שאלה והתייעצות

[יעל קליימן]

שאלה והתייעצות

חברים , אני פונה אליכם עכשיו לא בתור מטפלת אלא באמת רוצה לשתף אותכם בהתלבטות שלי.. אוריה חולה , אחרי שנתיים ללא מחלה , שבוע הוא עם שפעת - חום עולה ויורד (ואני מדברת על חום גבוה שמעל 39) וכיוצא בזה מיום חמישי בערב הוא עם סיבוך של דלקת אוזניים שאובחנה ע"י הרופאה שלו . כמובן שקיבלנו אנטיביוטיקה . החלטנו לנסות ולהעביר את השבת ללא מתן אנטיביוטיקה ועם טיפול הומאופתי , וטיפות שמנים שרקחתי ונראה היה שאנחנו בדרך הנכונה , הוא הרגיש קצת יותר טוב , החום ירד ואפילו התאבון חזר.. ואז אחה"צ התחילה שוב החמרה , החום עלה אוריה שב להתלונן על כאבי אוזניים המצב רוח ירד ובעצם חזרנו לנקודת ההתחלה.. החשש שלי הוא מסיבוך שאינני יודעת עליו ומפחדת לגלות זאת מאוחד יותר ואני שאולת אתכם - מהו הגבול שלכם לגביכם ולגבי בני משפחתכם - עד כמה אתם "לוקחים צאנס".. זהי , אם מישהו מכם יכול לטפל מרחוק אודה לכם מאוד. שבוע טוב ובריא לכולכם, יעל

 

[avorly]

יעל היקרה,

קודם כל איחולי החלמה מהירה לאוריה, כי כשהילד חולה- כל הבית מרגיש לא טוב.... ועכשיו לשאלתך: לאחר שסוף השבוע לא היטיב איתו הייתי ממליצה כן לפנות לא.א.ג, ולא לרופא ילדים, כיוון שאני יותר סומכת על האבחנה שלהם. אצל נופר למשל נתקלתי ברופא ילדים שטעה לגבי האבחנה באזניים והתחייס לוירוס כלדלקת אזניים חריפה. דבר נוסף- האם ניסית נר הופי? דיקור? שיאצו? מקווה לשמוע בשורות יותר טובות בקרוב מכם.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני לעולם לא משחקת עם חום.

מלבד בדיקות שאני מבצעת, אני מאפשרת לרופא לראות את הילד ולאבחן. עוד כדאי לשים לב, מה השינוי של לפני המחלה. יש במחלה ארוכת טווח אמירה שכדאי לנסות לשמוע. תתקשרי!!

 

[אשת סתיו]

../images/Emo141.gifתרומתי הצנועה היא רק..

לאחל לאוריה החלמה מהירה- וימים קלים יותר עד שזה עובר לו

 

[SideKick]

ולפעמים...

יעל, אני כל כך מכירה את התחושה הזאת, כמעט תחושה של כישלון, כשצריכים לתת להם אנטיביוטיקה. אבל אין מה לעשות. לפעמים תפקידנו הוא רק לחזק את הגוף כמה שיותר ולעזור לו להתמודד עם הצדדים הפחות נעימים של הרפואה הקונבנציונלית, ולהגיד תודה שבזכות העובדה שהמקרים הללו נדירים, הגוף שלנו ושל הקטנים שלנו יודע להתמודד עם זה הרבה יותר טוב. אם הייתי מכירה את אוריה הייתי שולחת לכם יותר הילינג מרחוק. אבל מכיוון שעד עכשיו ראיתי רק את תמונתך בחטף (בתמונות שפורסמו ממפגש הפורום האחרון), יכולתי לעזור רק במעט (גם לעזור לאמא במקרים כאלה זה חשוב, לא?

). החלמה מהירה לכולכם

 

[hadaraviram]

וואו, שאלות קשות...

לפני כמה זמן התלבטתי בעצמי בשאלה הזו. היתה לי דלקת קשה בפה, שמנעה ממני לדבר ולאכול. הרופא רשם לי סטרואידים, והרגשתי "בוגדת" ברפואה הסינית... אבל כשמכירים בעובדה שגם לרפואה המערבית יש צדדים חיוביים, ושהשילוב לפעמים מניב תוצאות טובות יותר מאשר שימוש רק באחת הגישות, מתגברים על ההרגשה. אני מאחלת החלמה מהירה לאוריה!

