שאלה חשובה

  • פותח הנושא rzkn
  • פורסם בתאריך

rzkn

New member
שאלה חשובה

שלום לכולם. יש לי חברה טובה שבכל פעם שאנחנו נפגשות ממש כיף לנו ביחד. היא עובדת ולומדת וגרה עם חבר שלה. תמיד טוענת שאין לה זמן. גם אני עובדת ולומדת ועושה עוד מיליון דברים, ואיכשהו תמיד יש לי זמן ואני זו שמנסה שניפגש, לה תמיד אין זמן! היא כזו שלא תמיד עונה לטלפונים, סתם כי אין לה כוח. למשל בזמן האחרון היא לא עונה לי לטלפונים ואני ממש רוצה לדבר איתה ופשוט אין לי דרך. היא לא עונה לי! בהתחלה לא נעלבתי מזה כי חשבתי שזה בטח בגלל שאין לה כוח או משהו אבל היא גם לא חוזרת אלי ומצאתי שאני מאוד כעוסה ופגועה למרות שעדיין מתה לדבר איתה. מה לעשות?!
 

rzkn

New member
כל כך מוזר!

אני לא יודעת מה היא רוצה ומה לא. היא פשוט לא מגיבה. שלחתי אפילו כמה הודעות טקסט בפלפון ואין תגובה. אני לא יודעת איך להתייחס לזה והאמת שזה דיי משגע אותי. מה קרה פתאום? וגם אם קרה - אומרים לא? מדברים על זה.
 

kung fu

New member
אני ניתקתי קשר בעבר עם מישהי ככה

פשוט חששתי מהתגובה שלה אם אגיד לה בפרצוף שאני רוצה לסיים את הקשר. היא תמיד רצתה להיות איתי הרבה וזה העיק עלי. (וההודעות שהיא השאירה לי או השיחות שלנו היו מלחיצות. כאילו היא רוצה כל הזמן לפגוש אותי, ולי התאים לפגוש אותה פעם בכמה חודשים בלבד). טוב, והיו עוד דברים בה שכבר לא התאימו לי. אני השתניתי והיא נשארה כמו בעבר. בכל אופן, לא ברור אם היא רוצה לנתק את הקשר או שהיא באמת אדם שלא מצליח לנהל את הזמן שלו. יש סיכוי שהיא באמת רוצה לנתק את הקשר, אבל זאת רק השערה. מה שסביר הוא שאם היא כן רוצה לנתק את הקשר אז היא פוחדת מהתגובה שלך. כתבת בעצמך: "והאמת שזה דיי משגע אותי". אני לא יודעת אם את אדם שנוטה להתרגז, או שאת מהבנות שעושות פרצופים כאשר אומרים להן דברים.... אבל אם את רוצה לשמוע מה קרה, ולא להישאר בסימן שאלה, נסי לשנות את הגישה שלך. אם ההודעות שהשארת לה היו מלחיצות ורק גרמו לה לפחד לדבר איתך, אז זה מקטין את הסיכוי שהיא תטלפן.
אם את רוצה לשמוע תשובה אמיתית ממנה, אז תשאירי לה הודעה שאת תקבלי כל החלטה שלה, ואם היא רוצה לנתק איתך את הקשר את מכבדת את זה, ושתהיי פתוחה לשמוע מה יש לה להגיד ושאת מקבלת אותה כמו שהיא. (אם אפשר להשאיר את ההודעה בטון לא לחוץ או כועס....). אם את לא מסוגלת לבצע מה שכתבתי כאן במודגש (אם את לא יכולה לקבל כל החלטה שלה, לקבל אותה וכדומה), אז אל תשקרי לה ותגידי לה שזה מה שתעשי.... מה שאני כן מציעה במקרה שאת לא יכולה לבצע מה שכתבתי במודגש, זה פשוט להתבונן על עצמך ולראות מה עובר עלייך אבל מבלי להזדהות עם הרגשות והמחשבות האלו. פשוט להתבונן ביצור הזה ולראות מה עובר עליו.... האם עולים בו פחדים? מה הוא מרגיש? איזה מחשבות יש בתוכו? האם המקרה הזה מזכיר לו משהו מהעבר? וכדומה... ואת גם יכולה לכתוב את מה שעולה בתוכך, אם זה יקל עלייך.
 

