שאלה דיי פשוטה -

Woogyman

New member
שאלה דיי פשוטה - ../images/Emo110.gif

היי כולם, מה הצורה הנכונה להגיה של תאריכים - "14 למאי", או "14 במאי"? או אולי בכלל משהו אחר?
 

גרי רשף

New member
לי נראה ששתי האפשרויות נכונות

במדבר פרק א פסוק א: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר. אם מותר לומר באחד לחודש השני, מדוע אסור לומר באחד לשני או באחד לאייר?
 

Ncoder

New member
למה אתה משתמש בתנ"כ ...

בתור ספר לשוני? מי אמר שמה שכתוב בתנ"כ ככה זה צריך להיות? אמנם אני מבין שהמון ביטויים ומילים ומשמעויות בשפה העברית הגיעו מהתנ"כ אך אני חושב שגם בתנ"כ יש טעויות מידי פעם.
 

uriozmor

New member
הופה

התנ"ך הוא דווקא מקום מצוין לבירורים לשוניים מהסוג הזה, ורוב ה"טעויות" שאפשר למצוא בו הן קווי לשון חריגים או שוליים. מה שכן, לא כל מה שמופיע בתנ"ך כשר לחלוטין היום. צריך לבדוק כל סוגיה לגופה.
 

יומאיר

New member
בענין הסוגיה הזאת

התנ`ך הוא לא המקום המתאים לבדיקה כי מדובר בתאריך לועזי
 
אז מה?

זה אותו חוק לשוני גם לגבי תאריך לועזי וגם לגבי עברי (בשני המקרים יש ב.).
 

יומאיר

New member
בענין הסוגיה הזאת

התנ`ך הוא לא המקום המתאים לבדיקה כי מדובר בתאריך לועזי
 

גרי רשף

New member
נהפוך הוא

כל מה שכתוב בתנ"ך או במשנה הוא נכון בהגדרה, וכמובן שעל פי מה שכתוב שם האקדמיה מרחיבה את השפה. למשל- מדוע אומרים "אחד אפריל" ולא "ראשון באפריל"? תשובה- מפני שכך מצויינים ימי החודשים בתנ"ך. מדוע מנקדים שיבֳּלים בחטף קמץ? תשובה- מפני שכך מנוקד בתנ"ך. הרי לא הייתה איזו אקדמיה קדומה לשפה העברית או מילון קדמון, והעברית ההיסטורית היא זו שאנחנו מכירים מהמקורות הנ"ל.
 

mucool2

New member
שיבֳּלים

דווקא בתחום הניקוד התנ"ך הוא לא סמכות, וכבר התנהל על זה דיון בפורום הזה לא מזמן.
 
למעלה