שאלה חשובה (לי)

[scooby4]

שאלה חשובה (לי)

מתי, כשאתם שומעים קטע כלשהו, הג'אז נגמר עבורכם? כשאין סווינג למרות שיש אילתורים? או שמא, כשאין סווינג וגם אין אילתורים? האם יש סגנונות שהייתם מסכימים שניתן לשלב אותם עם ג'אז (מוזיקה אתנית, רוק-רוק אלטרנטיבי-מטאל, פופ) ויש סגנונות שלא (מוזיקה אלקטרונית, מוזיקה קלאסית)? הבעיה שלי היא שכל הזמן אני מחפש את הסוף של הג'אז. אני שומע לשם כך את E.S.T, The Bad Plus, Happy Apple, Ornette Coleman, Kurt Rosenwinkle, Brad Mehldau, Reid Anderson... (הרשימה יכולה להמשיך עוד המון, כמובן שאני מפספס פה המון אמנים אחרים) ובכל מיני קטעים (שאין אילתורים- או שבקושי יש אילתורים, ואין סווינג) אני פשוט לא מצליח לפענח את הקשר בין זה לבין כל מה שלואי ארמסטורנג עמל עבורו, או פרקר, ואתם יודעים מה? אפילו קולטריין! תעזרו לי.

 

[Harleydude]

סוגיה קשה אתה מעלה פה

זה נושא מורכב. לכן בשביל לא להסתבך עם עצמי אני אענה לך לפי סדר השאלות שלך. לדעתי, כל עוד יש איזשהו אלמנט של אלתור על הרמוניות שהן קצת יותר מורכבות מבסיסיות זה ג'אז. וזה בהכי גדול והכי כללי שאני יכול לתת. זה גם יכול לתאר ג'אז לא איכותי או ג'אז חובבני אבל זה המינימום - וכאן הוא הדגש. הגישה - חופש וספונטניות. לגבי הסגנונות - אני חושב שאין גבול למה שאפשר לשלב. כל עוד זה נשמע, כל עוד מכניסים סגנונות, ספונטניות, רגש ותחכום למוזיקה ולא להיפך. אני חושב שמה שארמסטרונג, פארקר וקולטריין עמלו בשבילו זה ביטוי עצמי של מה שהם הרגישו ושל התקופה שלהם ומרד באיזשהן מוסכמות. ולא "שימור הצליל הג'אזי". לכן האמנים שציינת אולי לא מנגנים סווינגים ואלתורים מסורתיים אבל הם מתארים את התקופה שלנו ואת עצמם יותר ממה שנגיד חקיין טוטאלי של פארקר או קולטריין מתאר את הזמן שבו אנו חיים.

 

[scooby4]

בריטני ספירס:

אתה בעצם אומר שאם בריטני ספירס אומרת שהמוזיקה שלה היא בעצם ג'אז, אז זה ג'אז- כי היא מבטאת את התקופה בה אנו חיים? ואולי הרעיון של דווקא לא לאלתר ולא לנגן סווינג זה חלק מהמהפך שקורה בתוך הג'אז? כך שבעצם כל סגנון מוזיקה הוא ג'אז?

 

[Harleydude]

לאלאלא

בריטני ספירס לא מבטאת כלום חוץ מהפרונט שלה. לא לנגן סווינג זה משהו שלא חובה ממזמן... ולא לאלתר זה משהו שאני עד עכשיו לא שמעתי עליו בג'אז. אלתור זה לאו דווקא שכולם מנגנים בשקט ואז מישהו עושה סולו. אלתור זה כשנגן ספונטנית משנה את ההרמוניה קצת, מוסיפ קצת תווים פה ושם.. גם אם זה לא סולו פרופר מסודר במסגרת זמן מסויימת.

 

[scooby4]

יש כל מיני קטעים בג'אז

שהם מתפקדים כשיר של ממש, שהאילתור שם אולי מתבטא בדברים שלא בהם מתרכזים (דברים קטנים, כמו קומפינג, או רובטו). לדוגמה: צ'רלס מינגוס ב"Self-Portrait in Three Colors", או רוזנווינקל ב"The Polish Song". אני מסכים איתך, האילתור עדיין קיים היום, אבל מצד שני, האילתור גם קיים ברוק. אז למה שלמשל לא נקרא לבד פלאס טריו רוק?