rzkn

New member
עדיף תגובה כלשהי

אני רוצה לציין שאנחנו חברות מאז התיכון, כבר יותר מ-10 שנים, אבל רק בשנה האחרונה פתאום התחלנו להיות ממש בקשר טוב והיינו מדברות כמעט כל יום, והרבה. (בעיקר בטלפון, כי אין לה זמן..). לפעמים זה אפילו היה קצת יותר מדי בשבילי אבל אני תמיד ידעתי לסיים שיחות כשצריך, בכל מקרה הקשר היה מהנה לשתינו, אף פעם לא כפיתי את עצמי עליה, על אף אחד בעצם... לדעתי לסיים קשר בצורה כזו זו התנהגות פחדנית ועלובה. אני מצטערת לשמוע שאת עשית את זה פעם. אני לא יודעת מול איזה סוג של בנאדם כלכך 'מפחיד' עמדת אבל כשמדובר באנשים בוגרים - נראה לי שאפשר לדבר. את יכולה לחשוב שאני מדברת מתוך כאב - ואולי זה נכון - אני באמת כואבת את כל העניין. אני גם מקווה שיש לזה הסבר כלשהו. אני שמה לב שזה גורם לי סערת רגשות. לעמוד מול חוסר תגובה הרבה יותר קשה מלקבל תגובה כלשהי! אני מבינה שזה נשאר בתחומי 'הבעיה שלי', זו הבחירה שלי איך להתייחס לזה. אם אנסה לא להזדהות עם הרגשות שיש לי ורק לתאר אותן - זה משהו כמו שמישהו שאני עדיין אוהבת הפסיק לאהוב אותי ולא משנה למה (אם זה קשור בי או בו עצמו), זה מעליב, מכעיס, תחושת בדידות.. ניכור.. קשה לי לא להזדהות..
 

kung fu

New member
הי ../images/Emo24.gif

כתבת: "זה מעליב, מכעיס, תחושת בדידות.. ניכור.. " התחושות האלו לא נוצרו עכשיו בגלל חברה שלך. הם קיימות מהעבר. ככה בנויים בני אדם. יש להם פצעים רגשיים וכאשר הם נפגעים זה מפני שנוגעים בפצעים האלו. ההתנהגות של חברה שלך רק נוגעת בכאב הזה שכבר קיים בך. יש בך פצע רגשי וההתנהגות שלה נוגעת בפצע הזה ומכאיבה לו. אם הפצע הזה לא היה קיים בך, ההתנהגות של חברתך לא היתה לך מכאיבה כל כך. מציעה לך להסתכל על המקור של הכאב שגורם לך להרגיש: "זה מעליב, מכעיס, תחושת בדידות.. ניכור.."......ולרפא את המקור
 

rzkn

New member
יכול להיות?

אלה באמת רגשות קשים, שחוזרים אצלי בכל מיני הזדמנויות דומות, ובעצם גם במקרים שונים. אין לי מושג מאיפה הם באים. איך אני מגיעה אל ה'פצע הרגשי' הזה? זה כיוון שלא חשבתי עליו כלל. חשבתי שאני סתם רגישה מדי ונעלבת.
 

kung fu

New member
את ממש לא רגישה מדי.

