שאלה כנה

[arana1]

שאלה כנה

לאלה שמעוניינים ומסוגלים להשיב על שאלות כאלה
האם לבן או לבת זוגכם יש מספיק תשוקה לקשר ?
האם הם תמיד מתלהבים מספיק מהדברים שמעניינים אותכם ?
האם הם תמיד מקשיבים ומגיבים בעניין על כל מה שאתם אומרים ?
אם התשובה היא לא (וגם אם תשקרו אני הרי יודע שהתשובה היא לא) אז למה אתם לא מאבחנים אותו ושולחים אותו לסדרות ממושכות ומשפילות של טיפולים שיהרסו לו את החיים

האם תרבות האונס הכחנית כל כך ספוגה בחברה הנורמטיבית עד שכל סטייה מציפיות הסביבה אמורה לזכות את האדם בתווית של תסמונת רפואית לכל חייו ?
או שהעובדה שהמושא לתצפיות ולמסקנות המגוכחות האלה הוא ילד וילדים כידוע לא זכאים לרגשות ותשוקות ותחושות היא שגורמת לאנשים להפנות לבדיקת שמיעה כל מי שלא ממלא מייד ובדייקנות אחרי הציפיות וההוראות שלהם ?

יש כאן מישהו שמאמין שהכלה והבנה ותמיכה של הילד כמו שהוא ?
בהקשבה לציפיות ולקצב שלו ?
בכיבוד תחושותיו ובחירותיו ?

 

[schlomitsmile]

התשובה שלי לשאלתך הראשונה היא לא והוא כבר מאובחן

בחירה שלו לגמרי (לפנות לאיבחון).

http://www.youtube.com/watch?v=lYSm8GPDrxo

לשאלות שבסוף: כן.
להאמין זה דבר אחד, משתדלת גם ליישם, זה לא תמיד קל
(דוקא עם הנ"ט שלי זה יותר קשה לי, משום-מה

)

 

[arana1]

לא הבנתי

בבקשה תסבירי לי מאיזה רמה חוסר היכולת או הרצון לגלות תשוקה מספקת כלפי האדם האחר מהווה עילה לסימון האדם כבעל תסמונת רפואית המבטאת זהות לקוייה ?

האם מדובר במאפיין שרק האוטיסטים לוקים בו ולכן הוא מחריג אותם מהסביבה הנורמטיבית ?
האם כל האנשים הנורמטיבים מצליחים לקיים מידה נכונה של תשוקה ומעורבות רוב הזמן ?
מישהו פעם בדק למה נח לאנשים הנורמטיבים להיות מעורבים בצורה שלא נוחה ולא מתאימה לאוטיסטים ?
מישהו פעם חשב שיש בכלל טעם לבדוק את הדבר הוא שאין סיכוי ששאלת מחקר כזאת תחצה את הנרקסיזם האין סופי שעומד ביסוד אלימותם השחצנית של הנ"ט ?

 

[schlomitsmile]

לדעתי אין דבר כזה זהות לקויה אולי רק אצל פסיכופתים אלימים או משהו כזה.

הרבה פעמים אין התאמה בין אנשים ברמת הצורך
באינטראקציה ו/או בתחומי העניין שלהם.
ודאי שזה לא אומר בהכרח שאחד מהם א"ס,
וכאמור- גם במקרה שכן, זה לא עושה אותו לקוי.

יהיה קשה לחבר מקרר אמריקאי לחשמל באירופה,
כי הוא נבנה עם חיבור שונה,
זה לא עושה אותו מקולקל

קל וחומר כשמדובר בבנאדם.

 

[arana1]

אז נחכה בסבלנות שגם המדע והרפואה יבינו את זה

בסך הכל באקדמיה אמורים לכהן גם אנשים עם מנת משכל סבירה
יתכן שבסופו של דבר לפחות חלק מהחוקרים והרופאים והמטפלים יצליחו להוציא את הראש מהתחת שלהם
לדעתי מומלץ
לפחות לנסות
כי כאמור זה גם מאוד לא הגייני להיות שחצן
וגם הריח לא משהו בכלל

 

[רירוקס המלכה]

 

[bambina האחת]

