שאלה חשובה...

lilach2004

New member
שאלה חשובה...

איזה פעילות ביתית מועילה אפשר לעשות עם ילד בן ארבע וחצי עם בעיות מוטוריות, יש לו היפוטוניה בידיים וברגליים אפילו כשהוא מחזיק כף לאכול הוא מגיע למצב שהוא מתעייף. משהו כמו לשחק בפלסטלינה... ?
 

xxxxx11

New member
היי לילך

היי לילך, ישנן פעילויות שונות שניתן לבצע בבית עם ילדים הסובלים מהיפוטוניה, אבל מנת להציע הצעות ספציפיות יש לראות את הילד ואת המצב המסויים שלו ולהתאים את הפעילויות בהתאם לו. לדעתי כדאי לבצע יותר פעילויות שמחזקות את כל הגוף ולא רק את כפות הידיים (כמו פלסטלינה) בכל מקרה כדאי לבקש הדרכה מאיש מקצוע שמכיר את הילד.
 

y o l u

New member
שלום לילך

מסכים עם XXXXX11. יהיה זה לא מקצועי לתת לך "רשימת מכולת" של פעילויות. אני מציע לך לפנות עם הילד להערכה ואבחון (אם טרם עשיתם זאת). לאחר שלב זה אין לי ספק שהמרפא/ה בעיסוק תוכל/יוכל לתת לך הדרכה מותאמת ומפורטת יותר, בהתאם לממצאים. בהצלחה!
 

lilach2004

New member
תודה...

הילד אצל מרפאה בעיסוק כבר חצי שנה ואני לא רואה התקדמות. בכל-מקרה היא אומרת שבשביל ריפוי יסודי צריך להיות סבלניים ולחכות. אני לא חושבת ככה... אז חשבתי לבקש ממכם קצת עזרה. כנראה שהפתרון הוא פשט לעבור למטפלת אחרת!
 
או להתחיל טיפול אצל פיזיותרפיסטית..

היי לילך, עם כל הכבוד, היפוטוניה משמעותית דורשת התמצאות ואיבחון יותר מדוייק. חצי שנה ללא התקדמות, זה אומר שחבל על הזמן שלו. אני מאד ממליצה שתגיעי אל פיזיותרפיסטית לטיפול ואחרי שהוא יתקדם - אפשר יהיה לשקול גם מרפאת בעיסוק. אגב, יש מקרים שונים, שבהם היפוטוניה נובעת ממחלה מטבולית, מחלת שרירים, ליקויים מיטוכונדריאליים, או בעיות נוספות. כדאי לבצע בירור מקיף אצל נוירולוג ילדים- כי אולי יוכלו לתת לך גם פתרונות תזונתיים או טיפולים נוספים, שיוכלו לעזור לו. בהצלחה, תלמה.
 

minda

New member
../images/Emo45.gifמסכימה עם כל מילה

שינוי צריך לראות כבר אחרי שלושה חודשים של טיפול, אם לא רואים התחלה של שיפור יש לשקול צעדים נוספים. מינדה, מרפאה בעיסוק
 

aya345

New member
היפוטוניה אי אפשר ל"רפא"

כמובן שצריך לראות את הילד ולאבחן אבל גם צריך להגדיר את הציפיות ולבדוק האם הן מותאמות ליכולת שלו ולעובדות בכלל. היפוטוניה היא לא מחלה ולא משהו שאפשר להתגבר עליו, זוהי תכונה של השרירים בגוף, כמו ששיער מתולתל תכונה של השערות. אולי זה לא נוח או מפריע לתפקוד היום יומי, אבל זה תהליך שמצריך את הילד וסביבתו ללמוד לחיות איתו, להבין ולצפות למה שאפשר. אני מציעה לך לנהל שיחה ממושכת עם המרפאה בעיסוק, ולברר מהי תוכנית הטיפול ומה היא חושבת שיהיה בסוף הטיפול - כלומר מהם מטרות הטיפול.
 