רוב בני האדם נושאים עמם פצעים רגשיים. בכל פעם שמשהו נוגע בפצע הזה שכבר קיים, אנו חשים כאב. לגבי איך להגיע לפצע הרגשי אז יש לי כמה המלצות: 1. לקרוא את הספרים "ארבע ההסכמות" ו"דרך האהבה" שכתב דון מיגל רואיז. זה מאד יעזור לך להבין איך זה נוצר. ובכלל יעזור לך לרפא את עצמך 0לי זה מאז עזר וגם להרבה אחרים שאני מכירה). 2. תתבונני בעבר שלך. תנסי לראות ממתי התחלת להרגיש כאב רגשי. זה יעזור לך לראות שזה עתיק, וגם תראי שהמקור הוא בגיל מאד מוקדם. אגב, אני משערת שהכאב הרגשי שנוצר אצל בני אדם הוא מגיל הילדות. יצא לך כבר לראות ילד או ילדה שנלהבים, והם סקרניים ורק רוצים לשחק, והם בתמימות נוגעים במשהו ואז פתאום מישהו צועק עליהם? או שילד או ילדה קטנים משחקים להם ומתענגים על החיים והם עושים איזה משהו, ואז ההורים שלהם כועסים עליהם? (על משהו שלמעשה זה לא כזה ביג דיל, וההורים פעלו באוטומטיות, ולא חשבו על הרגשות של הילד) 3. עצם זה שתפנימי שכל כאב שעולה בך מקורו בעבר, זה יוכל לעזור לך. אז תוכלי לראות יותר טוב מה קורה בתוכך. 4. כשכואב לך אז אל תדחיקי את הכאב אלא תחווי אותו. את יכולה לבכות ולהתחבר לילדה הקטנה בתוכך. פשוט תתחברי לכאב הזה שנמצא בפנים.....הוא זקוק להקשבה ולא שיתעלמו ממנו. אז אפשר לראות מהיכן מגיע הכאב בעזרת זה שנרגיש אותו, נראה אותו, נסתכל עליו. מקווה שעזרתי
 

rzkn

New member
ילדה גדולה?

אתמול חשבתי כל היום על מה שכתבת, על ה"פצע הרגשי" הזה. התחלתי לחשוב על עצמי בתור ילדה - איך הייתי וכל מיני זכרונות, דברים עלו בי, דברים שכמו "פתחתי" אותם אחרי המון שנים, ממש היו לי דפיקות לב... ואז התחלתי לחשוב שאני משתמשת בתגובות הרגשיות והמוגזמות מהילדות לאירועים בהווה, בגיל 27, זה בעצם כמו להתנהג התנהגות ילדותית לא? קשה לי לחשוב שאני (או בעצם אנשים בכלל?) חווה רגשות של ילדה כשאני חושבת שאני בוגרת, כלומר, הצעד הבא הוא להרגיע את הילדה הקטנה, להראות לה שהעניין הוא לא כל כך נוראי, דרמטי.. להרגיע - (מה שהורי לא עשו בדרך כלל, להיפך). היתה לי הרגשה כמו של 10 קג' פחות אתמול, כמו לפתוח קופסא ישנה ולשפוך את כל תוכנה על השטיח, לראות מה יש שם. המון דברים כואבים שלא העזתי לגעת בהם במשך שנים - פתאום כאבו קצת פחות. אני כבר ילדה גדולה... ? אני כל כך מודה לך! הייתי זקוקה לכוון הזה, למישהו שיצביע על הכוון הכללי... זה מתקשר גם להמון דברים אחרים בחיים שאני לא מתמודדת איתם טוב ונכנסת למצבי מצוקה מאוד קשים בלי להבין למה. תודה!
 

kung fu

New member
ואוו! את עשית פשוט עבודה מדהימה!!!

אני פתחתי לך את השער אבל את פשוט השתמשת מעולה בכל מה שכתבתי
לא כל אחד היה מסוגל להפיק את התועלת שהפקת
ההודעה שלך שימחה אותי כל כך!!! תמשיכי להרגיע, לחבק, לתמוך, ולאהוב את הילדה הקטנה שבתוכך
 

