שאלה טכנית.
- פותח הנושא מני.ת
- פורסם בתאריך
הדציבלים מתיחס לעוצמה
ה 40 HZ מתיחס לתדר. אני חושב שפשוט אנחנו לא מבחינים בפרשי עוצמה של 3 דציבלים. השמיעה שלנו היא לוגריתמית. אם תיקח למשל מגבר שמוציא אות בעוצמה של 10 וואט, כדי לקבל שאתה תוכל להבחין בכך שהוא כפול בעוצמה, אתה צריך מגבר שמוציא אות של 100 וואט. עוצמת שמיעה גבוהה בחדר ממוצע - משמעותה מספר קטן של וואטים לכל רמקול כ 2 - 3 וואט, משהו כזה. אריה
ה 40 HZ מתיחס לתדר. אני חושב שפשוט אנחנו לא מבחינים בפרשי עוצמה של 3 דציבלים. השמיעה שלנו היא לוגריתמית. אם תיקח למשל מגבר שמוציא אות בעוצמה של 10 וואט, כדי לקבל שאתה תוכל להבחין בכך שהוא כפול בעוצמה, אתה צריך מגבר שמוציא אות של 100 וואט. עוצמת שמיעה גבוהה בחדר ממוצע - משמעותה מספר קטן של וואטים לכל רמקול כ 2 - 3 וואט, משהו כזה. אריה
מדובר גם על תדרים
40 HZ וגם על עוצמה - דציבלים. היצרן נותן לך את היענות הרמקולים בין שתי נקודות, הנקודה בה התדר הנמוך ביותר לו הרמקול מגיב והנקודה בה התדר הגבוה ביותר לו הרמקול מגיב. הרמקול מגיב לתדרים השונים בעוצמות שונות, הגרף שמתאר את היענות התדר של הרמקול לא יהיה קו ישר, יהיו בו עליות וירידות שמתארות את העוצמה היחסית של כל תדר כפי שהרמקול מגיב לה. שתי הנקודות הקיצוניות, בתדר הנמוך ביותר ובתדר הגבוה ביותר ניתנות ב 3 DB, כי אתה לא מבחין בהבדל הזה. ב 30 הרץ למשל, יתכן גם שהרמקול שלך מגיב לאות, אבל בעוצמה שההפרש היחסי שלה גדול מ 3 DB (בוודאי נמוך יותר) ואז אתה כבר מתחיל לחוש בהבדל. בטוח ? אם אני טועה אז הטכנוקרטים ידאגו לתקן אותי ונדע את האמת. אריה
40 HZ וגם על עוצמה - דציבלים. היצרן נותן לך את היענות הרמקולים בין שתי נקודות, הנקודה בה התדר הנמוך ביותר לו הרמקול מגיב והנקודה בה התדר הגבוה ביותר לו הרמקול מגיב. הרמקול מגיב לתדרים השונים בעוצמות שונות, הגרף שמתאר את היענות התדר של הרמקול לא יהיה קו ישר, יהיו בו עליות וירידות שמתארות את העוצמה היחסית של כל תדר כפי שהרמקול מגיב לה. שתי הנקודות הקיצוניות, בתדר הנמוך ביותר ובתדר הגבוה ביותר ניתנות ב 3 DB, כי אתה לא מבחין בהבדל הזה. ב 30 הרץ למשל, יתכן גם שהרמקול שלך מגיב לאות, אבל בעוצמה שההפרש היחסי שלה גדול מ 3 DB (בוודאי נמוך יותר) ואז אתה כבר מתחיל לחוש בהבדל. בטוח ? אם אני טועה אז הטכנוקרטים ידאגו לתקן אותי ונדע את האמת. אריה
Frequency response
ה-40 HZ יהיו אמנם 40 HZ ,(או כל תדר אחר בתחום התדרים של הרמקול) אבל יתכן שבעוצמה שונה ב- +/- 3db מהעוצמה הממוצעת שבה נממדה היענות התדר של הרמקול. הניסוח קצת מסורבל, ולכן אתן דוגמה מהחיים: האם ביצעת פעם בדיקת שמיעה ? אם כן, ודאי שמת לב שמבצע הבדיקה משמיע לך סדרה של אותות בתדרים שונים. הוא משמיע בתחילה כל אות בעוצמה הנמוכה ביותר של מכשיר הבדיקה. במידה ושמעת, הוא מסמן סימן בגרף על קו ה-0 . במידה ולא שמעת, הוא מגביר את האות של אותו תדר בעצמה מסוימת בכל פעם (נניח 1 db ) עד שאתה שומע את האות, ומסמן בגרף שלו את העוצמה בה שמעת תדר זה במרחק המתאים מציר ה-0 . בסיום הבדיקה מתקבל גרף הענות התדרים של האוזן שלך... הענות תדרים מושלמת תהיה כשכל תחום התדרים בגרף יהיה צמוד אבסולוטית לקו ה-0. מכיוון ש"מושלם" הוא מושג בלתי קיים בעולם האמיתי, הרי שיצרני הרמקול מגדירים את הענות התדרים של המוצר שלהם כתחום התדרים המושמע שלא חורג מסטית עצמה מסוימת (בדוגמהשנתת : +/- 3db ).
