אהםםם נתת לי חומר למחשבה
אנחנו לא סובלות פאג האגס? יש מצב? חייבים חשבון נפש קהילתי! בכל אופן, אני יכולה להעיד על עצמי ועל כמה חברותי הקרובות, שדרכינו לא מצטלבות עם הפאג האגס בשום צורה, פשוט כי דרכי מרבית הלסביות לא כ"כ מצטלבות עם דרכי ההומואים, על אחת כמה וכמה לא עם דרכי ידידותיהם החביבות. מצד שני, זה לא מוכיח כלום, כי אבא שלי למשל שונא "כושים" ו"דוסים", ותנחשו מה? הוא לא מכיר אף "כושי" ואף "דוס". ובאשר לסיפורים, הנה נזכרתי באחד. פעם היה לי חבר טוב הומו, ולו היו שתי פאג האגס, וישבנו אתן מפעם לפעם בקפיטריה של האוניברסיטה. כל שבוע הן התייצבו כמו חיילות במסיבה של ש.שירזי. וכל פעם אחרי המסיבה הן באו עם גרסה של אותו סיפור מזעזע : לסביות שעירות גבריות ומפחידות התחילו אתן, והן ממש לא ידעו איך להיחלץ וכו´ וכו´ . לא הבנתי איך זה קורה להן לעזאזל, הנה אני הולכת למסיבות של נשים, שיש שם קצת יותר לסביות מאשר במסיבות של ש.שירזי, ולא מתחילות אתי כל כך הרבה, ולא כל שבוע. מה, אלוהים נותן אגוזים רק למי שאין לה שיניים? או שאולי זה סוג של סיוט, שבו הלסביות המפחידות רודפות אותן? חוץ מזה, הגברים הסטרייטים לא מתחילים אתי? איכשהו הצלחתי לא להפוך את העניין לסיפור בלהות בהמשכים. נראה לי שזה היה סוג של לסבופוביה. ולאבא גאה היקר מאוד : כן, החברה שלנו רויית גזענות, לדון בה ובמקורותיה זאת לא "הכללה גסה", שכן לא מדובר כאן בהצהרה גורפת. זה רק נסיון להבין מאיפה הדברים באים.