שאלה ותהיות...

[מייקילולי]

שאלה ותהיות...../images/Emo4.gif

האם גם אצלכן קיימת רגישות במותניים, או שזה רק אצלי? רגישות שאפילו המכנס מציק ואני צריכה להרים אותו כמה שיותר גבוה כדי שלא יגע במותן. התקפות הכאב החזקות והמשתקות באזור המותן כבר לא הופיעו תקופה ארוכה (טוב אני כבר חודשיים וחצי על לוקרין) אך הרגישות נשארה לפעמים יותר מציקה ולפעמים פחות. היום אמא שלי אמרה לי שלדעתה הכל עבר לי וזאת מפני שמזמן כבר לא התלוננתי על כאבים. ובשביל מה אני הולכת לניתוח שסתם יפתחו וינפחו?? עניתי לה שהשיפור נובע מהלוקרין, אז היא אמרה ובצדק שגם בעבר לקחתי זריקות ובכל זאת היה כאב- מה שבהחלט נכון. אני יודעת שאין מצב שהאנדו יעבור, אבל תקופות השקט הללו, שבהן יש כל מיני מיחושים ולא ממש כאבים חזקים, בהחלט מביאות אותי לתהות לגבי הצורך והנחיצות בניתוח. וזה שהניתוח השבוע בוטל/ נדחה בדקה ה- 99.9999 גם כן גורם לי לתהות האם זה סימן שהניתוח מיותר. אבל מצד שני השחלה שנראתה בברור דבוקה לסיגמא, השחלות הדבוקות לרחם והרחם הדבוק והמקובע אומרים שמשהו אכן לא תקין, לא? ולא היו סתם קובעים לי ניתוח אם אכן לא היה צורך בכך, נכון? אני זקוקה לחיזוקים שאני לא עושה טעות, כי לפעמים במיוחד בתקופת השקט נדמה לי שאני סתם מגזימה ומדמיינת...

 

[זואילי]

כן, בהחלט היה..

אני זוכרת בבירור שפעם במפגש חברות, מישהי באה לחבק אותי בזמן שעמלתי על הכנת סלט וכשהיא נגעה לי במותניים קפצתי מכאבים והיא כל כך נבהלה. זה עבר לי לגמרי אחרי הניתוח(

טפו

). את שוב מנסה להיתלות בתקופות המבורכות של הזריקות. תצאי מנקודת הנחה שהניתוח שעברת, אי אפשר לקרוא לו באמת "ה - ניתוח", כי את ואני וכולנו יודעות שמי שנכנס לך לבטן ראה שזה גדול עליו, נבהל, עשה איזו "טובה" ויצא בצ'יק ושלח אותך לקיבינימט. היה לך בלגן רציני כבר אז והבלגן הזה נשאר ועליו יש גם את התוספת של מה שנעשה לך בניתוח ההוא. לא. לא קבעו לך ניתוח "סתם" בתה"ש. ואם תלכי לפעם הראשונה שבה התחלת לכתוב פה ותקראי מה עבר עלייך מאז ועד היום - אז אין לך שום סיבה שבעולם להרגיש שאת עושה טעות בלהינתח, והפעם על אמת.. וגם תזמיני את אמא שלך לקרוא איתך, כי היא עדיין לא מבינה מה זה אנדו ומה עובר על אנדואית. מייקי, תהני מהימים נטולי הכאב, אל תיסחפי למערבולות. בימים מוצלחים אין שום טעם לשקוע ברע. במקום להפיק מהימים הטובים את המירב את עושה את ההיפך. את לא צריכה להתנצל לא לעצמך ולא לאף אחד אחר על זה שאת אנדואית ו - וואלה, יש גם ימים טובים בלי כאבים. אז אם סוף סוף יש איזו הפוגה בכאב אז עכשיו את מלקה את עצמך?

 

[קרנון32]

מייקי

מה שאת מתארת עכשיו זה פשוט מה שהראש מנסה לעשות עליך סוג של מניפולציה מקווה שהסברתי טוב... כנראה שאת מנסה בדרכים אחרות למנוע את הניתוח וזה לבדוק איפה יותר טוב ובאמת הלוקרין משפר את איכות החיים - פחות כאבים אבל זה גם סוג של הטעיה - האנדו קיים והוא לא יכול להעלם צריך את היתוח וזה אך ורק למטרה טובה לעשות סדר ברחם ולהחזיר את האיברים הפנימיים למקום הנכון שלהם כמה שאפשר לפעמים צריך תזכורת וזה בסדר ככה אני הייתי לפני הנתוח חיפשתי את כל הסיבות למה לא צריך את הניתוח ואפילו הציסטות קצת קטנו בזכות הלוקרין פחות מחצי ס"מ חחח וזה היה בשבילי תירוץ שאולי לא צריך ניתוח מייקי אני פה כשאת צריכה תזכורת חיובית וחיזוקים שבת נעימה