ה-40 HZ יהיו אמנם 40 HZ ,(או כל תדר אחר בתחום התדרים של הרמקול) אבל יתכן שבעוצמה שונה ב- +/- 3db מהעוצמה הממוצעת שבה נממדה היענות התדר של הרמקול. הניסוח קצת מסורבל, ולכן אתן דוגמה מהחיים: האם ביצעת פעם בדיקת שמיעה ? אם כן, ודאי שמת לב שמבצע הבדיקה משמיע לך סדרה של אותות בתדרים שונים. הוא משמיע בתחילה כל אות בעוצמה הנמוכה ביותר של מכשיר הבדיקה. במידה ושמעת, הוא מסמן סימן בגרף על קו ה-0 . במידה ולא שמעת, הוא מגביר את האות של אותו תדר בעצמה מסוימת בכל פעם (נניח 1 db ) עד שאתה שומע את האות, ומסמן בגרף שלו את העוצמה בה שמעת תדר זה במרחק המתאים מציר ה-0 . בסיום הבדיקה מתקבל גרף הענות התדרים של האוזן שלך... הענות תדרים מושלמת תהיה כשכל תחום התדרים בגרף יהיה צמוד אבסולוטית לקו ה-0. מכיוון ש"מושלם" הוא מושג בלתי קיים בעולם האמיתי, הרי שיצרני הרמקול מגדירים את הענות התדרים של המוצר שלהם כתחום התדרים המושמע שלא חורג מסטית עצמה מסוימת (בדוגמהשנתת : +/- 3db ).
לא הבנתי את השאלה שלך..
א) "לא מופיע פלוס ומינוס" ו"החריגה היא אפס" זה אותו דבר , לא ? ב) לא קיים רמקול שהחריגה בו היא 0 לאורך כל תחום התדרים. השאיפה היא לסטות כמה שפחות. ג) אני מקווה מאד (בשבילך...) שהשאלות האלה הן לצורך העשרת ידע תיאורטי ו/או סיפוק סקרנות בלבד. אם השאלה נשאלת כי אתה משוה נתוני יצרנים לצורך קבלת החלטה על קנייה, אז שמע לי ורד מהר מהעניין ! לכל רמקול זבל מצורף גרף הענות מרשים....אין דרך נוחה יותר לתחמן את הצרכן ! סמוך רק על האזניים שלך !
א) "לא מופיע פלוס ומינוס" ו"החריגה היא אפס" זה אותו דבר , לא ? ב) לא קיים רמקול שהחריגה בו היא 0 לאורך כל תחום התדרים. השאיפה היא לסטות כמה שפחות. ג) אני מקווה מאד (בשבילך...) שהשאלות האלה הן לצורך העשרת ידע תיאורטי ו/או סיפוק סקרנות בלבד. אם השאלה נשאלת כי אתה משוה נתוני יצרנים לצורך קבלת החלטה על קנייה, אז שמע לי ורד מהר מהעניין ! לכל רמקול זבל מצורף גרף הענות מרשים....אין דרך נוחה יותר לתחמן את הצרכן ! סמוך רק על האזניים שלך !
רק העשרת הידע התאורתי.
