שאלה חשובה

דיגי

New member
שאלה חשובה

שלום לדרי הפורום! ביתי בת שנתיים וארבעה חדשים. עד גיל שנתיים היא היתה איתי בבית ומספטמבר היא נכנסה לגן ילדים. אנו מרוצים מאוד מהגן ומהגננת. ישנו נושא שאנו הרגשנו בו, וגם הגננת העלתה אותו - כאשר הצוות של הגן נמצא באזור היא חשה בטוח לשחק עם הילדים, אולם כאשר אין היא רואה אף אחד מהצוות, אז היא נלחצת. גם בבית אני מרגישה בהתנהגות זו - היא צריכה שאני אהיה בטווח ראיה, ואינה מסוגלת להיות לבד יותר ממספר דקות מועט. הגננת ציינה שהיא אינה חסרת בטחון והיא משתוללת ורוקדת כאשר הם באיזור. אני צריכה עצה כיצד להתמודד עם מצב זה, וכיצד הגננת צריכה להתמודד עם המצב. תודה רבה מראש, דגנית
 

אפרתש

New member
האמת? היא צודקת.

מה פתאום קורה שאין אף אחד מהצוות? שהגננת תתמודד עם המצב על ידי זה שתדאג שהילדים לא יישארו לרגע ללא השגחה. ולגבייך - אני חושבת שבגיל הזה זה עוד לא נורא. בגיל הזה לא מצפים מהם להיות לבד בחדר הילדים. שתהיה איתך באותו חדר, למה לא? יש לה בעיה גם אם את הולכת לכמה דקות למקלחת, למשל?
 

דיגי

New member
היי אפרתש

בטעות שלחתי לך למסר. תודה על התגובה . אני מניחה שישנו מישהו מהצוות שמשגיח. ההפך אני מאוד שמחה להיות לצידה, אך חוששת שמע זה פוגע בהצמעות שלה. אין לבתי בעייה להישאר לבד כאשר אני ניגשת לנוחיות. תודה דגנית
 

אפרתש

New member
בגיל הזה - לא נראה לי שיש דאגה

לעצמאות שלה. אולי אפילו להיפך - אם קרבתך נותנת לה בטחון, היא תוכל לפתח את העצמאות בקצב שלה.
 
טבעי לגיל

שימי לב, למשל, בגן שעשועים כשאת איתה. היא מתרחקת, אבל צריכה תמיד לדעת שאת שם, ולא נעלמת, ואז היא חוזרת אליך , רק כדי להתרחק שוב. זה מה שבונה את הביטחון לשנים של אחר כך. לגבי הגננת - את לא צריכה לפתור לה את הבעיות.
 

כרמית מ.

New member
ההתמודדות? להיות שם מתי שרק אפשר

זו לא בעיה, ולכן אין צורך "להתמודד" איתה. כדאי מאד לאפשר לה את הבטחון, המאד הגיוני הזה. זה מראה שיש לה קשר טוב ובריא איתך - וגם עם הצוות בגן. היא בוטחת מספיק בשביל לשחרר, אבל קשורה מספיק בשביל לוודא המצאות. אגב, בהחלט היה מטריד אותי מצב שאין אף אחד מהצוות (ואל תניחי שיש מישהו משגיח. יש הרבה מקרים שזה לא כך. וזה לא בסדר).
 
הגננת צריכה להיות תמיד הטווח ראייה

זה חלק מהגדרת התפקיד שלה, הבעייה לא אמורה בכלל להתעורר.
 

דיגי

New member
שלום לכולן,

היום כאשר הגעתי לגן לאסוף את בתי, הגננת אמרה שהיא נצמדה לה לרגל בערך, לעשר דקות, ואחר"כ רק הלכה לשחק. היא טוענת שלה ולעוד שניים מאנשי הצוות נראה לא בסדר. וייתכן שמקור הבעייה הינה האהבה היתרה שאני מרעיפה עליה. האם זו אכן בעייה? תודה , דגנית
 

לאה_מ

New member
מקור הבעיה נשמע לי

חוסר הסובלנות של הגננת להתנהגות שנשמעת לי סבירה לחלוטין לגיל! וברצינות - אהבה גדולה של אמא לילדה היא לא בעיה!!!! את אמורה לאהוב אותה, ואין דבר כזה "אהבה יתרה". כל כמות של אהבה שאת מסוגלת לתת היא נפלאה. מה שנראה לי באמת בעייתי הוא התמיהה של הגננת, והעובדה שהיא רואה בכך שלילדה לוקח 10 דקות "להפשיר" משום בעיה.
 