היפוטוניה היא לא תכונה- היא בעיה לא

קשה לטיפול, אם יודעים איך ומכירים את התכונות הפיזיולוגיות של השרירים ומערכת העצבים. היפוטוניה היא בעיה לטיפול אצל מי שיודע איך מטפלים בה- ותרשי לי להיות עוד יותר בוטה: האם כותבת לך בבירור: "הילד אצל מרפאה בעיסוק כבר חצי שנה ואני לא רואה התקדמות. בכל-מקרה היא אומרת שבשביל ריפוי יסודי צריך להיות סבלניים ולחכות. אני לא חושבת ככה..." אז גם אני לא חושבת שהיא צריכה להמשיך ולבזבז את הזמן שלה ושל הילדון החמוד שלה- ואין לה מה לנהל שום שיחה ממושכת, עם אשת מקצוע שאולי גם חושבת שהיפוטוניה זו תכונה כמו תלתלים... היפוטוניה קשורה לוויסות של מערכת העצבים, למהירות תגובה- שיש לה אלמנט של אינפוט+עיבוד+תגובה שרירית ומעגל חוזר סנסורי אל מערכת העצבים.וכו כמובן לוויסות מוטורי תחושתי של כישור השריר- שהוא החיישן במקרה זה, יחד עם יכולת גיוס יחידות מוטוריות, ארגון וויסות של עבודתן ועבודה של בם-בםמארשבאןםמ, או עבודה יעילה, יחד עם שרירים סינרגיסטיים ואנטגונסטיים במעגלים המשולבים. בקיצור, כל אחד עם המקצוע שלו. יש הרבה עבודה, על כל אחד מהמעגלים השריריים-עצביים, בשלבי הקלט וההתכווצות שלהם- והרבה פעמים יש גם כשל אנטומי של רצועות ארוכות במפרקים over laxity, יחד עם הטונוס הנמוך וחשוב גם לבדוק את התחושה הפרופריוצפטיבית, הירודה במרבית המקרים, כחלק מהבעיה. אולי כדאי שתפתחי כמה ספרים של נוירופיזיולוגיה... אז הנה תגובה שקיבלתי במסר-ממרפאת בעיסוק: "אני כ"כ מסכימה עם מה שאמרת , אז למה כשאני מתחננת בפני הורים שיבקשו בקופ"ח הפניה לפיזיו´ - לפחות להעריך את מצבו או אופן יציבתו של הילד הם נענים שם בשלילה ונשארים בריפוי בעיסוק ? אני מרפאה בעיסוק שמאמינה שהשילוב בין השניים חשוב ולעיתים יש חשיבות רבה יותר , לפחות בתחילת הטיפול דוקא לפיזיו´ ( ולעיתים להיפך !) . חבל לי לעבוד עם ילד על "ריק" בגלל שהוא לא השיג הערכה או טיפול פיזיותרפי מהרופא /הקופה ". כן, והיא כתבה גם: אני בחרתי להגיב במסר ולא דרך הפורום כי לא יהיה לי "ראש" או זמן השבוע ל"עליהום" שאקבל ... אז אני כבר לא מתרגשת מ"עליהום", במיוחד כשאני יודעת שיש כאן ילד עם קשיים משמעותיים, שלא מקבל טיפול יעיל- ולא מתקדם כלל. וכן, יש לבעיה טיפול, אחרי שמאבחנים יותר לעומק את מהות הבעיה- והטיפול הוא בכמה מישורים. ואם הריפוי בעיסוק כשל בטיפול ובמקרה הזה הוא כשל לצערי כדאי להפנותה הלאה. בהצלחה! תלמה.
 
מסכימה עם תלמה ומוסיפה

שהתכונה של אנשים להישאר במקומות שלא מועילים להם, היא תכונה מאוד רווחת... והתכונה של מטפלים למשוך זמן ולספק תירוצים מדוע הטיפול אינו מועיל, היא גם כזו. ולמרות האמור לעיל, בכל פעם מחדש קשה לי לשמוע על מרפאים בעיסוק שמחזיקים מטופלים שנים בטיפול מבלי שהם חשים בשיפור כלשהו. אני מכירה היטב את מערך הלחצים הפועל עלינו...ויודעת שיש טיפולים הדורשים סבלנות... אבל נדמה לי שזה לא אחד מהם.
 