תשובה

לשאלה ראשונה - לא. וזה ברור. זה נובע מכך שאנשים שונים. רק זוגיות שמכבדת את החופש של הבן זוג יכולה להחזיק מעמד. אנשים לא חייבים כל הזמן להתעניין בדיוק באותו דבר או להיות כל הזמן בקשב.
לגבי ילד התשובה - כן. ילד שלי לא מעוניין בקשר עם אחרים כי הוא עדיין לא גילה למה כדאי להתעניין באחרים. וכן, אנחנו מכבדים את זה. אי אפשר ללמד מישהו להתעניין באחר. זה בין המיומנויות היחידות שאין טיפול. זה רק הוא יבין בשלב מסוים שכן כדאי לו להתעניין באחר ולמה. ועם הזמן אני רואה איך הוא מתחיל להתעניין יותר באנשים מסוימים. אז כן. אבל זה שאנחנו מכבדים את הצורך שלו בקשרים עם אחרים (יותר נכון להגיד חוסר צורך) זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לטפל בדברים אחרים. אני כן מלמדת אותו לכבד אחרים (וזה דברים שונים לגמרי). אם ילד ניגש אליו ורוצה לשחק איתו אני לא אגיד לבן שלי שהוא חייב לשחק עם הילד אבל אני אגיד לבן שלי שהוא לא יכול לדחוף את הילד בתור תשובה אלא שהוא חייב לענות בצורה מנומסת "לא תודה, אני לא רוצה" או "לא בא לי לשחק עכשיו". אם בן שלי יושב ולא מקשיב בכיתה אני לא יכולה להכריח אותו להקשיב, אבל אני אלמד אותו לא לדבר בקול בזמן השיעור כי זה מפריע לילדים אחרים ולמורה. הוא יכול לבחור בין להשאר בכיתה בשקט או לצאת מהכיתה להפסקה ולדבר בחוץ.

 

[schlomitsmile]

 

[dina199]

אני לא יודעת אם אני אענה בכיוון,

אבל אביע את דעתי על נושא מסויים.
אני טוענת שקודם כל צריכה לבוא הבנה מה עובר על בן אדם (על כל בן אדפ).
ורק אחרי ההבנה אפשר להחליט אם רוצים להתערב , או לוותר (לוותר זו לא מילה גסה

) או לטפל (בכל טיפול שמאמינים בו) או לא לעשות שום דבר ו'לתת לטבע לעשות את שלו'.
הבעיה כשמתעקשים על דרכי פעולה (בד"כ מסוג 'חייבים לטפל' ו'אסור באיסור חמור לוותר' ) בלי להבין קודם את המצב.

אז אם נחזור להורים לילדים. אני כן בעד איבחונים כשהורים מרגישים משהו שמטריד אותם. אבל רק בשביל ההבנה.
החלטה מה לעשות אחרי קבלת האבחנה היא כבר אישית לכל אחד.
וברור שמה שמפריע לי זה הגישה של 'טיפול אינטנסיבי כמה שיותר מהר כי חלון הזדמנוית ייסגר' . בד"כ זה אומר שאפילו אם יש אבחנה, עדיין אין הבנה.

 

[1דרור ב]

לדעתי לאישתי יש תשוקה לקשר

לא בהכרח איתי ,גם לי יש תשוקה לקשר ואני מוצא אותו בכל מיני דרכים.לגבי השאלות הבאות התשובה היא לא.אישתי הולכת לפסיכולוג כשהיא מרגישה
שאין לה עם מי לדבר,ולאישתי יש לקות חושית כלשהי,כשאני הייתי ילד ביליתי לא מעט בתחנה בסמינר הקיבוצים,אפילו לקח לי שנים להבין איך עושים את
החביתה במזנון של תנובה בתחנה המרכזית הישנה.הילדה שלי הלכה לפסיכולוגית ילדים מגיל חמש עד לא מזמן,וגם הילד שלי היה בטיפול עד תחילת השנה.
אני לא חושב שהעניין כאן זה הטיפול,אלא יותר המעטפת שצריך לעבור,ואז באמת לפעמים איאפשר שלא להסכים לדיעה שאם זה ככה וזה מה שצריך לעבור
בשביל לקבל עזרה אולי כבר עדיף להישאר עם הילד בבית יהיה מה שיהיה.אומץ לב זה מה שצריך.