 

[ארץ דימיוני]

מייק ../images/Emo140.gif

מסכימה עם זואילי בובה, בלי ספקולציות ובלי סימנים. את יודעת טוב טוב שאת צריכה את הניתוח הזה ותזכרי שלוקרין זה לא לנצח, הוא מטיב ומשפר את ההרגשה אבל אחרי חצי שנה את חוזרת לגלולות ומניסיון כואב שלי, לי כל הכאבים חזרו.

כאבים במותניים - אכן כן. מפלצת משל עצמה, מיליון פעם חשבו שיש לי אבנים בכליות וזיהומים בדרכי שתן (חלקם באמת היו וחלקם ממש לא). אצלי זה מופיע בליווי דקירות חדות וחולף מעצמו, התרגלתי וחיה עם זה. עכשיו תקשיבי - מאחר ותכננו סיבה למסיבה

ביום הניתוח שלך ומכיוון שאני לא מתכוונת לחגוג את יום הולדתי ה-30 אז את חייבת לעבור אותו כדי שאני יחגוג את סיום שנות העשרים שלי טוב?

בינתיים שולחת אלף

 

[בואינג 707]

שאלת מיליון הדולר ../images/Emo24.gif

לא ניסית עדין להרות,נכון? יכול להיות שתצליחי גם ללא ניתוח,לא ניתן לדעת.. כל הרגישות שכתבת עליה מאד מאד מוכרת לי.מאז ומעולם היתה לי בעיה עם מכנסיים צמודים ועם כפתורים מעיקים, תמיד אהבתי ללבוש "שקים" ולא אהבתי את תחושת הבגד על הגוף,בפרט באיזור הבטן. יכול להיות שהייתי שוקלת במקומך לנסות טיפול - שניים אחרי הלוקרין וללא התערבות כירורגית בהנחה שהחצוצרות תקינות וחלל הרחם תקין,למה לא לנסות? מקוה שאני לא מבלבלת אותך

 

[מייקילולי]

../images/Emo4.gifאכן בלבלת אותי קצת...

יכול להיות שאת צודקת ואכן אצליח להרות ללא ניתוח, מי יודע

כששאלתי את סוריאנו מספר פעמים על כך הוא ענה שבגלל כל ההידבקויות הקשות הסיכויים להריון טבעי קלושים. אין לי מושג מה מצב הרחם והחצצורות הן מעולם לא נבדקו, גם לא בניתוח הקודם. מכיוון שאני מתכננת להרות ללא בן זוג, מתרומת זרע, ומכיוון שבחרתי לקנות תרומה מחו"ל, עלות כל תרומה היא בסביבות 2000 + ש"ח מה שאומר שכל נסיון הוא מאוד יקר. ואם הסיכויים לכך קלושים לא נראה לי, ואולי אני טועה, לזרוק כל כך הרבה כסף על נסיונות שהסיכויים להרות מהם הם אפסיים. זה לא שיש לי בן זוג קבוע, ואפשר להשתמש בזרע כמה שרוצים

. כן, אני מנסה למצוא לעצמי צידוקים נוספים לניתוח

 

[בואינג 707]

אני חייבת לעוף אבל בקצרה

תרומה אחת יכולה להניב לך מס' מקסים של עוברים הכל תלוי כמובן במס' הביציות שיהיו ובאיכות שלהן ובאיכות העוברים ובכמות והאם יהיו ראויים להקפאה,כך שמתרומה אחת את יכולהל היות אמא כמה פעמים,נגיד מטריים ועוד ממוקפאים - בקיצור הבנת מה אני רוצה להגיד נכון? אם את מהססת בקשר לניתוח,תעשי טיפול אחד לפני ותהיה לך אינדיקציה,עזבי מה אומרים,מה את רוצה? מה את מרגישה? אז סוריאנו אומר שהסיכוי קלוש, אז מה? אבל הוא קיים נכון? זה לא שעברת חלילה כמה סבבים כושלים ועכשיו צריך לראות, לא עברת אפילו סיבוב אחד.. אם את רוצה דברי איתי בנייד,או תתמסרי איתי מה שבא לך. ככל שאני מעמיקה במקרה שלך אני חושבת שיש מקום כן לנסות טיפול לפני התערבות כירורגית,אבל כמובן שההחלטה היא שלך

בי

 

[מייקילולי]

שלחתי לך ../images/Emo30.gif