הי גלירון,
אני אשתדל, הבעיה שדי קשה לפשט לתיאוריה יבשה ווירטואלית החלטות שעושים בעקבות מערך שלם של גורמים והתנהגויות. וכאמור אין נוסחה יבשה שיכולה לעזור לנו להכניס נתונים ולצאת עם גישה מומלצת. לגבי אשיות הילד- יש ילדים שהולכים לאבוד בעבודה רגשית וזורמת ומאד זקוקים לסביבה סגורה, מובנית, מתוכננת ועקבית. יש ילדים שסביבה מובנית מכעיסה אותם וגורמת להם תסכול, וסביבה פתוחה יותר פותחת אותם ללמידה. את מה שאמרתי עכשיו את יכולה להכליל גם לגבי ההורים. לגבי קשיים- השאלה מה את מעונינת ללמד, באלו נושאים לתמוך. אם את רוצה להרחיב משחק סמבולי, הייתי הולכת לעבודה פתוחה יותר. אם את רוצה להרחיב אוצר מילים ויכולת דקדוקית ותחבירית הייתי הולכת לעבודה מובנית יותר. אם את רוצה לעשות הכללה לנלמד בגישה ההתנהגותית הייתי פונה לגישה פתוחה יותר.. אם את רוצה לעבוד על הבנה, מילוי ומתן הוראות הייתי פועלת מובנה יותר. בקיצור- פלוסים לכל גישה אבל צריך לברור בצורה זהירה מול הילד, קשייו, ומשפחתו. ואגב- בלי להיכנס ויכוחים על גישה ושיטה- בהחלט יש מצב שאותו הילד יעבוד בגישה מסויימת בזמן מסויים ולאחר תקופה והשגת מטרות היעדים ישתנו ואיתם ההמלצה לגבי הגישה. רונית ולגרין קלינאית תקשורת