אין לי שום תכניות להחליף רמקולים. העניין עלה מאחר וזכור לי שראיתי נתונים על רמקול מסויים (לא זוכר איזה), שציין הענות תדרים מסויימת ולצידה פלוס מינוס 3 דציבלים. מאחר ובדרך כלל אין את הפלוס מינוס הזה בנתונים של רמקולים, תהיתי מה משמעות הדבר. זה הכל. והאם שני רמקולים שונים בעלי אותם נתונים (הענות תדרים), כשבאחד מהם מצויין התוסף (פלוס מינוס 2 או שלושה דציבלים) יגיעו לתחום הנמוך באופן יחסי , זהה.
אין לי שום תכניות להחליף רמקולים. העניין עלה מאחר וזכור לי שראיתי נתונים על רמקול מסויים (לא זוכר איזה), שציין הענות תדרים מסויימת ולצידה פלוס מינוס 3 דציבלים. מאחר ובדרך כלל אין את הפלוס מינוס הזה בנתונים של רמקולים, תהיתי מה משמעות הדבר. זה הכל. והאם שני רמקולים שונים בעלי אותם נתונים (הענות תדרים), כשבאחד מהם מצויין התוסף (פלוס מינוס 2 או שלושה דציבלים) יגיעו לתחום הנמוך באופן יחסי , זהה.
אוסיף קצת להסבר של j.b ....
האוזן האנושית רגישה לתחום תדירויות גדול בין 20 הרץ לבין 20000 הרץ, מעל ערכים אילו או מיתחת ישנה השפעה בריאותית,כמובן תלוי ביזמן החשיפה, ובעוצמת החשיפה ,אבל אנו לא שומעים אותם.צליל,קול מיתחת ל20 הרץ ניקרא, תתקול ,אינפרא-סאונד.מעל20000 הרץ ניקרא על קול,אולטרא סאונד. תדירויות הדיבור שלנו הן בערך 300 עד 4000 הרץ.כמו ש J.B היסביר,אם סף השמיעה הוא אפס ולחישה היא בעוצמה של 30 db בערך,נמשיל את ה40 הרץ , התחום הנמוך של הרמקול לאפס שלנו,וממנו נעלה או נרד db 3 ,טווח שלדעתי אנו לא שומעים. ואם טעיתי אשמח לקבל תיקון. בברכה z.s
האוזן האנושית רגישה לתחום תדירויות גדול בין 20 הרץ לבין 20000 הרץ, מעל ערכים אילו או מיתחת ישנה השפעה בריאותית,כמובן תלוי ביזמן החשיפה, ובעוצמת החשיפה ,אבל אנו לא שומעים אותם.צליל,קול מיתחת ל20 הרץ ניקרא, תתקול ,אינפרא-סאונד.מעל20000 הרץ ניקרא על קול,אולטרא סאונד. תדירויות הדיבור שלנו הן בערך 300 עד 4000 הרץ.כמו ש J.B היסביר,אם סף השמיעה הוא אפס ולחישה היא בעוצמה של 30 db בערך,נמשיל את ה40 הרץ , התחום הנמוך של הרמקול לאפס שלנו,וממנו נעלה או נרד db 3 ,טווח שלדעתי אנו לא שומעים. ואם טעיתי אשמח לקבל תיקון. בברכה z.s
ואת ההבדל בין% 0.003 עיוותים
לבין 0.004% מישהוא כן שומע ? זה מה שאמרתי לך : עזוב אותך מ-specifications , משתמשים בזה כדי לעבוד עליך... ולגבי שאלתך שעכשיו הובנה : יצרן שלא מציין סטיית עצמה בהענות התדר בכלל לא ראוי להתיחסות , אולי תחום התדרים המצויין מושג בסטייה של +/- 10db ? שים לב שמוצרים "מכובדים", מציינים ליד כל נתון גם לפי איזה תקן בוצעה הבדיקה. מערכות המיני שמוכרים בשוק מפיקות 150 ואט לערוץ - לפי איזה תקן בדקו את זה ?
לבין 0.004% מישהוא כן שומע ? זה מה שאמרתי לך : עזוב אותך מ-specifications , משתמשים בזה כדי לעבוד עליך... ולגבי שאלתך שעכשיו הובנה : יצרן שלא מציין סטיית עצמה בהענות התדר בכלל לא ראוי להתיחסות , אולי תחום התדרים המצויין מושג בסטייה של +/- 10db ? שים לב שמוצרים "מכובדים", מציינים ליד כל נתון גם לפי איזה תקן בוצעה הבדיקה. מערכות המיני שמוכרים בשוק מפיקות 150 ואט לערוץ - לפי איזה תקן בדקו את זה ?