 

[שלומי הומאופתיה]

רפואה שלמה

שלום רב, כמובן כולי תקווה כי הילד יחלים מהר, מה אומר המטפל/ת שלו? מהו הטיפול אותו הילד מקבל? האם הילד שנתיים לא העלה חום? בכבוד רב, שלומי.

 

[יעל קליימן]

ידידי

המטפלת שלו השאירה כמובן את החלטה בידי , אין ספק שיש הטבה אבל עדיין מנקר בי החשש. אוריה העלה חום כשיצאו לו שיניים , אבל אף פעם לא היה חולה במחלה חיידקית או ויראלית כלשהי. בכ"א תודה על ההתענינות, יעל

 

[שלומי הומאופתיה]

מהו הטיפול אותו הוא מקבל?

 

[יעל קליימן]

אז ככה

חשוב לי להדגיש שהטיפול שהוא קיבל הינו לאחר איבחון של מטפלובשום אופן אינו מתאים לכל ילד עם דלקות אוזנייםלכן אם קורא את ההודעה מישהו שאינו מקצועי טיפול זה אינו מתאים לילדך!!. ולעינינו, הוא קיבל בלדונה למשך 12 שעות ולאחר ההטבה הראשונית הופסק. וכן טיפול רפלקסולוגי . באוזניים הוא קיבל אוטלין עם שמן לוונדר ושום שהוספתי עצמאית .וויטמין C 500 לחיזוק. שבוע טוב יעל

 

[freearth10]

שום? לאוזן?

היי יעל, אני שמחה שנרגעת קצת וחזרת אל עצמך. אבל זו בדיוק ההזדמנות שלי לשאול כאן על שום ובצל. השום והבצל נחשבים אצל היוגים כמזון "טמסי" מזון שגורם לפיזור המחשבה וככזה למזון שממנו אנחנו צריכים להמנע. אז למי באמת מומלץ לתת שום ובצל? בנוסף אני לא מבינה למה הוספת את השום, הרי לאורייה היתה התפרצות יאנגית (חום) וכדי להשקיט אותה היית אמורה לתת משהו ייני שמרגיע, לא? אני שמחה שהוא מרגיש עכשיו יותר טוב וגם את ויכולה סוף כל סוף קצת להרגע. מאיה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

שום ובצל משמשים את היוגי כתרופה

ביומיום, המזון היוגי נעדר שום ובצל

 

[freearth10]

הלכתי רחוק כשהתשובה היא כאן ב../images/Emo82.gif

נאווה, תודה על הארתך. הקטע עם השום והבצל מאוד משונה לי. אני מבינה ששום ובצל כמזון מעורר - מעורר גם את התודעה והיוגים רוצים דווקא להשקיט אותה. אבל האם לא נכון יותר לאכול בצורה מאוזנת קצת מזה וקצת מזה. או שהכוונה של התייחסות למזון בגישה היוגית הוא לאחר תהליך עמוק של איזון. מצד שני הזנת הגוף-נפש-רוח הוא חלק מהתהליך הזה. כבר חודש אני מחפשת תשובה על השום והבצל ואולי לא צריך ללכת רחוק כדי לקבל תשובות. אשמח על כל הארה נוספת. מאיה

 

[יעל קליימן]

ידידתי היקרה

אכן השום הוא יאנגי ומחמם אבל הוא גם אנטיביוטי מכייח ומכיל פלבונואידים וטוב למקרה של זיהום וטפילים. באופן טיפולי מרסקים שום לתוך שמן זית משרים מס' דקות ומסננים את השום - מה שבפועל נשאר זה רק המיץ שלו וגם בכמות קטנה יחסית . ועוד משהו - הרבה פעמים במקרה של חום ( טמפ') בגוף אנחנו מחחמים עוד יותר ע"מ ליזע - לכן הרבה פעמים תשמעי המלצות לתה עם קינמון או עם ג'ינג'ר שכביכול דווקא היית ממליצה להמנע מהם . מקוה שעניתי - ואם לא - המשיכי לחקור ולשאול.. לגבי הערתך על השמיעה - זה אחד מהדברים שאני שוברת את הראש - לא היה שינוי שאני יכולה להצביע עליו וגם לא ויכוח או מריבה - מה שכן אין ספק שבשועיים האחרונים אוריה מאוד נפתח לרגשות בכלל ולאהבה ופחד בכלל ( דברים שמתבטאים בעיקר ב " אני אוהב אותך" ופחדים שצצו ) אבל בסך הכל נתנו להכל לגיטימציה וגם טיפלנו בפרחי באך בפחדים . קשה לי להצביע על מקור הבעיה והפעם נראה לי שזה באמת סיבוך של הפשעת שהוא חווה וגם שתיה מרובה מדי של מיץ תפוזים שסבא שלו אוהב לתת לו..