אפרתש

New member
תגידי לגננת שאין דבר כזה אהבה יתרה

בחיי. לא מבינה מה קורה עם הגננת הזאת. יש ילדים שרוצים להיות צמודים לגננת/מטפלת שאיתה הם מרגישים בטוחים. יופי שזה לקח לילדה שלך רק עשר דקות, ואחרכך תפסה בטחון והחלה להסתובב לבדה. עשר דקות זה לא "זמן חימום" ארוך מדי. אני עוד הייתי מבינה אם הגננת היתה אומרת ש"זה בגלל שאתם כל הזמן לוקחים אותה על הידיים" או משהו כזה. אבל מה זו הנזיפה הזאת על אהבה יתירה? מה את אמורה לעשות? לאהוב אותה פחות? מה שצריך לקרות זה שהגננת תאפשר לבת שלך את מה שהיא זקוקה לו עכשו - קירבה צמודה בדקות הראשונות של היום, ועם הזמן - הילדה תצטרך את זה פחות ופחות. אבל אם הגננת לא מסוגלת לכך - זו בעיה.
 

תּמר

New member
יש ילדים שנצמדים, כאשר הם מרגישים

ש"בורחים" להם. זאת אומרת - הם מרגישים יותר בטוחים כשאת איתם, ואם הם חוששים שכל רגע תלכי, הם ייצמדו אליך. אם הם ידעו בוודאות שאת לא נעלמת, הם לא ייבהלו אם תלכי לרגע לשרותים. המסקנה שלי (בלי להכיר את האנשים, אז קחי בערבון מוגבל), שהילדה לא מרגישה בטוחה בגן. אחרת היא לא היתה מחפשת את הגננת. ואם ילדה נצמדת לרגל של הגננת, הייתי מצפה ממנה שתרים את הילדה ותעודד אותה, ולא תגרור אותה אחריה במשך רבע שעה. אולי את מכירה מקום יותר חם עבורה? אולי זה ישפר לה את ההרגשה ואת הביטחון?
 

דיגי

New member
שוב שלום, ותיאור מפורט יותר

ראשית, תודה רבה על התגובות וההיענות. יש לי פרטים נוספים, שעלו לאחר שיחתי עם הגננת היום: ביתי, בת שנתיים וארבע, נמצאת בגן מגיל שנתיים. עד גיל שנתיים היא היתה איתי בבית. היא בת ראשונה ויחידה. הגננת העלתה את הנושא שלפיו ביתי נצמדת לצוות הגן - בחצר היא משחקת לידם, בגן עצמו היא יושבת לידם, ולעיתים היא נצמדת אליהם לרגל למשך דקות ארוכות. הגננת חושבת שמצב זה אינו תקין, והיא אינה יודעת איך להתמודד איתו. היא הציעה שאיש מקצוע יראה את ביתי במשך היום בגן. יש לציין כי לאחר כמה דקות של הצמדות לרגליים, היא משחקת (בעיקר לצד הילדים אך לא איתם), רוקדת ומשתפת פעולה. כמו כן אין לה (כנראה) בעיה של בטחון כי היא מתעמתת עם ילדים אחרים. הגננת העלתה אפשרות שיכול להיות שהעובדה שאני איתה כל הזמן והיא עדיין יונקת (לעיתים רחוקות), מביאה למצב של תלות בדמות המבוגר וחוסר יכולת להשתחרר. לאחר התיאור המפורט לעיל, האם, כפי שתמר ציינה יש לדעתכם בעייה עם הגן? האם ישנה כאן בעיה אחרת? האם יכול באמת להיות שאני חונקת אותה? מוטרדת מאוד.... שוב תודות, דגנית. תודה רבה, דגנית
 

כרמית מ.

