שאלה כללית

tiger claws

New member
שאלה כללית

האם התקופה שבה הגיעו הכוחות המערביים לסין עם הנשק החם באמת דירבנה את הסינים לחשל את עצמם נגד כדורי רובים ואקדחים?ואם כן אז זה בכלל אפשרי למנוע חדירת כדור לתוך הגוף?(בכל זאת - זה לחץ אדיר שצריך לספוג)
 
צ'י ומרד הבוקסרים

לפני כמה שנים יצא לי לקרוא ספר שעסק בנושא מרד הבוקסרים. מרד הבוקסרים קונה בשמו כי היתה זו הפעם הראשונה בה נתקלו האנגלים באומנויות לחימה סיניות והם נזקקו לשם כלשהו עבור סגנון הלחימה הסיני. הסינים שמו לב שאנשים שחזרו מקרבות נרפאו מפציעות מהר יותר במקרים מסוימים מאשר באחרים, ובמשך הזמן נוצר קישור בין מדיטציה (צ'י גונג) ובין ההחלמה המהירה. כאשר הם התכוננו למרד הם עסקו בצ'י גונג על מנת לפתח חסינות כנגד הנשק המערבי. הם האמינו כי המדיטציה תעזור להם להיות חסינים לכדורים. לדאבונם הרב הם נטבחו במספר עימותים עם הכוחות הבריטים, שכדוריהם עשו שמות במורדים. לצערי איני זוכר את שם הספר. אך נדמה לי שהוא בספריית האוניברסיטה ואנסה לאתר אותו. הפרטים לעיל אינם בהכרח מדוייקים, ומבוססים על זכרוני.
 

tiger claws

New member
תודה לך ו....

שמעתי גם במספר סרטים על "ארגון הבוקסרים" - הם פעלו בצורה שונה ממנהיגות סין וניסו כל דבר כדי לפגוע בבריטים או באמריקאים?(אם היה בכלל ארגון כזה)
 
הספר

ננדין שלום אנסה לאתר את הספר עבורך, אך אנא התעזר בסבלנות. אין לי שמץ של מושג איך הגעתי אליו בזמנו, ולכן אינני בטוח כלל ועיקר שאוכל לאתרו שוב. דרך אגב, המגזין "חרב לעט" של זאב מצוי בספריית האוניברסיטה. לגבי אמונותיהם של הסינים באותו זמן, בעיקר לגבי אנשי אל"ס למינהם, אין לי מושג, כשם שאין לי מושג באיזה עזרים אחרים השתמשו (קמעות וכדומה). לגבי טקסים למינהם שנהוגים לפני יציאה לקרב או לפני עימות, זהו תחום מעניין בפני עצמו. להרבה מאד עמים אם לא לכולם יש טקס או מסורת כל שהי. קבוצת הרוגבי של ניו זילנד משתמשת עד היום בריקוד הלחימה המסורתי. יש יחידות בצה"ל שלפי כתבות בעיתונים פיתחו להם כל מני אמונות או טקסים לפני יציאה למשימות בשטח. צביעת הפנים ו/או הגוף על ידי שבטים רבים באמריקה למשל. האפקט הפסיכולוגי לפני הקרב משמעותי ביותר.
 
ננדין - אין זה הספר שקראתי אבל ...

במהלך חיפוש מהיר שעשיתי בספריה מצאתי את הספר הזה. תחושת הבטן שלי היא שלא אצליך לאתר את הספר שקראתי אז. הספר הנוכחי נראה מאד מעניין למרות שלא נראה כי הוא עוסק ספציפית באופן האימון או האמונות של הבוקסרים. הספר הוא כבן 600 עמודים ונראה שהוא מכסה אספקטים רבים של מרד הבוקסרים בסין ומחוץ לסין. חלק מעניין שתפס את תשומת ליבי עסק בציורים ותחריטים מאותה תקופה. בציורים ובתחריטים מתוארים קרבות בהם יש שימוש בכלי נשק מסורתיים, כלי נשק מודרניים, ומה שנראה בברור כאומניות לחימה. פן מעניין נוסף הוא השתתפותן של נשים בלחימה - הן נראות בברור בתחריטים ובציורים. עובדת השתתפותן של נשים בלחימה, או לפחות במרד, מצויינת במספר ספרים. בקיצור הספר נראה מרתק ורציני ביותר מבחינת ההשקעה. Some did it for civilization, some did it for their country a revised view of the Boxer War/ Jane E. Elliott ‫ מו"ל ‬ Hong Kong : The Chinese University Press , c2002
 