 

[freearth10]

ייתכן שהוא קלט את אווירת המתח באויר

בעקבות המלחמה וכאלה? בקשר למייזעים, אני היום כבר לא לגמרי בטוחה. כי מה שאנחנו בעצם עושים אנחנו ממריצים תהליכים שלא באים באופן טבעי. ואז לבן אדם קשה לקלוט את כל השינויים שהזרוז הזה גרם ולכן הגוף שוב יתן לזה איזשהו ביטוי. לעומת זאת במצב של רגיעה אנחנו הכי פתוחים ויכולים למצוא את דרכנו וללמוד את מה שהמחלה באה ללמדנו. מאיה

 

[יעל קליימן]

מלחמה? על מה את מדברת? ../images/Emo8.gif

דווקא בנושא הזה , היינו מאוד רגועים וקוליים. אין לי ספק שהוא סופג מתחושותינו ומצב רוחינו , אבל שום דבר גדול לא השתנה בשבועיים האחרונים ( עד כמה שידוע לי..). לגבי ההזעה , הכל תלוי איך מסתכלים על המחלה , בראיה הסינית המחלה הינה פתוגן שחדר לגוף - אם לא נטפל ונייזע הפתוגן יחדור לרמות עמוקות יותר וקשות לטיפול. לסינים אין שיעורים מהמחלה , יש מחלה יש טיפול והעיקר הבריאות. אבל בהחלט נתת לי נקודה למחשבה..

יעל

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gifכמה זמן לא דיברתי על תזונה יוגית

מטרת עבודתו של היוגי = שליטה בהכרה. כל מה שהוא עושה מכוון לישיבה של 6-8-10 שעות ביום במדיטציה. אוכל סטווי (טהור) הוא מזון שמרגיע ומזכך את התודעה. אוכל ראג'י (מעורר) הוא מזון שמעורר את התודעה ועשוי ליצור אי שקט. אוכל טמסי (טמא) הוא מזון מעורר מידי שעלול לגרום לפיזור נפש. (

אני מקוה שזכרתי נכון את כל השמות ומשמעויותיהם) השום והבצל הם אכן מזון טמסי, אבל כשהגוף במצב של מחלה, זה לא משמעותי למטרה, כי במצב של מחלה, אין שליטה על הגוף ולכן השליטה בהכרה אינה אפשרית. אם התשובה אינה שלמה לך, אנא מקדי את מה שחסר. אשמח להתייחס. ואם אזכור, ואם אמצא את הסיכום שיש לי בנושא, אשלח לך - כשאעבור דירה

 

[freearth10]

מהי מחלה

נאווה, ת ו ד ה ר ב ה על התייחסותך. וכמי שמתרגלת (?) יוגה הזכרון שלך מעולה. אז את אומרת שבמצב של מחלה אין שליטה על הגוף. אז מהי בעצם מחלה? כולסטרול גבוה - זו מחלה? לחץ דם גבוה זו מחלה? ואיך מתבטא הקשר הזה בין הגוף להכרה? אמרת שאם אין שליטה על הגוף אז אין שליטה בהכרה. אז כדי להגיע לשליטה בהכרה אני קודם כל צריכה להגיע לשליטה בגוף, כי אם זה המצב - לעולם לא אגיע לשם

. מאיה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif יפה אמרת!! אבל...

יש ספר נפלא של אליזבת הייך ריפוי עצמי יוגה וגורל תקראי אותו - הוא סידר לי בראש את המהות של היוגה, ובכך, גם את היישום הנכון שלה במערב. בשעורי תנועת גוף-נפש (יוגה) שאני מעבירה, אני מלמדת אנשים את מה שדרוש להם לחייהם: לנשום טוב , לישון טוב, לחשוב מחשבות נעימות ולהפחית מתחים. אני לא מכירה אף אדם שפוי במערב שמקדיש את כל חייו למדיטציה ולהארה. אולי ההארה שלנו, תבוא בדרך אחרת

 

[freearth10]

../images/Emo51.gifנאווה