שאלה טכנית- נשימה

[matm]

שאלה טכנית- נשימה

האים לדעתכם בקאטה של טאי צי יש לנשום נשימות ארוכות ומלאות (כאורך התנועות- אם אתם מבינים את כוונתי), או נשימות קצרות יותר ו"שטחיות" המחלקות את התנועה ליותר מנשימה אחת? כן אני אשאל את המורה שלי בשיעור הבא. רציתי לשמוע מה דעתכם. את דעת כולם על ברוס לי אני כבר יודע....

 

[yanivtil]

למיטב הבנתי...עקרון חשוב!

יש 2 גישות לעניין - 1. יש לנשום בהתאם לתנועות הקאטה - שאיפות ונשיפות ארוכות ואיטיות, בהתאם לתנועה הספציפית אותה מבצעים. כך זה גם מתאים לזה שקאטת הטאי צ'י היא מעין מדיטציה בתנועה. מצד שני... 2.עצם הניסיון לאלץ את הנשימה להתאים לתנועות, עצם ההתעסקות ב"עכשיו לשאוף,עכשיו לנשוף", עצם הניסיון להתאים את הקצב בו נושמים - מנוגד לחלוטין לעקרון השחרור,הזרימה והחופשיות של הטאי צ'י. לכן, על פי הגישה השניה, יש פשוט לנשום וזהו,נשימה נינוחה,נשימה נוחה, טבעית,עמוקה, ובעיקר, פשוטה ולא מאולצת,לא מודעת. למיטב הבנתי, הגישה השניה מתאימה הרבה יותר לתלמידים מתחילים ואני מאמין שעם ההתקדמות,הגוף יעבור לבד לצורת הנשימה ה"נכונה", המתוארת על ידי דרך מספר 1. בכל מקרה,מה דעתך אתה? יניב. (וראו ספרו של פול קרומפטון "יסודות הטאי צ'י",פרק 10)

 

[matm]

נתקלתי בזה אתמול

במהלך הקאטה פתאום שמתי לב שהנשימות שלי מתואמות לתנועות (דבר שמהווה מבחינתי קפיצת מדרגה די יפה) ללא אילוץ או התעסקות ("מי מתעסק זה מיקו") וכמובן מיד כששמתי לב לכך הפסיק התאום. שמתי לב לעניין אורך התנועות ואורך הנשימה וניסיתי קצת כך וקצת כך. נראה לי שלי אישית מתאימה יותר נשימה קצרה יותר המחלקת את התנועה לתת תנועות. כך אני פשוט לא נקלע למצב של קוצר נשימה והזרימה של הנשימה טובה יותר. אופציה נוספת היא לנשום בתנועות מסוימות כך ובאחרות אחרת אבל זה נראה לי בלגן גדול מדי ודורש יותר מדי תשומת לב שאינו בא בטבעיות בינתיים. כמובן שאופציה שלישית היא לנשום מתי שבא והשאר יסתדר. יש מאמר...אני אחפש ואשים לינק.

 

[matm]

המאמר

 

[WhiteBear]

זו אחת מהשאלות ה"קלאסיות" כשמתחילים

אני לא בטוח אם אתה תלמיד של המרכז הישראלי או לא. אבל הגישה שם כלפי מתחילים היא: תנשום בטיבעיות. מה זה אומר ? לא לבצע שום אילוצי נשימה או נסיונות תיאום לתנועות. מבחינת "מה קורה בהמשך"... על זה שמעתי הרבה דברים, אבל אף אחד מהם אני לא מבין באמת. ניר אמר, באחד השיחות איתו בגשקו, שנשימה היא משהו מאד מהותי באומנויות הלחימה. בהתחלה לא נוגעים בה, ויותר מאוחר משלבים יותר ויותר ידע על הקשר בין הנשימות לשאר הדברים. כאשר אמירתו המעניינת היא ששליטה בנשימה מתקבלת ברמה של שליטה עצמית. אבל אני מאמין שכוונתו ב"שליטה בנשימה", היא לא להצליח לשלוט בנשימה כפי שאני ואתה מבינים אותה (נגיד, להחזיק את הנשימה בבטן, או לנשוף עכשיו וכו') - אלא לנתב את המחשבה כך שהנשימה תזרום, טיבעית, כפי שאתה מעוניין שהיא תזרום. שוב, אני לא מבין את זה, אני רק מצוטט מזיכרון, ואם יש פה מבינים גדולים ממני (ואני יודע שיש בפורום כאלה), יהיה מעניין לקרוא את דעתם בנושא. עוד הערה: ניסיונות אקטיביים להשתלטות הם לא רעיון טוב. מהניסיון האישי שלי, הובלתי את עצמי לכאבים מאד רציניים כאשר כפיתי על עצמי נשימה בתחילת הדרך שלי בטאי צ'י... אפשר לוותר על זה

.

 

[דלית - delete]

תשובת בית הספר

מתחילים נושמים טבעי. למעט התנועה הראשונה בקאטה, לא מתעסקים כלל בנשימה. בהמשך תלמידים מתחילים ללמוד שינג אי. שם (ובעצם כבר קודם - בחימום הנפות הידיים) מתחיל להכנס רכיב הנשימה בצורה מעט יותר מודעת. זה אמור להשליך חזרה על הנשימה בקאטה של טאי צ'י. כעיקרון, ניר אמר פעם שהנשימה היא נקודת ההשקה הראשונה בין טאי צ'י לשינג אי, עבור רוב התלמידים במרכז.

 

[פרוטון]

לדוד כפרי

שלום לך אחד ממנהלי הפורום. האם אתה מכיר אדם אחד המתאמן בטאי צ'י וקוראים לו הרמאן מארה"ב, ואתה יכול לומר לי כמה מילים עליו. תודה לך. לא כל מה שאני רואה אני רוצה, אבל כל מה שאני רוצה זה לראות.

 

[orii]

הרמן קראוז

הוא היה תלמיד של צ'אנג מאן צ'ינג בסגנון יאנג. הוא היה בסדנאות בארץ. זאב פרסם באחד מהגליונות של חרב לעט ראיון איתו.

 

[דוד כפרי]

מצטער, לא מכיר