Zeev Foux

New member
מרד הבוקסרים

אמנם חלק מהמשתתפים במרד הבוקסרים האמינו כי הם חסינים בפני כקדורים ופגיעות של "זרים", אך ככל הידוע לי היה שימוש הרבה יותר נרחב של קמעות ושמאנות כ"מגיני כדורים" מאשר של אומנויות לחימה, ובסופו של דבר כמובן שדבר לא עצר את הכדורים. סה"כ זוהי עוד שיטה לשקשורה לפוליטקה ולהובלת המונים בסין באותה תקופה. המרד היה לאומני, וככזה יש לתפסו, ולא כקומץ מטורללים שמאמינים שכדורים לא יחדרו לגופם. שני אגבים: 1) איני מאמין שהיה מורה רציני אחד באותה תקופה, לאומנויות לחימה שהאמין כי תרגול אומנויות לחימה וצ'י גונג עוזר בפני נשק חם, שכן נשק חם היה בסין (באיכות נחותה אולי) כבר מהמאה ה 13, ותוצאתו היתה מוכרת. 2) הקיסרית צה-שי (מהקישור של דוד) ברחה לשיאן כשלצידה שומר ראש אחד, שיש האומרים שהוא יין פו, איש שאולין(במקור) ובה גווה. זאב
 
תשובה ספציפית

כמעט כל אימון כנגד חדירת להבים (מי מדבר בכלל על ירי) הוא בבחינת טכסיס / להטוטנות / אחיזת עיניים. צ'י קונג ברמה מאוד מאוד גבוה המכוון לכך: יכל (אולי) למנוע חדירה של עצם זר לגוף (לא קליע
), אם יש זמן להתכונן להתקפה, וזו - מבוקרת ומתואמת... כל אנשי הקונג-פו שניסו למנוע חדירת כדור לגופם, עושים עכשיו צ'י קונג עם ברוס לי
...
 
ורק שאלה אחת -

לוגית - במה נעוץ השוני הגדול בין צ'י קונג חולצת הברזל של הבוקסרים מסניפי הצ'י לבין התפילה לפני היציאה לשדה הקרב של בני דתו של כריסטוס במערב ? האם היסטורית - הטענה המתועדת בכתבים היא בדבר אנרגטיקה per se כנגד כלי נשק , או לחילופין - יצירה מטאפיסית של נסיבות אשר מראש לא יאפשרו לאדם להקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון ?
 
אבל מטאפיסיקה אינה אופיום להמונים.

אבל מטאפיסיקה אינה אופיום להמונים , אם כי ברור שידע הוא כוח...
 
נ.ב -

נ.ב - האת'רווה וודה קדמה לבוקסרים באלפי שנים , טקסט זה לקוח ממנה : The piercing (arrows) shall not hit us, nor shall the striking arrows hit us! Far away fron, us O Indra, to either side, cause the arrow-shower to fall! To either side of us the arrows shall fall, those that have been shot and shall be shot! Ye divine and ye human arrows, pierce ye mine enemies! Be he our own, or be he strange, the kinsman, or the foreianer, who bear enmity towards us, those enemies of mine Rudra shall pierce with a shower of arrows! Him that rivals us, or does not rival us, him that curses us with hate, may all the gods injure my charm protects me from within!
 

chooselife

New member
הממממ

במקרה הזה דווקא הידע הוביל אותם לכישלון ומוות
להסתמך על תחום מהנומנה בעולם הפנום = מוות- כפי שאותם סינים למדו,ורבים טובים אחרים. זו גם הסיבה שהיום אתה רואה כל תרבות במזרח שיכולה רצה אחרי טכנולוגיה מערבית.
 

tiger claws

New member
איזה נבלות אנשי העולם המערבי

רק כסף היה להם בראש כשנכנסו לסין.
 
ההבדל בין צ'י-קונג לתפילה?

כמו שכתב זאב, קשה להאמין שמורים רציניים הסתמכו על צ'י-קונג כזה או אחר; כן היו קמיעות ו"כשפים" שהיו אמורים להגן, וכמובן לא עבדו. וההבדל בין הסתמכות על קמיעות נגד כדורים, לבין התפילה שלפני הקרב, הוא שאת התפילה אומרים לפני, ולא סומכים עליה תוך כדי...
 
למעלה