שאלה חשובה...!
כהאקס בורח לצד השני של המדרכה ומסתכל עליי. אחרי קשר של שנה וחצי. קשר חזק מכל הבחינות. אשכרה קשר של להשלים אחד את השני. משו שבא רק פעם בחיים. והוא נפרד ממני כי חרא לו בחיים והוא מסובך ולא היה מוכן לשמוע/לענות לי כשהתקשרתי אליו אחרי יומיים שנפרדנו. בא לי לקחת את הדברים שלי ממנו. כמה שקיות טובות של בגדים נעליים והחזרתי לו את המפתח של ביתו. "אני יודע שאני ארצה לחזור אלייך,אבל אני בחיים לא אתקשר כי אני כ"כ פוגע בך ולא מסוגל להסתכל לך בעיינים. גם אני אם אני ארצה אני בחיים לא אתקשר". וזה מה שבאמת קרה. חרא לי,רע לי. שבעה חודשים עברו. התחלתי להגבר. לצאת עם בחורים. אני לא בן אדם של לשבת בבית לבכות ולהכנס לדיכאון. רק להשמיך הלאה. ופתאום לפני איזה חודשיים חבר טוב שלו שהוא ידיד טוב שלי אמר לי שהוא רוצה לחזור. ויעשה את הכל בשביל לחזור ומה דעתי בעניין..כמובן שסירבתי לשמוע על זה/עליו. אולי כי אני פגועה מאוד. ויש לי מן "מסכת" הגנה כזו. אבל בתוך תוכי בערתי.. אני רוצה לחזור אליו. אבל מרגישה שלא יכולה כי הוא פגע בי נורא חזק. עברנו מספיק חרא. ודווקא עכשיו להישבR? ועוד ללכתככה לקום כאילו כלום? מה לעשות? איך ממשיכה הלאה בלי לחלום? לחשוב? להתחרפן עם עצמי? מאז שאני יודעת שהוא מת לחזור אליי והוא מצידו לא עושה כלום כי הוא יודע כמה אני שונאת אותו,פגועה וכו'.. מה אתם חושבים? למה הוא בורח כל הזמן שהוא רואה אותי? ואז עומד ומסתכל עליי? אההההההההה אני מתחרפנת.
כהאקס בורח לצד השני של המדרכה ומסתכל עליי. אחרי קשר של שנה וחצי. קשר חזק מכל הבחינות. אשכרה קשר של להשלים אחד את השני. משו שבא רק פעם בחיים. והוא נפרד ממני כי חרא לו בחיים והוא מסובך ולא היה מוכן לשמוע/לענות לי כשהתקשרתי אליו אחרי יומיים שנפרדנו. בא לי לקחת את הדברים שלי ממנו. כמה שקיות טובות של בגדים נעליים והחזרתי לו את המפתח של ביתו. "אני יודע שאני ארצה לחזור אלייך,אבל אני בחיים לא אתקשר כי אני כ"כ פוגע בך ולא מסוגל להסתכל לך בעיינים. גם אני אם אני ארצה אני בחיים לא אתקשר". וזה מה שבאמת קרה. חרא לי,רע לי. שבעה חודשים עברו. התחלתי להגבר. לצאת עם בחורים. אני לא בן אדם של לשבת בבית לבכות ולהכנס לדיכאון. רק להשמיך הלאה. ופתאום לפני איזה חודשיים חבר טוב שלו שהוא ידיד טוב שלי אמר לי שהוא רוצה לחזור. ויעשה את הכל בשביל לחזור ומה דעתי בעניין..כמובן שסירבתי לשמוע על זה/עליו. אולי כי אני פגועה מאוד. ויש לי מן "מסכת" הגנה כזו. אבל בתוך תוכי בערתי.. אני רוצה לחזור אליו. אבל מרגישה שלא יכולה כי הוא פגע בי נורא חזק. עברנו מספיק חרא. ודווקא עכשיו להישבR? ועוד ללכתככה לקום כאילו כלום? מה לעשות? איך ממשיכה הלאה בלי לחלום? לחשוב? להתחרפן עם עצמי? מאז שאני יודעת שהוא מת לחזור אליי והוא מצידו לא עושה כלום כי הוא יודע כמה אני שונאת אותו,פגועה וכו'.. מה אתם חושבים? למה הוא בורח כל הזמן שהוא רואה אותי? ואז עומד ומסתכל עליי? אההההההההה אני מתחרפנת.
