אני מבינה את דברייך אבל...
ממש לא מסכימה איתם..
כשאת יושבת עם עצמך ומתחילה לשקוע במחשבות עצמיות את מגיעה לתשובות שאת מחפשת לשאלות שמציפות אותך..
ייתכן והיתה קיימת בך ההרגשה/תחושה/מחשבה שאינך רוצה קשר רציני אבל לא הקשבת לה.החלטת להתעלם ממנה ולנסות לצאת לדייט..
תרצי או לא תרצי יקירה,את ידעת מראש את התשובה.את ידעת שאת לא מוכנה לקשר.את ידעת שאת לא מחפשת קשר ובכל זאת החלטת להתעלם מכך ולצאת עם הבחור..
אני חושבת לעצמי ואומרת,אוקיי,היא רצתה להיות שלמה עם ההחלטה שלה,לכן היא יצאה לדייט..
סבבה,מקובל.
לא מקובל בעיניי,בכל אופן,שכבר אחרי הדייט הראשון ידעת שזה לא זה והמשכת לדייט שני...
אני ממליצה לך לשוחח עם הבחור בטלפון,רצוי אפילו פנים אל מול פנים,אבל גם בטלפון זה בסדר.
היי כנה ואמיתית ואמרי לו מדוע את לא מעוניינת להמשיך..
עשי זאת בצורה רכה..
רק חבל שלא היית מספיק כנה על ההתחלה..
בהצלחה יקירה.
