כן, מגיעים לגיל כזה...סביבות גיל ההתבגרות,
11 ו 12 זה עוד מוקדם לטעמי ואנחנו ההורים מחליטים.
מאוד תלוי מה ה"ארוע" שלכבודו נשארים בבית האמא ולא בגלל
ש"אמא צריכה חופש" אלא בגלל שצ'יק צ'ק אפשר להגיע למצב שרואים
את אבא פעם ב....והקשר מתמוסס...בכל זאת זה אחרת כשאבא ממש מגדל, מעורב, שולח לבי"ס בבוקר וכו' ולא רק הולכים לבקר אותו.
(בנוסף, אמא צריכה גם לבנות חיים חדשים..אולי היא מעוניינת גם בזוגיות? יציאה לדייטים? זמן פרטי עם החבר..??
ככל שהילדים צעירים ודורשים טיפול והשגחה, אי אפשר לעשות את זה כשהילדים בבית.)
לכן, מפגש גלידה עם כל הכבוד לא מבטל שבת אבא, שיצטרפו פעם אחרת למפגש.
אבל יומולדת של חבר - כן (ושוב, אין בעיה להסיע לאבא לאחר הפעילות)
אם יש ממש ארועים משפחתיים/חברתיים שהתאריך לא תלוי בנו,
אז מחליפים שבתות נקודתית.
לגמישות של ממש הגענו עם הגדולה רק בשנתיים האחרונות (היא בי"ב כיום) כי באמת כבר יש לה חיים משלה ולו"ז משלה (שכלל גם חבר ועבודה בזמנו...היום עמוק בבגרויות ומאפשרת לה שקט בבית אצלי ללא אחיותיה - דוגמא)
בגדול, צריך לשמור על הקשר עם אבא (ולא "הסדרי ראיה") מה שיותר!
למרות שהסמארטפון והחבר'ה הרבה יותר מעניינים בגילאים האלה