לא נראה לי שיש אופציה כזו אנחנו די בסף העליון, מזל שיש עוזרת פעם בשבוע אז הוא כמעט נקי רוב הזמן).

עוד דבר ששכחתי להגיד, אנחנו מנסים לנצל את תקופת ההריון כדי להכניס קצת יותר עצמאות בשני הגדולים, שכל נושא ההתארגנות בבוקר והמקלחות בערב יעשו בצורה עצמאית בלי התערבות שלנו (חוץ מלהזכיר להם), הם אמנם קצת יותר גדולים אבל לפחות בהרצאה ששמעתי פעם באדלר ילד מגיל שנתיים יכול כבר להתלבש לגמרי לבד, זה רק מצריך תקופת אימון. אצלינו לדוגמא עד עכשיו אנחנו היינו בוחרים לגדול בגדים כל יום (הם היו גבוה בארון, והוא בן אז אין לו צורך לבחור לעצמו בניגוד לקטנה שבוחרת לעצמה בגדים בערך מהרגע שהיא ידעה לדבר) ועכשיו הורדנו לו את כל הבגדים למדף שהוא מגיע לבד וכשהוא קם בבוקר הוא בוחר בגדים ולפעמים מגיע אלינו למיטה לבוש ומוכן וזה ממש נחמד ומקל.
וזה שעושים את זה עוד בתקופת ההריון הופך את זה לשגרה ולא להרעת תנאים שקשורה לתינוק. חוץ מזה שבאדלר טוענים שעצמאות זה דבר טוב.
כשהייתי בהריון עם הקטנה אז הרגלתי את ה"גדול" שהיה אז בן שנה ורק למד ללכת, ללכת לגמרי לבד וגמלתי אותו מהידים עוד בתקופה ההריון (גם לא היתה לי בררה סובלת מורידים ואסור לי להרים משקל בהריון), וזה גם עזר לי אחרי הלידה.
בקיצור לנסות להכניס שינויים שקשורים להגעת הילד החדש עוד לפני הלידה כדי שלא יהיו קשורים לתינוק החדש.

 

[קוביות מנגו]

גם אני לא מצליחה לדמיין את זה

אומנם רק ממש בהתחלה, אבל עד הלידה תהיה לי "גדולה" בת 4 ו-8 חודשים, בן שנה ותשעה חודשים ועוד תינוקי קטן.

מלחיץ מאוד! בעיקר המחשבה על האיסוף מהגנים שאעשה לבד.

לגבי הנקה, דווקא לדעתי הנקה היא האופציה הקלה יותר, ולכן מתכננת להניק גם הפעם.

 

[מחישי]

אני... אני!

אני אמא ל3 ילדים וכעת בהריון רביעי. הגדול שלי היה בן 2.11 כשנולדה השלישית!
ההתחלה לא הייתה קלה, קשה בעיקר כששלושתם יחד בוכים. צריך לפתח אדישות ולפעול לאט ובקור רוח בלי להכנס לפאניקה...
הילדה הגדולה שלך בת 4 וזה בטח יהיה יותר קל להסביר או להכין לה תעסוקה מיוחדת שמוציאים רק(!) כשאמא מניקה. זה הופך כל הנקה לחוויה ולסיבה לציפיה.
והקטנה- אולי כדאי שזה יהיה הזמן שלה איתך כשאת מניקה, שתשב לידך ותספרי לה סיפור תוך כדי, זה יכול למנוע הרבה מתחים ובכלל זמן אישי לא הזיק עדיין לשום ילד....
תשתדלי לתת יותר תשומת לב לגדולות בשעות שהן ערות כי הבייבי יוכל\תוכל לקבל אותך כשהן תישנה.

ובקשר לקימות בלילה.... אני חושבת שתתחילו לתרגל מעכשיו שאבא קם אליה. לא תוכלי לרוץ כל הלילה בין המיטות ובפרט אחרי לידה....
בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות שילך בשמחה ובכיף!!!!!

 

[שרית361]

מהנסיון שלי דווקא המעבר לשניים יותר קשה

מהמעבר לשלוש.. שמעתי את זה אגב מעוד אימהות-כך שלא רק אצלי זה היה כך.. בכל אופן כשיש שניים לפעמים הם מעסיקים את עצמם-משחקים ביחד, ביחוד אחרי לידה כשהם מגלים פתאום שלאמא אין כ'כ זמן וכח להיות איתם הם פתאום מגלים אחד את השני.. כשאת כבר קצת מתאוששת וכן יש לך כח פשוט תעשי הכל לידם: הנקתי בחדר שלהם על השטיח תוך כדי משחק, שיתפתי אותם בהחתלות (לך תביא מגבונים, ואתה תביא טיטול וכו'- זה משהו שגם בן שנתיים יכול.) זה גם מאוד מחזק אותם ונותן להם תחושה של גדולים-עד כדי כך שלפעמים זה היה ממש עבודות יזומות כלומר דברים שאני לא ממש צריכה עזרה-רק בשביל לתת להם תחושה טובה. ואני גם מצטרפת להמלצה להרגיל אותם שאבא קם לגדולים בלילה ואת רק לתינוק-להתרגל עוד לפני הלידה במידת האפשר.
אגב אני לקראת לידה חמישית אז אצלי כולם גדולים.. הכי קטן בן 6. בהצלחה!!