שעון מולקולרי
באיזור שנה ב' או ג' בלימודי ביולוגיה (אני מכיר את זה קצת כי למדתי בעצמי ביולוגיה, קראתי סיכומים מהאוניברסיטה ואני הולך ללמוד את זה באוקטובר) מתחילים להתעסק קצת יותר בפנים הטכניים של תיאוריית האבולוציה. כעקרון ניתן לאמוד פחות או יותר את הזמן שלוקח לספציאציה, אבל הבעיה היא שזה משתנה מאוד ממין למין (ובטח שמגנוס לגנוס) לכל מין יש קצב מוטציה שונה, עבור בני-אדם למשל מתרחשת מוטצית נקודה (נוקלאוטיד בודד בDNA) פעם ל100 מיליון . ישנן נוסחות מתמטיות (מאוד מורכבות והרבה מעבר לבינתי) המתייחסות למה שנקרא "מוטציות מועילות" , ויש להדגיש כי יש מחקרים שהוכיחו כי מוטציה היא דבר פלסטי ואין שום יצור (בהנחה שהוא ממשיך להתרבות וכן גם צאצאיו) שעושה "מוטציה לאחור" לאחר מכן. התיאוריה הרווחת היום היא שהמנגנון שמוביל לספציאציה הוא אכן גנטי - הצטברות של מוטציות (מכל הסוגים, ויש יותר מ5 שאני זוכר, ואני לא אלאה אותך בשמות סתם) גורמת בסופו של דבר למספיק שינוי פנוטיפי עד כדי כך שהפרט המקורי שהיה האב הקדמון של הפרט הנוכחי (המינים של השניים) כבר לא מסוגלים להתרבות אחד עם השני - לתהליך זה למעשה קוראים ספציאציה. בקצרה, יש דרכים מתמטיות לחשב קצת של ספציאציה, וזה מבוסס בעיקר לפי הידע שלנו בגנטיקה ובהסטוריה פליאנטולוגית - אפילו בתואר ראשון בביולוגיה לומדים את הנוסחות המתמטיות באבולוציה שמסבירות את קצב האבולוציה של מינים מסוימים. אבל מאחר וזה משתנה מאוד ממין למין, הדבר רחוק מאוד מלהיות קבוע לכל היצורים החיים. קראתי לתגובה "שעון מולקולרי" משום שהחלק הרב של המוטציות אינן מזיקות - והן קורות באופן קבוע (ע"ע קימורה) - ולכן ניתן להשתמש בקצב המוטציות האלה כדי לשער כמה זמן עבר במעבר ממין למין (שיטה זו נבדקה כדי למדוד את הזמן שעבר מאז התפצלנו מהשימפנזות ולמרבה התדהמה המספרים תאמו באופן מדויק למדידות הקודמות, שנקבעו ע"פ שיטות תיארוך אחרות) - אגב, ספציאציה היא לא סתם תהליך דמיוני שקיים תיאורטית במדעי החיים. ספציאציה ממשית נצפתה אצל יצורים רבים (לטאות, דגים, צמחים, בקטריות) ויש דוגמות לכך בwww.talkorigins.org (חפש examples of speciation)