Sensei

New member
I think

that kung fu gave you great advice.I would like to add on to that advice. Everyone that we do has with it attached FEELINGS.Each second of the day with the activity of our minds there is emotional activity. Kungu fu spoke about the negative feelings we carry with us from our childhood.These negative feelings influence our daily lives.However we also have the many moments of happiness and joy we have experianced in our life times .We should try to center on these lovely feelings as well.How can we do this? Between 80-90% of the feelings we have at a given time are from the past.These can be negative feelings and /or positive feelings.By thinking positive we arouse positive feelings .When we decide to think positively about our lives and about others we arouse these positive feelings.Also by living the present and trying to experiance fully the present can open ourselves to the most positive emotional experiances and feelings of enlightened.It is hard to stay in the present and to live fully and experiance the present,but we have to work hard at it.Thinking of others positively.For example, accepting the fact that your friend is busy and is honest in her responses to you and keeping the positive feelings you have towards her are great ways of staying in the present, and feeling good about yourself and others.We feel rejection many a time,but we have the power not to feel rejected if we choose.We have to only make a decision every second of the day to act and think positively and eventually we find this a new way of life. Shimon​
 

gironi1

New member
אענה לך חד וחלק וגם מנסיון

שהיה לי עם חבר מהתיכון, תפסיקי להתקשר אליה אבל אל תודיעי "רשמית" על ניתוק קשר. אין לך מה להפסיד. ממילא היחסים ביניכן כבר אינם הדדיים. שימי לב שלחברה זה לא אכפת ואילו את שבויה במשפטים כמו "אין לה כח" או " אני מפחדת להודיע לה על ניתוק" ועוד כמה שראיתי שם בהודעה. אני מעריך שהיא תתקשר לבד תוך כמה ימים/שבועות. ואם לא? פשוט מאוד: היא רצתה ניתוק, ולך אין יותר מה לחפש שם, למרות שהיו שיחות נפש יפות וכו'. אולי היא זקוקה לתקופה של HOLD לא רק ממך אלא באופן כללי, וצריך לכבד את זה , למרות שהיא יכלה להתייחס יפה יותר. אם את מתה לדבר איתה למרות הכל, זאת כבר בעיה אחרת. ברגע שתמצאי חברה נאמנה אחרת לשיחות נפש, לא תרגישי בחסרון של הקודמת.
 

rzkn

New member
זה לא העניין

היא התקשרה כבר אתמול ולא היתה לה סיבה רצינית למה לא ענתה. הם נסעו לחברים, הטלפון היה באוטו... לא יודעת, אמרה שלא יצא לה. (לי אישית נראה שלא רצתה לדבר עם אף אחד, זה לא ממש מקובל עלי אבל שיהיה, אני אדע איך להתייחס לזה בעתיד, ככה נראה לי לפחות). דברנו כרגיל איזה שעה וחצי... זה לא העניין! העניין הוא מה שקרה לי בגלל זה. היא הרי בכלל לא היתה מודעת למה שגרמה לי. וגם לא התכוונה. וזה לא חשוב בכלל למה לא ענתה. אני פשוט לא ידעתי איך להתמודד עם זה. אני השתגעתי מזה, נעלבתי, כעסתי, חשבתי על זה המון... הכל סתם! זאת בעיה שחוזרת בסיטואציות אחרות שגם בהן אני בוחרת להפגע ולכעוס בלי שתהיה סיבה מספיק מוצדקת. אבל אני עובדת על זה!
 

הדס100

New member
גם לי היתה חברה כזאת

כל פעם שנפגשנו היה ממש כיף ודיברנו המון, אבל בשלב מסויים שמתי לב שרק אני מתקשרת, ושהיא בכלל לא יוזמת, כששאלתי אותה היא אמרה לי שהיא פשוט עסוקה מדיי, ועדיין כל פעם שטילפנתי היא ענתה לי בשמחה, אבל בסוף כבר נמאס לי לרדוף אחריה כל הזמן... חיכיתי כמה ימים לפני שכתבתי את זה פשוט כי כשקראתי את השרשור הזה נזכרתי וההרגשה הרעה הזאת פשוט חזרה אליי- זאת תחושת עלבון ממש צורבת
 
למעלה