תודה על התגובה.
משום מה לא מצאתי קשר בין איכות הרמקול לבין ציון הסטיה בהענות התדרים. עליתי לרגע לאתר של פרואק, והם לא מציינים שם את רמת הסטיה ברמקולים היקרים שלהם. פרואק הוא יצרן מכובד לכל הדעות.כך גם COINCIDENT. חלק כן מציינים וחלק לא.לא נראה לי שזה מצביע על מהימנותו של היצרן. האם לדעתך החברות שציינתי מתחמנות את הלקוח? תודה, וערב טוב
מני אגב, אני מהאחרונים שמתייחסים למפרט הטכני (מאחר ואני גם לא מבין בזה כמעט כלום). ההסתמכות שלי נשענת רק על האזניים (הגדולות) שלי, בלבד. ובשאיפה מתמדת ללמד ולהעשיר את הידע המאד מוגבל שלי בנושא.
משום מה לא מצאתי קשר בין איכות הרמקול לבין ציון הסטיה בהענות התדרים. עליתי לרגע לאתר של פרואק, והם לא מציינים שם את רמת הסטיה ברמקולים היקרים שלהם. פרואק הוא יצרן מכובד לכל הדעות.כך גם COINCIDENT. חלק כן מציינים וחלק לא.לא נראה לי שזה מצביע על מהימנותו של היצרן. האם לדעתך החברות שציינתי מתחמנות את הלקוח? תודה, וערב טוב
אתרי אינטרנט הם אמצעי פירסום
..ומכינים ומעצבים אותם פרסומאים. היצרנים שציינת בפרוש נכנסים לקטגוריית ה"מכובדים", כנראה שאנשי השווק שלהם לא היו מספיק יסודיים, ולא הקפידו בפרטים הקטנים, ואנשי המקצוע הטכניים של היצרן לא היו מעורבים מספיק בהכנת האתר. אני עומד על דעתי: מבחינה טכנית מקצועית , מסירת נתוני מדידות ללא ציון התקן שלפיו בוצעו המדידות הן חסרות ערך אמיתי, וגורמות לכך שנתונים אלו יהיו בלתי נתנים להשוואה לנתוני יצרן אחר ! אני לא חושב ש-PROAC או COINCIDENT מנסים לתחמן,אני נותן להם את הקרדיט שאצלם זה פשוט חוסר תשומת לב לפרטים בקטע השיווקי. יצרנים קיקיונים לעומת זאת בפרוש , כמעט תמיד מנסים לעבוד על הצרכן הממוצע , שלא בקיא במונחים הטכניים, ע"י פרסום נתוני בדיקה מפוקפקים... רוצה דוגמה ? במדינות מתוקנות מקובל שנתוני צריכת דלק בפרסומות לרכב ילוו בהערה לגבי אופן הבדיקה : אם זה לא היה כך, יצרני הרכב היו בודקים צריכת דלק בירידה מירושליים לתל-אביב בניוטרל...
..ומכינים ומעצבים אותם פרסומאים. היצרנים שציינת בפרוש נכנסים לקטגוריית ה"מכובדים", כנראה שאנשי השווק שלהם לא היו מספיק יסודיים, ולא הקפידו בפרטים הקטנים, ואנשי המקצוע הטכניים של היצרן לא היו מעורבים מספיק בהכנת האתר. אני עומד על דעתי: מבחינה טכנית מקצועית , מסירת נתוני מדידות ללא ציון התקן שלפיו בוצעו המדידות הן חסרות ערך אמיתי, וגורמות לכך שנתונים אלו יהיו בלתי נתנים להשוואה לנתוני יצרן אחר ! אני לא חושב ש-PROAC או COINCIDENT מנסים לתחמן,אני נותן להם את הקרדיט שאצלם זה פשוט חוסר תשומת לב לפרטים בקטע השיווקי. יצרנים קיקיונים לעומת זאת בפרוש , כמעט תמיד מנסים לעבוד על הצרכן הממוצע , שלא בקיא במונחים הטכניים, ע"י פרסום נתוני בדיקה מפוקפקים... רוצה דוגמה ? במדינות מתוקנות מקובל שנתוני צריכת דלק בפרסומות לרכב ילוו בהערה לגבי אופן הבדיקה : אם זה לא היה כך, יצרני הרכב היו בודקים צריכת דלק בירידה מירושליים לתל-אביב בניוטרל...
