אכן, לא טריוויאלי.
אורלי הציגה נכון את הבעייתיות בהגדרת מושגים שכאלו. זכות טבעית היא זכות מולדת. על כך יש הסכמה אולם מהן הזכויות המולדות על-כך יש ויכוח. זכות מוסרית היא מושג מעורפל עוד יותר אשר מקפל בתוכו משמעויות שונות. בגדול, לשאלתכן חשוב לדון בסוגיה אחת בעיקר. האם הזכויות הטבעיות מבטאות את הטבע המוסרי של האדם, או שמא הן מעוותות ויש לעצבן במסגרת אחרת של זכויות מוסריות? כך למשל, ג'ון לוק רואה את הזכויות הטבעיות כדבר שחובה לשמור עליו מבחינה מוסרית. לכן, לדידו, אותן הזכויות צריכות להישמר במדינה, ולא רק במצב הטבעי (שקדם להופעת המדינה). כמובן, שבמצב המדינה מצטמצמות הזכויות הטבעיות כתוצאה מ"החוזה החברתי" שכורתים האזרחים במדינה - אך אלו אותן הזכויות במהותן. מנגד, ז'אן ז'אק רוסו רואה את האדם בתקופה שקדמה להופעת המדינה כבעל זכויות טבעיות, אך אינו חושב שבכך די מבחינה מוסרית. לפי רוסו, האדם מגיע לעליונות מוסרית רק כשהוא הופך מאדם לאזרח - כלומר לשותף במדינה. במצב המדינה הזכויות והחירויות של האדם משתנות והופכות לאחרות בתכלית. כלומר הזכויות החברתיות (או המוסריות) הן שונות מן הזכויות הטבעיות לא רק בכמות אלא גם באיכות. לסיכומו של עניין, שתיכן צודקות, אך מחזיקות בהשקפות שונות או בהגדרות שונות לאותם המושגים עצמם. אני מקווה שההסבר לא היה מסורבל, ובעיקר מתנצל על הפשטות של דברי (שמאופיינת בשטחיות) במסגרת הדיון המצומצם כאן.