שאלה וייעוץ../images/Emo101.gif
שלום, מקווה שתוכלו לייעץ לי. כבר למעלה משלוש שנים שאני לוקחת כדורי סרוקסט במינון של אחד ליום במקביל לטיפול פסיכולוגי. כיוון שמצבי השתפר לאחרונה, אולי בגלל הטיפול ואולי כי לפי מה שהבנתי "סרוקסט" אפשר לקחת במשך כשנתיים ואז לא נזקקים לו עוד (תלוי מי, כמובן, אך בכל זאת) החלטתי להפסיק עם הכדורים. זו טירחה עצומה בשבילי כסטודנטית להשיג את המרשם בכל חודש, זה מגביל אותי מבחינות רבות וזה גם לא שיא הבריאות לקחת כדורים כל החיים. לפני כחודש ירדתי במינון מכדור אחד לחצי, והמינון נשמר למשך שלושה שבועות. בשבוע הראשון להורדת המינון היה לי קשה מאוד - מבחינה נפשית היו לי התפרצויות זעם ובכי והאובססיות שלי חזרו, לא במידה רבה כמו לפני הטיפול אבל הן הרימו שוב את ראשן המכוער. מבחינה פיזית גם היה רע למדי - כאבי ראש וסחרחורות איומות, כשכל תנועה פתאומית של הגוף גורמת לאיבוד איזון לכמה שניות. לא הייתי ממשיכה עם זה אם לא נוכחתי לדעת שכעבור שבוע התופעות נחלשו עד שנעלמו כליל (מעט אובססית עוד נשארו, לא נורא). מעודדת מההצלחה וגאה באיפוק שלי ובכוח הסיבולת, המשכתי עוד שבועיים עם מינון של חצי כדי להרגיע את הגוף ולפני ארבעה ימים ירדתי מחצי לאפס. הפעם התופעות חזקות יותר, כנראה כי מחצי לאפס זו ירידה דרמטית יותר. לקחתי ימי מחלה ולא הלכתי היום ללימודים בגלל הסחרחורות הקשות. אני דואגת שמא הפעם התופעות לא יחלפו תוך שבוע, אם בכלל. מה אפשר לעשות בעת גמילה מתרופה כדי להפחית את תופעות הלוואי? האם קיימים מקרים שבהם הפסקת התרופה מחזירה את כל הבעיות הקודמות כאילו לא היתה תרופה מעולם, וצריך להמשיך לקחת אותה לנצח? האם מדובר בתקופת הסתגלות זמנית שלאחריה מצבי בלי התרופה יהיה זהה למצבי עם התרופה? כי אם כן, אין לי בעיה לסבול שבוע-שבועיים של קשיים לטובת חיים טובים יותר. אם לא, חשוב לי לדעת את זה כבר עכשיו. אני לא מתכוונת לעבור את כל זה לחינם. תודה רבה מראש!
שלום, מקווה שתוכלו לייעץ לי. כבר למעלה משלוש שנים שאני לוקחת כדורי סרוקסט במינון של אחד ליום במקביל לטיפול פסיכולוגי. כיוון שמצבי השתפר לאחרונה, אולי בגלל הטיפול ואולי כי לפי מה שהבנתי "סרוקסט" אפשר לקחת במשך כשנתיים ואז לא נזקקים לו עוד (תלוי מי, כמובן, אך בכל זאת) החלטתי להפסיק עם הכדורים. זו טירחה עצומה בשבילי כסטודנטית להשיג את המרשם בכל חודש, זה מגביל אותי מבחינות רבות וזה גם לא שיא הבריאות לקחת כדורים כל החיים. לפני כחודש ירדתי במינון מכדור אחד לחצי, והמינון נשמר למשך שלושה שבועות. בשבוע הראשון להורדת המינון היה לי קשה מאוד - מבחינה נפשית היו לי התפרצויות זעם ובכי והאובססיות שלי חזרו, לא במידה רבה כמו לפני הטיפול אבל הן הרימו שוב את ראשן המכוער. מבחינה פיזית גם היה רע למדי - כאבי ראש וסחרחורות איומות, כשכל תנועה פתאומית של הגוף גורמת לאיבוד איזון לכמה שניות. לא הייתי ממשיכה עם זה אם לא נוכחתי לדעת שכעבור שבוע התופעות נחלשו עד שנעלמו כליל (מעט אובססית עוד נשארו, לא נורא). מעודדת מההצלחה וגאה באיפוק שלי ובכוח הסיבולת, המשכתי עוד שבועיים עם מינון של חצי כדי להרגיע את הגוף ולפני ארבעה ימים ירדתי מחצי לאפס. הפעם התופעות חזקות יותר, כנראה כי מחצי לאפס זו ירידה דרמטית יותר. לקחתי ימי מחלה ולא הלכתי היום ללימודים בגלל הסחרחורות הקשות. אני דואגת שמא הפעם התופעות לא יחלפו תוך שבוע, אם בכלל. מה אפשר לעשות בעת גמילה מתרופה כדי להפחית את תופעות הלוואי? האם קיימים מקרים שבהם הפסקת התרופה מחזירה את כל הבעיות הקודמות כאילו לא היתה תרופה מעולם, וצריך להמשיך לקחת אותה לנצח? האם מדובר בתקופת הסתגלות זמנית שלאחריה מצבי בלי התרופה יהיה זהה למצבי עם התרופה? כי אם כן, אין לי בעיה לסבול שבוע-שבועיים של קשיים לטובת חיים טובים יותר. אם לא, חשוב לי לדעת את זה כבר עכשיו. אני לא מתכוונת לעבור את כל זה לחינם. תודה רבה מראש!