שאלה חשובה ביותר!!

[קרנושה]

שאלה חשובה ביותר!!

הפסקת הריון מתי ולמה? אם אפשר שכל אחת תנסה להעמיד מול עצמה מצב מסויים (ואני מתכוונת רק אם התגלה בעיה!!)...וכעת תחשוב על כמה שאלות: האם היית עושה הפסקת הריון? תלוי מה הבעיה? הייתי ממשיכה עם ההריון למרות ועל אף? לא יודעת מה מוצאים בבדיקת מי שפיר שמאבחן בעיה כזו או אחרת...האם במי שפיר נאמר כי הבעיה היא בעיית תיקשורת או שנאמר שיש פגיעה מוחית קלה/חמורה? האם מפרטים לפרוטרוט דברים? בעיניין מומים אני יודעת שדברים נקבעים חד משמעית, אך מה לגביי דברים אחרים? ודעתי היא....... קרן

 

[חיבנוקי]

שאלה קשה

האמת שגם אילו ידעתי שעדן תהייה חרשת בתחילת ההריון ,לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור הפלה,לא אחרי הטיפולים שעברתי כדי להכנס להריון. אבל לא יכולה לשפוט הורים שחושבים אחרת,כי לא לכולם יש את הכוחות הפיזים והנפשיים להתמודד עם ילד עם צרכים מיוחדים.

 

[נונינה]

כן שאלה קשה

ובמיוחד אצל רבות מאיתנו שההריון הושג בלא מעט קשיים דמעות וזמן ציפיה רב. בד"כ במי שפיר מוצאים בעיות גנטיות ואז בחלק מהמיקרים הבעיה ברורה. דוקא בהרבה בדיקות אחרות הרופאים מוצאים סיכונים ולא יודעים להגיד אם תהיה בברור בעיה ומה הקיפה. ילד חולה או חריג הוא פרוייקט חיים תמיד ולא פחות מזה. כל בעיה מהותית יוצרת צורך טיפולי שגוזל את כל הזמן ה"פנוי" (פרט לעבודה וניהול בית ומשפחה) ובד"כ גם את כל המשאבים הכספיים שיש או אין... ילד כזה הוא גם ילד שלך אהוב מתוק יפה שאחרי שהוא נולד בחיים לא תוותר עליו. הדילמה גדולה והתשובה כמו תמיד היא אישית. וכל מקרה לגופו...... מסובך !

 

[רז2]

אני באופן אישי

הייתי שוקלת לפי הבעיה כמובן. סביר להניח שלגבי מרבית הדברים שמגלים בבדיקות השונות למיניהן הייתי עושה הפלה. אבל אני חושבת שהעניין משתנה לפי הקושי להיכנס להריון. זוג שהיו לו קשיים להיכנס להריון ולא יודע אם יצליח לעשות זאת שוב, מן הסתם יהיה לו קשה יותר לותר על ההריון היקר הזה מכל הבחינות. ואילו זוג שנכנס להריון ללא שום קושי, ואין לו שום אמונות דתיות המתנגדות להפלה, אין שום סיבה לא לעשות הכל מחדש. לי היה ברור שאני לא עושה סתם את הבדיקות. מה שכן, לא עשיתי למשל מי שפיר, כי אני לא חושבת שצריך להגזים בבדיקות. אישה שאין לה הרבה סיכויים שיהיה לה ילד עם בעיה כלשהי, והיא נמצאת בגיל בטוח להריון, אין סיבה לסכן את העובד בגלל בדיקה. כלומר מראש אני לא עושה את כל הבדיקות האפשריות.

 

[מיכל של עומר ויובל]