 

[Harleydude]

כי בבד פלאס יש גם אלמנטים של ג'אז

מבחינת מבנה הרמוני וגישה.. וגם סגנון האלתור(תווים כרומטיים, סטקטו..). תשמע- בסופו של יום אתה צריך לסמוך על האוזניים שלך וכשאתה מנסה יותר מדי להגדיר הרבה דברים הולכים לאיבוד ואז גם כולם מתבלבלים. וזה בדיוק הקטע - שאם אתה לא חושב בהגדרות ונופל לתוך משהו שקיים אז אתה רואה שיש עוד המון מה לחדש במוזיקה בכללי ובג'אז בפרט - שזו השאלה המקורית שלך.

 

[FunkyGiraffe]

אני אהיה חיובי ואגיד לך מה כן אפשר

לשלב עם ג'אז לטעמי. Fאנק, היפ הופ - מה שיותר שחור וגרובי.

 

[Raptor Bass]

תשמע, בעניינים כאלו אם תשאל אותי

אין מנוס מלהשתמש באוזניים. ג'אז זה לא רק תיאוריה ואין תנאים מסודרים למה נשמע ג'אז ומה לא נשמע ג'אז. ואני לא חושב שאי אפשר לעשות דברים במוסיקה. אמנם לא נחשפתי להרבה שילובים, אבל על הנייר, הכל אפשרי.

 

[Harleydude]

מסכים איתך

ונחמד לראות אותך בפורום =)

 

[Raptor Bass]

אני קורא כאן הרבה זמן...

רק בסוף ימיי ניהולו של שבלוז (שאני חייב לציין שעשה עבודה מצויינת) גם התחלתי לכתוב.

 

[Harleydude]

אני יודע

בפורום כלי נגינה ונגנים זיהיתי אותך. פשוט רציתי לציין שסבבה שאתה פה כי אחרי כל הויכוחים והעצבים שם נראה כאילו אתה בין היחידים שהסכימו איתי ולא העלו לי ת'קריז

 

[Raptor Bass]

כן הבנתי שזיהת אותי שם....

רק רציתי להבהיר שגם פה אני נמצא כבר זמן מה... ויש שם נטייה לאנשים להתבצר בבורות של עצמם. לפחות פה אני מקווה ללמוד משהו.

 

[nloval]

תשמע,

לדעתי הג'אז שהיה "ג'אזי " לפני חמישים שנה (אלה ולואי פארקר קולטריין וחבריהם) זה היה הבסיס של הג'אז - משם הג'אז מה שנקרא "הצמיח גפיים" והשתלב או הועמק על ידי אמנים לכל מיני תחומים שונים וזוייות שונות . אמנים עם עין קלאסית פיתחו ג'אז שיש בו נגיעות קלאסיות, אמנים ממוצאים שונים הביאו את הג'אז למוצאם (צ'יק קוריאה ומישל קמילו) ובאשר לג'אז רוק (bad plus) אני חושבת שזה מאוד ליגיטימי ההתפתחות לכיוון הזה מכיוון שאותם נגנים , המוזיקה הפופולארית בזמן היותם מתבגרים היתה רוק כזה או אחר והם בחרו להעביר את מה שכבר נעשה בג'אז לרוק (אגב באותו נושא, השבוע קראתי ידיעה ישנו זמר ג'אז ששר עם תזמורת(מעליות כזה) שעכשיו מחדש שירים של נירוונה ומטאליקה בסגנון שלו!) (?)..

 

[Raptor Bass]

ראיתי את זה בדויד לטרמן...

נראה לי שהזמר אינדיאני...הוא הגיע עם ביג בנד לתוכנית, ועשה את Smells Like Teen Spirit בסגנון סווינג... זה דווקא לא היה כזה משהו... לפי מה שאמרו על הדיסק שלו, הוא חידש כל מיני "קלאסיקות" (עצוב לקרוא לנירוונה קלאסיקה...) רוק.

 

[yaelcohen444]

למה עצוב לקרוא לנירוונה קלאסיקה?

נירוונה היו להקה מעולה שייצגו את הנוער בעולם בתקופה שלהם בצורה די מושלמת. אני עדיין מתחברת אלהם.