קבל:
רשף חן: מטרת התיקון המוצע להביא לכך שזכותו של נכה המשטרה לקבל גמלה מלאה ותגמולים מלאים תחול על כל מי שפוטר מן המשטרה או שירות בתי הסוהר מטעמי נכות שדרגת נכותו 10% ומעלה. ביום 18.3.92 התקבל בכנסת תיקון מס' 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) (ס"ח 1392) לפיו שוטר שפוטר מהשירות מחמת נכות שלקה בה במהלך שירותו ושדרגתה היא 35% או יותר, והוא זכאי לקבל עם פיטוריו קצבה המבוססת על שנות שירותו במשטרה, לא יגרעו 75% מן התגמולים להם הוא זכאי על פי חוק הנכים (כפי שהיה קבוע עד לתיקון החוק), והוא יהיה זכאי לקבל בנוסף לקצבה הנ"ל גם את מלוא התגמולים. יצוין כי הוראה דומה תוקנה בסעיף 34 לחוק הנדון המדבר על כלל עובדי המדינה, וכן בסעיף 63ד (2) המדבר בעובדי שירותי הביטחון, וכן בסעיף 14 (ד) לחוק שירות הקבע בצה"ל. תיקון מס' 35 יצר מצב בו, למרות שנכות של שוטר או סוהר שדרגתה נמוכה מ- 35% משמשת לועדות הרפואיות של המשטרה בסיס לפיטוריו של שוטר מן המשטרה מטעם של אי התאמה בריאותית – נגרעות זכויותיו לעומת שוטר או סוהר שדרגת נכותו 35% ומעלה שפוטר מן החיל מחמת נכותו. עצם העובדה שהנכות כשלעצמה היתה הטעם לכך שהשוטר הפסיד את מקום עבודתו, היא המצדיקה כי לא ייגרעו ממנו הזכויות הקבועות לו בחוק בגין נכותו. אין הצדקה עניינית לגרוע ממי שדרגת הנכות שלו נמוכה מ- 35% חלק שרירותי מזכויות הנכה. על פי התיקון מי שדרגת נכותו נמוכה יותר באופן יחסי, גם שיעור תגמוליו יהיה נמוך יותר באותו היחס, וזה הוא מדרג הזכויות הנכון והצודק לנכים בעלי דרגות נכות שונות. מרבית אוכלוסיית הנכים המפוטרים מחמת נכותם שדרגת נכותם בין 10%-34% היא אוכלוסיית השוטרים והסוהרים וזאת עקב רמת הכשירות הרפואית הנדרשת משוטר וסוהר וכן ככל הנראה בגלל גיל הפרישה הנמוך יחסית של משרתי הקבע בצה"ל לעומת גיל הפרישה של שוטרים וסוהרים. מטעם זה מוצע כי זכותם של נכים כאמור תחול רק בהגיעם לגיל 40. בתיקון המוצע אין כדי לשנות את הקבוע בחוק, לפיו רק מי שפוטר מן המשטרה ושדרגת נכותו היא 35% או יותר זכאי לקצבה, אף אם לא השלים 5 שנות שירות. הצעת חוק זהה של חברת הכנסת נעמי חזן הונחה על שולחן הכנסת ה-15 ומספרה פ/3032.