היי מני,
1. הנתון בא להראות לנו מה תחום העבודה של הרמקול. 2. כל רמקול מתחיל באישהיא נקודת תדר "לאבד גובה" - כלומר מתחיל בנקודה זו שיפוע הדרגתי המהווה דעיכה לכוון סיגנל אפס. 3. כשיצרן צריך לכתוב את טווח העבודה של הרמקול שלו הוא צריך, לכן, לציין את הנקודה בה יש ירידה משמעותית באאוטפוט. 4. אפשר היה לבחור את הנקודה בה מתחילה "הירידה" - אבל זו נקודה שהיא לפעמים לא ברורה ולכן לא ממש מדעי לציין אותה. 5. לכן, מטעמים המבוססים על הגיון + היסטוריה + המקובל במכשירי מדידה, נבחרה הנקודה בה יורד האאוטפוט של הרמקול בחצי מערכו הממוצע. זהוא ערך חד ערכי, קל יחסית למדידה, ועם דלתא מספיק כדי שהשגיאה במדידה תהיה זניחה. 6. חצי ערך = 3 די בי. כמובן שכל זה לא אומר ממש הרבה לגבי הרמקול עצמו: 1. תלוי מה קצב הירידה - זה ישפיע מאוד מאוד על כמות הבאס. אם אתה יורד ב-3 די. בי ב - 60 הרץ וב - 6 די בי ב50 הרץ זה ממש לא אותו דבר למצב בו אתה יורד ב - 6 די בי רק ב - 20 הרץ. 2. תנאי המדידה משנים מאוד - השאלה באיזה חדר ובאיזה תנאים בוצעה המדידה. שני רמקולים זהים לחלוטין, אבל שאחד מהם מדוד כשהוא עומד בפינת חדר שיש לו גלים עומדים רבים בתחומי הבאס והשני מדוד כשהוא עומד באמצע חדר עם קירות סופגי באס יתנו הבדל ענק במדידה. 3. תלוי גם באיזה מגבר ומה עקומת ההענות שלו ...וכ"ו.
1. הנתון בא להראות לנו מה תחום העבודה של הרמקול. 2. כל רמקול מתחיל באישהיא נקודת תדר "לאבד גובה" - כלומר מתחיל בנקודה זו שיפוע הדרגתי המהווה דעיכה לכוון סיגנל אפס. 3. כשיצרן צריך לכתוב את טווח העבודה של הרמקול שלו הוא צריך, לכן, לציין את הנקודה בה יש ירידה משמעותית באאוטפוט. 4. אפשר היה לבחור את הנקודה בה מתחילה "הירידה" - אבל זו נקודה שהיא לפעמים לא ברורה ולכן לא ממש מדעי לציין אותה. 5. לכן, מטעמים המבוססים על הגיון + היסטוריה + המקובל במכשירי מדידה, נבחרה הנקודה בה יורד האאוטפוט של הרמקול בחצי מערכו הממוצע. זהוא ערך חד ערכי, קל יחסית למדידה, ועם דלתא מספיק כדי שהשגיאה במדידה תהיה זניחה. 6. חצי ערך = 3 די בי. כמובן שכל זה לא אומר ממש הרבה לגבי הרמקול עצמו: 1. תלוי מה קצב הירידה - זה ישפיע מאוד מאוד על כמות הבאס. אם אתה יורד ב-3 די. בי ב - 60 הרץ וב - 6 די בי ב50 הרץ זה ממש לא אותו דבר למצב בו אתה יורד ב - 6 די בי רק ב - 20 הרץ. 2. תנאי המדידה משנים מאוד - השאלה באיזה חדר ובאיזה תנאים בוצעה המדידה. שני רמקולים זהים לחלוטין, אבל שאחד מהם מדוד כשהוא עומד בפינת חדר שיש לו גלים עומדים רבים בתחומי הבאס והשני מדוד כשהוא עומד באמצע חדר עם קירות סופגי באס יתנו הבדל ענק במדידה. 3. תלוי גם באיזה מגבר ומה עקומת ההענות שלו ...וכ"ו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.