שלום למתדיינות ...

נוצר כאן איזשהוא "ויכוח" מקצועי שחשוב לקיימו ... לפי תגובתך ניתן לחשוש שהצגת "היפוטוניה" כתכונה שהיא חלק מתכונות ה"אדם הכולל" היא טעות. והרי בעצמך הצגת באופן עיניני ואקדמי את המקור לתופעה. אני מתקשה לראות את ההבדל המהותי, כי הרי גם מערכת העצבים פועלת בשינויים קלים בין אחד לשני. ההבדל ב"ראית" ההפוטוניה בין עמדך לעמדה שהוצגה קודם, לא סגור לדעתי גם בין הפיזיותרפיסטים לבין עצמם. כך שהדרישה היוצאת מעמדך ל"תיקון שורש" אקדמי של מרפאות בעיסוק כאלה או אחרות, בהחלט תופסת גם במקצוע הפיזיותרפיה. היה לי קצת קשה עם ה"ביקורת", למרות שביקורת בעיני היא דרגש קפיצה לשינוי ולשיפור ... זכורות לי פעמים רבות לאורך דרכי המקצועית בה ביקשתי הגדרה של "היפוטוניה" משהו שיעשה סדר אצלי ויותר מכך יעזור לי להעביר מסר ברור להורים. הייתי שמחה לקבל את ההגדרה שלך למושג הזה, אם אפשר ?
 

א רויטל

New member
שיתוף פעולה

אני לא מגיעה מתחום הילדים, אלא מכיוון של הורה עם ילד בטיפול. לפי דעתי כדי להשיג תוצאות בטיפול לא מספיק להגיע לפגישה חד שבועית אלא גם לתרגל בבית פעילויות שנלמדו בטיפול או לקבל הנחיות לפעילויות תואמות שניתן לעשות במהלך השבוע בבית .(בהקבלה "שמירה על כושר או פיתוח כושר גופני") וזה צריך מהתחלה לעשות אך אף פעם לא מאוחר לשיחה בנושא עם המרפאה בעיסוק. כמו כן ניתן לשלב את הילד נוסף לטיפול בחוגים מתאימים כמו התעמלות אודברים דומים
 