 

[arana1]

גם לאוטיסט יש תשוקה לקשר

אלא שלא בהכרח בצורה ובזמן ובדרך שאותה המאבחן או החוקר או המטפל קובע ומקבע כסטנדרט שכל סטייה ממנו פירושה תסמין או לקות או מחלה
כבוד לחוויה הפנימית של האחר זה חלק מהתשובה וחלק מהדרך לאפשרות שאולי יום אחד כל אחד מאתנו ובכלל המין האנושי יצליח לחוות שיתוף מהותי והדדי יותר
ולכן מבחינתי,כשדווקא מי שמציגים את עצמם כסמכויות לענייני בריאות,כאנשים שמסמכותם ומתפקידם לסמן את גבולות האנושיות,מבזים את הכבוד הזה אז יתכן וכדאי להפנות את תשומת הלב לכך
כי בגלל שהם הצליחו לרמות את דרכם להשפעה אז היכולת שלהם לגרום נזק לפרט ולסביבה גדולה בהרבה מיכולתו של כל ערס ממוצע
למרות שמהותית הם לא שונים ממנו בכלום

גם אני ביליתי כילד עם פסיכולוגים
דעתי עליהם לא השתנתה במשך השנים
חבל על הזמן ועל הכסף

המעטפת נקבעת על ידי הרבה גורמים
גם ובמידה רבה על ידי מי שהוסמכו על ידי החברה לקבוע אותה
ובידם ניתנו האמצעים והתשתיות לבצע או אפילו לכפות את דעותיהם
ודעותיהם וגישותיהם לא רק שאינם ראויים לכבוד בעיני אלא שחשוב לעשות את כל מה שאפשר על מנת למנוע מהם להמשיך להזיק לכלל

 

[אמא לנער אוטיסט]

אם אתה יודע את התשובה אז בשביל מה אתה שואל?..

 

[arana1]

בשביל להמחיש עד כמה הגישה של המאבחן היא דפוקה

וכיוון שזו הגישה של כל המאבחנים וכל בעלי המקצוע וכל החוקרים אז מדובר במגיפה שצריך להשקיע מאמצים ניכרים בהדברתה
וכיוון שאני מוצא את עצמי בודד במערכה הזאת אני מנסה לגייס אנשים שמסוגלים לפחות להבין ולהגיב להגיון פשוט
עד עכשיו לא ממש הצלחתי בזה
אבל כזה אני
דון קישוט

 

[אמא לנער אוטיסט]

והגישה שלך בסדר? שלא יכול להיות רצון לקשר?...

 

[arana1]

זו אינה הגישה שלי

הגישה שלי זהה לגישה של אדם בוגר ושפוי כמו שמתבטאת גם מהתשובות הכנות שקיבלתי לשאלתי,ולפיה,תשוקה,שיתוף ורצון לקשר מהווים דברים מאוד יחודיים ומאוד שונים מפרט לפרט וכל אחד מאתנו מבטא אותם אחרת ובעוצמה ובתזמון ובצורה היחודית לו.
היומרה של מאבחנים לכהן כאנשים הממונים על התקן הנכון לתשוקה ושיתוף ,נסיונם למצב את עצמם כמעין מכון התקנים לתשוקה מעיד על טירוף שיצא משליטה,הדרך שבה עדר ההורים נכנע לדיקטטורים של הנשמה מעציבה ומפחידה ומאכזבת מאוד,לפחות אותי,אם כי ההיסטוריה מראה שלצערנו זה חלק מהטבע האנושי,ההיסטוריה גם מראה שזה החלק היותר רע והיותר מסוכן של הטבע האנושי,ולכן מצאתי שמחובתי להתריע על כך.

 

[אמא לנער אוטיסט]

אז מותר להגיד לך את האמת בלי שתחשוב שהיא שקר?

 

[arana1]

בוודאי שמותר

 

[אמא לנער אוטיסט]

לבן זוגי יש מספיק תשוקה לקשר והוא מתלהב ממני.

 

[arana1]

ואם לא הייתה לו היית מאשפזת אותו ?

הנקודה שלי היא עקרונית,ברור שיש גם תשוקה ושיתוף ברמה כזאת או אחרת בין בני זוג,לפחות לפעמים,אבל גם זה משתנה,לפעמים אפילו דועך לחלוטין,אז מה ? כל פעם שזה קורה נאבחן את המעורבים ?

