שאלה חשובה מחייל!

[צנחן890]

שאלה חשובה מחייל!

אני חייל חתיך בצנחנים שנימצא כרגע בשכם. היציאות הביתה הם 18 יום בבסיס ו3 בבית למשך חצי שנה! האם את היית מתחילה קשר שבקושי מתראים לחצי שנה?

 

[שם המשתמש הוא גל]

בעיה חמורה...

 

[שם המשתמש הוא גל]

בתור מ"פ ביחידת חי"ר מובחרת בצבא

הייתי יוצא פעם בשלושה שבועות (וגם זה רק אם היתה שיירה שיוצאת מלבנון). יצא שלא זיינתי 5 שנים בתקופת הצבא. אבל, הכל למען המדינה.... טוב לאונן בעד ארצנו.

 

[Turambar]

לא יודע אם היא היתה מתחילה

אני יכול להגיד לך שאיתי היא סיימה קשר בגלל היציאות בצבא אל תבנה על זה... היא תשמח להזדיין איתך... אבל קשר?

 

[צנחן890]

אנשים עוד תגובות...

 

[אקסייטרית]

מה לגביי המשרתות באותה הסיטואציה?

בטוח ישנן חיילות המשרתות איתך ובן נמצאות באותה הסירה אז אוליי תשרתו זה את זו........ לגביי קשר יתקיים וימשך כל זמן שיש לו בסיס. אין כמו קשר ממרחקים, זה נותן יותר מרחב אויר.

 

[tokit]

לא יודעת..

מזמן לא הייתי חיילת.. בזמנו התחלתי קשר עם מישהו שגר 3500 ק"מ ממני ושלא ידעתי אם בכלל אראה אותו. זה היה בעידן המכתבים ושיחות הטלפון היקרות להחריד. כעבור 4 חדשים פשוט עברתי אליו. כך שאין חוקים. אם זה זמני, לא נראה לי שזה אמור להפריע.

 

[חיבוקון]

בתור חייל ששירת כצנחן ב 890 אני ממש

מבין אותך (דרך אגב מי המ"פ או המג"ד שלך?) לצערי אין לי בשורות טובות עבורך. לי הן לא חיכו!!! ולמען האמת אני לא מאשים אותן, החיים ממשיכים והן רוצות אותך בבית, לידן בטירונות ובמסלול המצב על הפנים לאחר מכן היציאות טובות יותר( יחסית) בינתיים אתה ממצה את עצמך, בונה את הבגרות שלך, אוסף את הכלים שיעזרו לך אחר כך בחיים, תאמין לי שתשלים את החסר מאוחר יותר, כמוני! אם הייתי צריך לחזור אחורה שוב פעם, לא הייתי מוותר על התקופה שחוויתי בצנחנים, לא הייתי מוכן להיות ג'ובניק רק בשביל לזיין עוד כמה בנות בהצלחה ושמור על עצמך

 

[משוגעת מאור הירח]

ממ

יצא לי להיות בסיטואציה כזאת לפני חודשיים+- פיתחתי קשר עם גולנצ'יק שיוצא פעם בחודש הביתה לשישבת... כמה שהיה לי כיף איתו כשיצא לנו להפגש וכמה שכל יום כמעט כל היום דיברנו ותמיד היה לנו שעות על מה לדבר זה לא החזיק מעמד יותר מדיי...

 

[חיבוקון]

אל תסבירי למה, אני מבין ))

קרביים נדפקים בכל התחומים (ולא תרתי משמע)

 

[פרח בר של החיים]

כן!!

קשר הוא קשר. אהבה היא אהבה. ולא משנה כמה מתראים... היה לי קשר שהתראיתי עם מישהו כמעט כל יום, והקשר היה די... מוזר ולא נורמלי... ומצד שני, היה לי קשר עם חייל, שהתראינו כל שבועיים למשך שבת אחת, והקשר היה אחד הקשרים היותר מדהימים שהיו לי בחיים... זה לא הכמות. זה האיכות.

 

[Kah]

אני חושבת שאת יוצאת מן הכלל

כי מרבית האנשים שהכרתי/מכירה נפגעו ישירות מהפקטור של הצבא באספקט של מערכות יחסים. סתם דוגמא של זוג שרב נניח, ואח"כ אחד מהם חוזר לצבא וסוגר 21. זה לא קשר בריא/נח/וואטאבר. ומי שמצליח להתקיים ככה, באמת כל הכבוד לו. טרם ערכתי מחקר בנושא, אבל מרבית הזוגות לא שורדים ככה, לדעתי.

 

[אקסייטרית]

מה עם כל החברים שמשרתים בקבע?

