אבל חשבתי על זה בעבר. חשבתי אולי לקרוא לבת בשם של אמא שלי שבעיניי שם מיוחד, לאמא שלי קראו נינה. אך החלטתי שלא אעשה את זה כי לא הרגשתי שלמה עם זה. בעיניי זה כאילו אני מנסה להחזיק באמא שלי לידי ורואה בבת כסוג של תחליף. אז החלטתי פשוט לתת לאמא ללכת, ולבת אם תבוא, לבוא לחיים חדשים משלה עם שם משלה.
עם בן בבטן.לאימי קראו(רציתי לכתוב קוראים) רחל כך שקצת לא היתה אפשרות לקרוא לו עם משהו מהשם -ובסוף קראנו לא אמיתי-בטוח אמא היתה אוהבת את השם הזה אני מקווה שההריון הבא יהיה עם בת שתיקרא רחלי בעזרת ה' בהצלחה!
ולא, אני לא בהריון, אבל חשבתי על זה המון מאז שאימא נפטרה, גם מאז שאבא נפטר, היה לו שם שמתאים גם לבנות וגם לבנים.... אבל נראה לי שלא. אני מניחה שאני כן אוסיף את שמם כשמות אמצעים, אבל לא כשם פרטי.