בדיוק כאן היה הוויכוח שלי עם בעלי

האם ההריון "שווה" יותר בגלל שהוא מטיפולים? אני בחרתי לעשות את בדיקת מי השפיר כי לא הייתי מוכנה לחיות עם ילד פגוע או נכה. שכנעתי לעניין את בעלי. אחרי שהגיעו התוצאות שהיו לא תקינות עבור אחד העוברים, החלה ההתלבטות האם להפיל את העובר. הבעיה היתה שהייתי די משוכנעת שאם ההריון היה רגיל, והייתי יודעת שאני יכולה להיכנס שוב להריון בקלות, הייתי מפילה את העובר, גם במחיר הסיכון בהפלת העובר השני. אחרי דיונים עם המון רופאים ומומחים, בעלי השתכנע שהוא לא רוצה להפיל. אני עוד התלבטתי ונלחמתי עם עצמי בעניין. קשה מאוד להחליט על הפלה של עובר שעבדנו כ"כ קשה בשבילו, בייחוד בידיעה שיש שם עוד אחד בריא שעלול ליפול, ובידיעה שהתסמונת לא מאוד קשה ואפשר לחיות איתה חיים די נורמליים. אבל, אפילו אם הסימפטומים קלים, החיים מלאים סכנות ובעיות ומחלות. האם כדאי להביא לעולם ילד שמלכתחילה נתוני הפתיחה שלו פחות טובים? אני כבר לא מדברת על העובדה שיהיה לו אח תאום בריא, והקושי לא ליצור אפליה מתקנת לטובת הילד עם התסמונת (או להפך). בקיצור, היה נורא קשה. המון בכי והתלבטויות ולילות ללא שינה. אבל הסוף ידוע, וקיבלנו שתי מתנות נפלאות. נתמודד עם מה שיבוא כשיבוא. נ.ב. חשוב לי להדגיש שלמרות שבחרנו לא להפיל, עדיין היתה חשיבות עצומה לבדיקת מי השפיר. גילוי מוקדם של התסמונת מאפשר טיפול מקדים כך שרוב התסמינים בכלל לא מופיעים.

 

[anat30g]

עכשיו אי אפשר לדעת

נורא קשה לי לומר עכשיו - כשאני לא בהריון ועומדת מול דילמה כזאת מה אני אעשה. אבל - בזמנו עשיתי את כל הבדיקות מתוך ידיעה שאם אגלה בעיה - אעשה הפלה. ההריונות שלי היו ספונטנים - לא היו כתוצאה מטיפולים, ככה שמחשבה של האם נצליח להביא ילד נוסף במקום ה"פגום" לא עלתה אפילו... בהריון של הבכור - עשינו את הבדיקות על מנת שיהיה לנו ילד בריא -אבל בעצם לא ממש ידענו מה זה "להיות הורים"... אחרי שהיה לנו כבר ילד אחד בבית - היה ברור לי שאני לא רוצה להכנס מראש ל"מיטה חולה" אם אני יכולה למנוע את זה. אבל... שוב אני אומרת - בעצם לא הייתי בדילמה - כי הכל היה בסדר. ואני ממש לא מקנאה במי שנמצא באמת בדילמה כזאת. ענת

 

[שרית של עומר ודנה]

אלוהים איזו שאלה................

חשבתי רבות לפני שאני עונה ולא הצלחתי למצוא תשובה חד משמעית וכנראה שאין גם אחת כזו זו החלטה מאוד אישית שמושפעת ממספר רב של גורמים הבעיה שבה מדובר אופי ההורים שנמצאים בהריון כמה ילדים יש להם מצב כלכלי ועוד המון שאלות שקשה לי בכלל לעלות על הדעת והאמת שאני לא ממש רוצה להתעמת עם השאלה ולגלות את התשובה וחס וחלילה שנעמוד כולנו בפני הדילמה הזו רק בריאות ואושר טפו

 

[nonana]

ואו אני חשבתי הרבה

ואני שמחה שעד עכשיו לא הייתי צריכה לחשוב אם כן או לא. והאמת אני גם לא יודעת את התשובה- אבל אולי הייתי משאירה- סתם תחושת בטן אקראית- אולי מחר הייתי עונה אחרת.

 

[טל 3]

אני חושבת

שכן, אם יש אפשרות היום לדעת ולמנוע אז כדי ורצוי כי צריך לחשוב גם על הילד שיהיה שונה ויסתכלו עליו אחרת וגם על הקושי של ההורים. פעם אי אפשר היה לדעת ואי אפשר היה למנוע אבל אם אפשר אז למה לא?

 

[טל של 4]

נושא מורכב העלית..

והתשובה עליו לא חד משמעית. קודם כל זה תלוי מה הבעיה, יש בעיות שעצם הגילוי המוקדם מאפשר טיפול בהן יש בעיות שאינן פוגעות "באיכות החיים" של הילד והמשפחה. אבל עובר עם בעיה שאינה ניתנת לפיתרון ושכן פוגעת באיכות החיים אני הייתי מפילה, שוב צריך לזכור שלא עברתי שום טיפולי פוריות, נכנסתי להריון בערך ביום שרציתי, ולכן יתכן וההתלבטות היא אחרת. כמובן ששני בני הזוג צריכים לקבל את ההחלטה הקשה ביחד וחייבים להסכים בינהם מה שעוד יותר מקשה כי כל אחד ודעותיו האישיות. בעלי ואני היינו תמימי דעים בנושא, ביחוד שבמשפחתינו יש ילד(כבר לא ממש ילד האמת) עם פגיעה מוחית "קלה" ואנו מעורבים בהתמודדות הקשה, הבעיות מתחילות לא כשהילד קטן ובבית אלא כשההורים מזדקנים, מה אז, מי ישא בעול...