עד כמה שידוע לי אנשיי מפתח בצבא לא הולכים כל יום הביתה... יש מהם שמגיעים אפילו פעמיים בחודש לחמשוש. אז? המערכות שלהם גם בסכנת הכחדה? הם לא מנהלים חיי משפחה תקינים? ומה לגביי אנשים שעובדים מעבר לים בעליי חברות או סתם אנשיי שיווק שמחוייבים בפרזנטציה בחו"ל בתקיפות מרובה? קשר לא מתבסס על כמות המפגשים בין הזוג. נחמד לישון ולקום עם בן הזוג. אבל האילוצים של החיים מרחיקים אותנו מאשליות מסויימות.ומערכות יחסים קבועות לא מתבססות על "כמות המפגשים ותקיפותיהם". הרבה מעבר לכך נדרש על מנת לקיים מערכת יחסים. לדעתי ריחוק מסויים מבן הזוג <באופן קבוע וסדיר>רק יכול לתרום למערכת.

 

[Kah]

אני לא חושבת שיש בכלל מה להשוות

את מה שעובר על איש עסקים שעובד בחו"ל וטס במחלקת עסקים, למה שעובר על חייל בקרבי. לא רק שהמציאות שלו היא אחרת לגמרי וקשה יותר, ההשפעה מהחוויות שהוא סופג בשירות היא אחרת לגמרי. לא סתם אנשים משתנים בצבא, ועוד בשירות קשה ומסוכן שכזה. אני לא מדברת על ג'ובניקים שמשרתים בבסיס סגור - זה משהו אחר, אלא על חיילים שנמצאים בסיכון 24/7. אני לא יודעת מה הנסיון שלך בתחום, אבל מנסיוני נורא קשה לחיות ככה.

 

[סמיאגול]

אותי החברה מהתיכון זרקה

כי היציאות שלי היו ממש גרועות (מה לעשות,שריונר) תתנחם בעובדה שאחרי הצבא זה נעלם וכששואלים אותך מה עשית בצבא אתה רואה מבטי הערכה. מצד שני יש המון בחורות שישמחו לסטוץ עם חייל קרבי אז נצל את התקופה בכיוון הזה

 

[שמש חמה חמה]

מה אתן אומרות בנות? שנפתח..

אגודה למען החייל החרמן? אני מתנדבת לקבוע תורנויות שבת... או שגם ככם הם ירדמו לנו בין הרגליים?

 

[לא ישנה בלילות]

אמממ...

אם הייתי רוצה מישהו באמת - אז כן. לא הייתי מוותרת עליו רק בגלל זה. זה קשה, זה נכון, אבל זה לא מה שהיה שובר אותי.

 

[מלאכית מרפרפת]

טוב עכשיו לא הייתי מתחילה ...

עם ילדון בצבא אבל פעם פעם הייתי בסיטואציה הזו. היה לי חבר קרבי שהתראנו די מעט אבל בין לבין לא נותק הקשר- היו המכתבים, שעדיין שמורים אצלי בתוך קופסא, היו שיחות הטלפון מפעם לפעם. תחשבו על לפני 17 שנה... שמע אם אוהבים ויש קשר טוב לא צריכה להיות בעיה. בסה"כ גם באזרחות יש מצבים שלפעמים בני הזוג לא יחד- יש לנו חברים שהבעל עבד בחו"ל ופעם בשבועיים שלושה בא הביתה - וזה היה למשך תקופה ארוכה. מסקנה- מרחק או תדירות נמוכה הם לא דברים שיהרגו קשר אם אכן יש כזה. גם לגעגוע יש קסם משלו

 

[shany5]

האמת..

שמזה מתאים לי קשר כזה כי אני בנאדם ממשתעמם מהר ולא יכולה לסבול מישהו כל יום אבל...כבר יש לי חייל אחד כזה ,אבל בנאדם יש עוד בנות כאלה בעולם והרבה...אז אל תתיאש

 

[החיים יפים יותר]

פעם ... כשהייתי צעירה ...

היה לי חבר בנ"מ ... התראינו במקרה הטוב כל שבועיים. אבל בין לבין, כתבנו מכתבים, השארנו פתקים, שלחנו הפתעות קטנות ולפעמים גם היו שיחות טלפון מלאות געגועים. עד היום יש לי בקופסא קטנה את כל הפתקים והמכתבים והשטויות הקטנות ממנו. יש בזה המון קסם ! אבל, אצלינו זו לא היתה התחלה ... זה היה המשך של חברות מהתיכון. לגבי התחלה, נראה לי יותר קשה. אבל לא בלתי אפשרי. דוקא אפשר לנצל את הגעגוע והכמיהה לטובת הקשר ... בהצלחה !