שאלה די חשובה!

[Epignosis]

שאלה די חשובה!

האם ישנה נוסחה לאבולוציה? אסביר את עצמי.. האם יש קשר מספרי בין מספר השנים שעוברות/מספר המוטציות לבין ספציאציה? נוסחה כלשהי לחשב את מספר המינים החדשים שיופיעו בטווח זמן מסוים? תודה!!

 

[dan154]

אני מתאר לעצמי שלא

כי צריך לקחת בחשבון לחץ ברירתי, שהוא משתנה ובלתי צפוי בהתאם לסביבה.

 

[ק ו ל ו ר ב י]

תגובה

לפי איך שכדה"א נראה צריך לעשות נוסחה ל"כמה מינים ישרדו" (אם בכלל) ולא "כמה מינים חדשים יופיעו"..

 

[Wakamusha]

בערך 99% מכל היצורים החיים

נכחדו כבר. אנחנו מנסים להשאר בחיים נגד סיכויים מאוד נמוכים כמו שאמרו בפייט קלאב: For a long enough span of time, everybody's survival rates drop to zero

 

[Wakamusha]

שעון מולקולרי

באיזור שנה ב' או ג' בלימודי ביולוגיה (אני מכיר את זה קצת כי למדתי בעצמי ביולוגיה, קראתי סיכומים מהאוניברסיטה ואני הולך ללמוד את זה באוקטובר) מתחילים להתעסק קצת יותר בפנים הטכניים של תיאוריית האבולוציה. כעקרון ניתן לאמוד פחות או יותר את הזמן שלוקח לספציאציה, אבל הבעיה היא שזה משתנה מאוד ממין למין (ובטח שמגנוס לגנוס) לכל מין יש קצב מוטציה שונה, עבור בני-אדם למשל מתרחשת מוטצית נקודה (נוקלאוטיד בודד בDNA) פעם ל100 מיליון . ישנן נוסחות מתמטיות (מאוד מורכבות והרבה מעבר לבינתי) המתייחסות למה שנקרא "מוטציות מועילות" , ויש להדגיש כי יש מחקרים שהוכיחו כי מוטציה היא דבר פלסטי ואין שום יצור (בהנחה שהוא ממשיך להתרבות וכן גם צאצאיו) שעושה "מוטציה לאחור" לאחר מכן. התיאוריה הרווחת היום היא שהמנגנון שמוביל לספציאציה הוא אכן גנטי - הצטברות של מוטציות (מכל הסוגים, ויש יותר מ5 שאני זוכר, ואני לא אלאה אותך בשמות סתם) גורמת בסופו של דבר למספיק שינוי פנוטיפי עד כדי כך שהפרט המקורי שהיה האב הקדמון של הפרט הנוכחי (המינים של השניים) כבר לא מסוגלים להתרבות אחד עם השני - לתהליך זה למעשה קוראים ספציאציה. בקצרה, יש דרכים מתמטיות לחשב קצת של ספציאציה, וזה מבוסס בעיקר לפי הידע שלנו בגנטיקה ובהסטוריה פליאנטולוגית - אפילו בתואר ראשון בביולוגיה לומדים את הנוסחות המתמטיות באבולוציה שמסבירות את קצב האבולוציה של מינים מסוימים. אבל מאחר וזה משתנה מאוד ממין למין, הדבר רחוק מאוד מלהיות קבוע לכל היצורים החיים. קראתי לתגובה "שעון מולקולרי" משום שהחלק הרב של המוטציות אינן מזיקות - והן קורות באופן קבוע (ע"ע קימורה) - ולכן ניתן להשתמש בקצב המוטציות האלה כדי לשער כמה זמן עבר במעבר ממין למין (שיטה זו נבדקה כדי למדוד את הזמן שעבר מאז התפצלנו מהשימפנזות ולמרבה התדהמה המספרים תאמו באופן מדויק למדידות הקודמות, שנקבעו ע"פ שיטות תיארוך אחרות) - אגב, ספציאציה היא לא סתם תהליך דמיוני שקיים תיאורטית במדעי החיים. ספציאציה ממשית נצפתה אצל יצורים רבים (לטאות, דגים, צמחים, בקטריות) ויש דוגמות לכך בwww.talkorigins.org (חפש examples of speciation)

 

[dan154]

אל תשכח גם שווראיציה נוספת להתחשב

בה היא הלחץ הברירתי, ולא רק תדירות המוטציות במין מסוים.

 

[Wakamusha]

כן, אתה צודק - ובאמת מה שלא

הזכרתי בתגובה המתומצתת שלי זה את הפרטים הטכניים של המנועים המתמטיים שאותם לומדים בקורס אבולוציה באוניברסיטה - וודאי תיפעם לדעת שיש בפועל ערך מתמטי בשם "מקדם סלקציה" (Selection Coefficient) שמגדיר בדיוק את לחץ הברירה על משתכפל מסוים.

 

[dan154]

מקדם הסלקציה לא ממש מפתיע אותי

כשריצ'רד דוקינס הסביר בספרו 'הטיפוס על ההר הבלתי סביר' על הניסוי של זוג הביולוגים השוודים שעשו סימולציה לאבולוציה של העין במחשב, הוא הזכיר את הערך הזה. לדוגמא בחישוב הזה, בו הם הכניסו נתונים פסמיים בכוונה, הם העריכו ש"לעומת כל 101 חיות בעלות עין משופרת ששרדו, יהיו 100 חיות שישרדו בלי השיפור... זוהי עוצמה נמוכה של ברירה...".

 

[Wakamusha]

אני לא בטוח אם שניהם היו שוודים

אני יודע שנילסן היה שוודי, אני לא יודע עם פרגר הייתה שוודית. זה גם נשמע שוודי משהו

בכל מקרה, קצת חפרתי עליהם כשהתווכחתי עם פגוש (שכמובן לא היה לו מה להגיד לי חוץ מדלחוף לי לינקים של בריאתנים גרועים) - עניין האבולוציה של העין הוא עכשיו קונבנציה מדעית שאין עליה עוררין (לפחות אצל מדענים רציניים)

 

[dan154]

שניהם שוודים אבל מה זה משנה...