יש בעולם,בחיים,מגוון גדול מאש של מצבים ושל אנשים ושל גישות שונות ומשונות,אנשים חווים תשוקה בצורה שונה ואופיינית,זה חלק ממה שכל כך יפה בחיים,זה אחד הגורמים הכי חשובים להתפתחות החיים
ואיך שהוא אנשים מקבלים בהכנעה את קיומה של כנופייה המשליטה טרור מנטלי וכלכלי דרך היומרה לזכות בלעדית לקביעה של רמת התשוקה הנכונה,של כיוונה,של הדרך הנכונה לשתף,שכל מי שסוטה ממנה מסומן על ידם כבעל זהות פגומה
הלו,יש שם מישהו ? דברים משתנים, אנשים משתנים,אנשים הם שונים ?

עבדו אצלנו 2 מטפלות,האחת רואה את ביתנו כאילו היה שלה,אם משהו מתקלקל היא מתקנת או כונה,מביאה לילדה את הצעצועים של הילדים שלה,מבשלת מכבסת שוטפת כלים...
השנייה רק רואה תחתונים מייד מסמיקה,מבחינתה כל מה שלא נופל לקטגוריה של טיפול בילדה זה פלישה לפרטיות שלנו(בסופו של דבר היא לא מטפלת טובה כי גם טיפול בילדה זה הכי "פלישה לפרטיות")
שתיהן נשים נפלאות ורגישות ויפות מאוד ,כל אחת בדרכן,המאוד מאוד שונה,
מי בכלל אמור לשפוט את האחת כטובה ונכונה מהשנייה ?
להעריך אותן דרך קירבתן לרמות השיתוף הנכונה ?
מי שיעשה את זה הוא אדם מאוד מאוד טיפש ורע ומטומטם
בעברית קוראים לאדם כזה פסיכולוג,פסיכיאטר ,מאבחן,חוקר
זה נכון שלאנשים יש קשיים,אבל לאנשים יש קשיים בדיוק בגלל שאין קבלה של המגוון
ומי שתורם הכי הרבה לחוסר הקבלה זה בדיוק מי שמתיימר לרפא את כולנו ממחלת שונותנו

הייתה לי בת זוג שהייתה שותה בצמא כל מילה שאמרתי,גם פיזית היא הייתה דלוקה עלי בטירוף,יום אחד זה השתנה,היא אמרה לי שכל מה שריתק אותה בי הפך לדוחה בשבילה,אין בעייה,קורה,זה דווקא עניין אותי,מה זה אומר עלי ומה זה אומר עליה,ברור שבינתיים הלב טיפה נשבר אז מה,מותר,אחרי שנה היא התהפכה עוד פעם,ונדלקה עוד יותר חזק,אשה מרתקת,יצירתית בטירוף ועמוקה נורא,באמת,היא לא חולת נפש והיא לא אוטיסטית,היא בן אדם ,אמיתי וחי וחיוני שחווה את החיים לעומקם

אתמול קראתי מאמר על הדרך שבה "זכויות היוצרים" חונקות את העולם ומסכנות את קיומו
ומתברר שהדברים האלה לא מתחילים מהיוצרים אלא מחזירי העסקים,מאנשים שמחפשים לעשות עלינו קופה דרך הסמכות,אנשים יוצרים חייבים ליצור ואוהבים שיתוף ומחפשים להתחבר בחופשיות
במאמר סופר שבאנגליה לפני כמה מאות שנים היה ארגון אחד של מדפיסים וכל מי שרצה לפרסם מאמר או ספר היה צריך לעבור דרכם,היה להם רשיון מהמלכה והם שרפו והשמידו וצנזרו כל נסיון לפרסום עצמאי של חומרים שלא עלו בקנה מידה אחד עם תפישתם
הנזק לחברה ולמדע ולתרבות היא נורא ולכן בסופו של דבר הזכויות הועברו מגילדת המדפיסים לאנשים היוצרים עצמם(היום אנחנו עוד פעם בבעייה כי חזרנו לאחור)
המאבחנים הם גילדת מדפיסים שכזו,הם קיבלו מהממלכה רשיון לקבוע את גבולות השיתוף ועוצמת התשוקה ומשתמשים בו בשביל לחנוק את כולנו
וזה אפשרי רק בגלל שהעדר המטומטם משתף איתם פעולה
באנגליה,לפני 300 שנה,היה לפחות מי שימרוד בתועבה הזאת

 

[אמא חמסה]

"מי בכלל אמור לשפוט את האחת כטובה ונכונה

מי בכלל אמור לשפוט את האחת כטובה ונכונה מהשנייה ?"

כך כתבת, כשכמה משפטים למעלה כתבת:
"בסופו של דבר היא לא מטפלת טובה".

אתה יכול להסביר?