ניסים ונפלאות
קרו לי הרבה מקרים שגרמו לי להבין שאלוהים איתי וששומרים עלי מלמעלה ומכוונים אותי , ואני אספר לכם אחד מהמקרים האלה: זה היה בהודו , יצאתי לבד לטיול בהרים באזור דרמסלה , בהתחלה הלכתי עם הכיוון של הנחל , אחר כך החלטית שאני עולה ישירות אל פסגת ההר ושום דבר לא יעצור אותי! התחלתי לטפס , זה היה יותר קשה ממה שציפיתי ואחרי כמה שעות שמתי לב שאני חייב להתחיל לרדת כי השקיעה מתקרבת , וכיוון שהגעתי לצלע של ההר החלטתי לרדת מהצד השני. אז התחלתי לרדת , ובאמצע הדרך הגעתי למפל קטנטן - 2 מטר בערך - אך לא הייתי זהיר והחלקתי על אריזה אבן ונפלתי למטה - גם חטפתי מכה וגם נפלתי למים קפואים. עכשיו זה כבר לא היה כל כך כיף - וגם אני חייב להגיע למטה - אחרת אני אתקע כאן לבד בלילה על ההר... המשכתי לרדת למטה , נעזר בכל שיח ובליטה בהר בשביל להתפס עליה ולהמשיך לרדת , עד שהגעתי לעוד מפל - הפעם בגובה 5-6 מטר.(משהו כמו קומה שניה) אני מסתכל למטה - אין שום אפשרות לרדת - יש רק מפל וקיר חלק לידו. כיוון שלחזור אחורה ולמצוא דרך אחרת לא היו אופציה כי זה כבר היה שעה לפני השקיעה וממש לא רציתי להתקע שם - החלטתי שאני אנסה לרדת בכל זאת משם. ניסיתי להתפס על הקיר שליד המפל - הצלחתי לעשות איזה שני צעדים ואז הייתי תקוע - אין איפה לשים את הרגל יותר. פתאום הבנתי באיזה מצב מסוכן אני נמצא , והבנתי שאני יכול למות כאן , או להפצע ואף אחד לא ימצא אותי כאן כי אני רחוק מכל שביל שאנשים מטיילים בו. נכנסתי לפאניקה , והחלטתי לעצום עיניים ולהתפלל. אמרתי את "שמע ישראל..." 3 פעמים רצוף , והתמלאתי רוגע והרגשתי ששום דבר לא הולך לקרות לי , ובעיניים עצומות שלחתי את הרגליים אל הלא נודע , ושנייה אחרי זה אני למטה - עומד על הרגליים בלי שום נזק מנפילה של 5-6 מטר בעיניים עצומות... הודתי לאלוהים והמשכתי בדרך , שעדיין היתה קצת קשה , אך ידעתי שלא יקרה לי כלום ובדיוק עם השקיעה הגעתי אל השביל המוביל אל הכפר. זו היתה הפעם הכי ברורה שהרגשתי את "יד אלוהים" והרגשתי איך שומרים עלי. באור ואהבה , יופיאל המלאך