New member
כן

גננת שלא יודעת להתמודד עם פעוט שזקוק ליותר עזרה ותמיכה (אפילו אם קבועים), גננת שמאשימה נוכחות הורית + הנקה בגרימת תלות - היא בעיני גננת לא מספיק מקצועית ולא מספיק חמה. אם היה מדאיג אותה שהיא משחקת לצד הילדים ולא איתם, מילא (אם כי רשמית, לפי הספרים, זה מאד מתאים לגיל. יחד עם זאת, כאן נסיון הגננת יכול לזהות גם מוקדם יותר אם יש סימן שאלה, או לא. לפי מה שאני מבינה, היא לא העלתה סימן שאלה על הנושא הזה (וגם אם כן, לאור התיאורים הנוספים, אני לא בטוחה שהייתי סומכת על "אבחנתה", אבל אולי כן שוקלת הסתכלות נוספת של איש מקצוע). אבל זה שהיא זקוקה לנוכחות המבוגרים? בגיל הזה? ממש לא נשמע משהו בעייתי. אל תחששי להרעיף אהבה, וגם לא להמשיך להיניק - אם זה מה שטוב לכן (ונדמה לי שלא ראיתי את כינוייך בפורום הנקה, אז מזמינה אותך גם לשם, כדי שלא תרגישי חריגה - יש שם הרבה מיניקות לטווח ארוך. פורום מס' 317).
 
ואני רוצה אפילו לחדד

ולומר, שרוב הילדים עוברים תקופות הסתגלות של "היצמדות לרגל" (על טווח רחב של תופעות - מבכי גדול ועד להימצאות אינטנסיבית בחברת הגננות), לכן נראה על פניו שהגננת לא כ"כ מבינה במקצוע שלה, בילדים ואולי גם לא כל כך אמפטית אליהם.
 
שלום דגנית../images/Emo140.gif

ליאור בני כמעט בן גילה של בתך. גם הוא יונק (ולא לעתים כל כך נדירות
). יש בהחלט קשר בין אהבה רבה וקרבה רבה בבית לבין בטחון. ילד שמקבל ביטחון ירגיש בטחון. ילד שמקבל בטחון ידע מתי בטוח לו להתנתק.
לגננת הזו! מה שהייתי עושה - אם בסך הל הגן והצוות נראים לך - "תלכי עם הגננת" לכיוון של איש מקצוע (יועצת של הגן?) שיסתכל על הילדה. באותה נשימה אפשר לומר לגננת שאם כבר מגיעה היועצת אולי כדאי שגם היא עצמה תתיעץ איתה - אם יש מצב שהיא אינה יודעת איך להתמודד איתו - אולי ליועצת יהיו תובנות חדשות בשבילה. אפשר לנסח את הדברים בפקחות, לא בתקפנות כלפי הגננת אלא ממקום של לעזור לילדה שלך ע"י עזרה לגננת להתמודד עם הסיטואציות הלא מוכרות לה(
). אם הגן לא נראה לך...
בהצלחה! והכי חשוב שתזכרי - אין דבר כזה לאהוב יותר מדי את הילדה שלך.
 

אפרתש

New member
אולי יש בעיה, אבל ההסבר לא נראה לי

בתי נכנסה לגן בגיל כמעט שנתיים, ועד אז היתה עם אבא שלה. היא נמצאת איתנו 24 שעות ביממה (עד היום היא רק פעם אחת נשארה עם בייבי סיטר). ויונקת. הרבה. כל זה לא גורם לה להיצמד למבוגרים. ככה שאל תפקפקי באהבה שאת נותנת לה. לא זו הבעיה. מצד שני - הגננת אכן מכירה הרבה ילדים, ותמיד כדאי להקשיב. הרעיון להביא יועצת מקצועית נשמע לי טוב.
 
עוד על היצמדות לאמא

לי היתה קטנה כזאת צמודת אמא שכולם (משפחה וחברים) אמרו שאני מפנקת מדי, מרימה יותר מדי על הידיים, ומה פתאום להניק בגיל שנתיים. מסתבר שאין דבר כזה "לאהוב יותר מדי", ובסך הכל ההשקעה השתלמה. פתאום, בלי שהרגשנו היא נהייתה לילדה הכי עצמאית שאני מכירה, משחקת שעות עם עצמה, רוצה לרוץ לגן לבד, ושופעת ביטחון עצמי. זה לוקח זמן, אבל משתלם ובגדול.
 

דיגי

New member
שלום לכולן,

רציתי לומר לכן ת ו ד ה ר ב ה, ממש עודדתן אותי.
שמחתי לשמוע שיש עוד אמהות שמניקות גם מעבר לגיל שנתיים, כמובן שהסביבה אינה מפרגנת ומעירה הערות, אך מה שחשוב הוא שלנו כייף וטוב עם זה. היום הגננת לא הייתה בגן,כך שלא יצא לי לשוחח איתה. אני המשיך לעדכן בהמשך. המון תודה, דגנית
 
למעלה