היפוטוניה היא מצב פיזיולוגי- טונוס

שלום לך, הביקורת שלי, היתה בגלל ההמלצה לשיחה עם אותה מרפאת בעיסוק וגם ההשוואה, שלעניות דעתי איננה נכונה. נכון הוא שהיפוטוניה היא מצב שבו טונוס השרירים רפוי, מהירות התגובה וההתכווצות שלהם איטית והכוח הנוצר חלש מהממוצע. אך מעבר לכך, תרגול אינטנסיבי וחזר, יחד עם הדרכה מובנית ביתית, עוזר מאד. התשובה שלי לגבי היפוטוניה מתחלקת לשתיים: 1)ציטוט מהספרות- What is Hypotonia? Hypotonia, or severely reduced muscle tone (the amount of tension or resistance to movement in a muscle), is seen primarily in children. It is not the same as muscle weakness but it can co-exist with muscle weakness. Hypotonia may be caused by trauma, environmental factors, or by genetic, muscle, or central nervous system disorders. Sometimes it may not be possible to find the cause of the hypotonia. While most children tend to flex their elbows and knees when resting, hypotonic children hang their arms and legs by their sides. They also may have substantial weakness and little or no head control, giving them a "floppy" appearance. Typical symptoms also include problems with mobility and posture, breathing and speech difficulties, lethargy, ligament and joint laxity, and poor reflexes. Hypotonia does not affect intellect. However, depending on the underlying condition, some children may take longer to develop social, language, and reasoning skills. When hypotonia starts in adults, it may be due to cerebellar degeneration. Is there any treatment? When hypotonia is caused by an underlying condition, that condition is treated first, followed by symptomatic and supportive therapy for the hypotonia. Physical therapy can improve fine motor control and overall body strength. Occupational and speech-language therapy can help breathing, speech, and swallowing difficulties. Therapy for infants and young children may also include sensory stimulation programs. מידע על המצב והתייחסות להיפוטוניה, וכמו כן גם הבנת הקשיים של הילד וההורה חשובים פה מאד. יש הבדל גדול בין איחור התפתחותי כללי, הכולל בתוכו קשיים רבים וביניהם היפוטוניה (כמו למשל מחלות גנטיות כמו פראדר-ווילי, או סינדרומים שונים כמו אוטיזם, DCD עם ADHD ) או מקרים "קלים" אחרים. 2) אבחון וטיפול. קודם כל לשלול\לאמת את כל הבעיות הנלוות כי אם יש רקע נוירולוגי או מטבולי, הדרישות עשויות להיות שונות. היפוטוניה דורשת התייחסות ממוקדת. דווקא מהצד שלי, אני רואה את הילדים הנחמדים האלה בגילאי הגן, מבצעים לא רע, את חלק מהמשימות ליד השולחן, למרות המנח והתנוחה הבעייתיים שלהם. הטיפול צריך להיות ממוקד בעבודה על השרירים היציבתיים, כמו על השרירים של הגפיים. עבודה מוטורית ותחושתית, עם הרבה חזרות ותרגול לאורך היום והשבוע, שיתוף של ההורים והמערכת ועבודה עם הילד, על מודעות גופנית (שהיא אפשרית, רק אחרי שיש מידע פרופריוצפטיבי תקין). זה לא יקרה, עד שהילד לא ירצה בזה. אם הוא מתוסכל מהקשיים, נמנע מאינטראקציה מאיימת ולא משתלב בפעילות הגופנית הגנית או במשחקי כדור בבית הספר, הטיפול שלנו צריך לעבוד הרבה על היכולות הרלוונטיות שלו (משחקי כדור, מהירות תגובה וריצה בכיוונים שונים) ועל המוטיבציה שלו, לשנות את הדימוי העצמי שלו ולהיות יותר פעיל. ילד שיושב רכון ליד שולחן, לוחץ את הצלעות התחתונות שלו, כלפי הבטן, ואינו מאפשר נשימה סרעפתית תקינה. מצב זה גורם לו להרגלי נשימה לא תקינים, לעבודה ביעילות פחותה של שרירי הנשימה, ולקשיים בביצוע פעולות הדורשות נשימה עמוקה ומאומצת לאורך זמן, כמו בספורט למשל. גם עבודה מטבולית לא תקינה של השרירים, יכולה לגרום לעייפות מהירה ולקושי ביכולת לפתח סיבולת שרירית וחזרה של תרגול ממושך. לכן חשוב לאבחן נכון, לדעת לעשות תצפית מובנית, על היכולות והקשיים שלו במרחב ובישיבה- עמידה ומעברים, לאתגר אותו, ברמה שהוא ישמח לשתף פעולה ולהדריך את ההורים. בכל מקרה, גם אם הטונוס הראשוני נמוך\רפוי, אפשר להגיע לתפקוד טוב ויעיל, של הילד בחיי היום יום, אך זה דורש הרבה עבודה. וחשוב באמת להגדיר יעדים מדורגים, המתאימים עבורו. * אגב הג'יבריש שיצא בהודעתי הקודמת היה אמור להיות co-contraction . מצב לא תקין של עבודה שרירית לא יעילה. הולך לפעמים עם בעיות בהפרדה של שרירים ומפרקים. בברכה, תלמה.
 

aya345

New member
תודה על השיעור

תודה על השיעור, כנראה שאת יודעת יותר מהפיזיוטרפיסטים שאני עבדתי איתם ומהרופאים הנוירולוגיים שציטטתי. אז יש לי כמה שאלות: האם מתח השריר הראשוני של ילד היפוטוני בסוף הטיפול הוא גבוהה יותר? האם יש לך הוכחות מדעיות לכך? מחקרים ? אשמח ללמוד עוד
 
למעלה