כי בא לי
הלוואי והשאילתא הזאת הייתה רלוונטית לה, לאסלה. הלוואי רשיון, הלוואי מכונית, הלוואי המותרה של הויכוחיים בין האסלה ועצמה אם לקחת או לא לקחת (בנתיים ויכוחיה עם עצמה נסתכמו באם אתה מנקה או מורח). אבל יצר השטמרני הטוב של האסלונת אומר, חיילים על מדים, למה לא? מסכנים עייפים ורצוצים ששליש משנות החקי שלהם גם ככה מתבזבז על הנסיון הקלוקל להגיע הביתה. אז הם די נתמכים על שרותי התחבורה הציבורית, שפרושו של עינין, הם לרוב בגפם. אז בעבור כמה קילומטרים וכמה ליטרים של דלק, שהאסלה (הפולניה הקדושה והמעונה) לא תבטיח את מקומה בגן עדן. נו בוודאי שתבטיח. מאידך גיסה, ישנו עינין הנוחות. הרי לא תמיד מתאים לשחק באוטובוס. כך שלאמיתו של עינין, הכל תלוי במצב הרוח, מצב טנק הדלק, והמצב המטרולוגי (חייל בגשם לא ינטש על כבישי ישראל). אבל (כן יש אבל), פרט למחסור ברישיון ובאוטו (שניתן לפטור, והתקווה שבקרוב), הרי שהאסלה במחוזה שלה, אין לה חיילים לשחק איתם מונית. זה חלק מהעינין של לגור במקום הוא צרוף המילים הנודע "המצב הביטחוני" הוא מן מילה ביזארית שיש לחקורה בלקסיקונים ובמילונים בתוך סיפריות מאובכות, לאור עששית. באספניה כמו באספניה, טרמפיסטים הם לרוב נוודים או צעירים שנעים ברחבי אירופה במן מסע גילוי עצמי הזוי. וגם הם, לרוב, כמו מחטים בערימות שחט, חמקמקים, ומעל לכל דוקרים (ישנם כמה וכמה סיפוריי זוועה על טרמפיסטים ומה שעוללו לשומרנים הטובים שהסיעו אותם). שורה אחרונה: כמו בהכל, גם בסוגיה זאת רוצה האסלה לומר שכן, שהיא אישיות נעלה, ושכל מנדהו בצידי בכביש יתקבל בברכה על ספסלה האחורי. אבל לאמיתו של דבר, מכוון שאין לה פה חיילים רצוצים שכמו מרקו, רק רוצים לאמא, היא נאלצת להודות שביישום, היא קרוב לוודאי תמשיך לנסוע, תחליף תחנת רדיו, ותקווה שבסטיישן וואגן מאחוריה יש נהג עם לב יותר רחב. WC אבל זה לא רלוונטי.
הלוואי והשאילתא הזאת הייתה רלוונטית לה, לאסלה. הלוואי רשיון, הלוואי מכונית, הלוואי המותרה של הויכוחיים בין האסלה ועצמה אם לקחת או לא לקחת (בנתיים ויכוחיה עם עצמה נסתכמו באם אתה מנקה או מורח). אבל יצר השטמרני הטוב של האסלונת אומר, חיילים על מדים, למה לא? מסכנים עייפים ורצוצים ששליש משנות החקי שלהם גם ככה מתבזבז על הנסיון הקלוקל להגיע הביתה. אז הם די נתמכים על שרותי התחבורה הציבורית, שפרושו של עינין, הם לרוב בגפם. אז בעבור כמה קילומטרים וכמה ליטרים של דלק, שהאסלה (הפולניה הקדושה והמעונה) לא תבטיח את מקומה בגן עדן. נו בוודאי שתבטיח. מאידך גיסה, ישנו עינין הנוחות. הרי לא תמיד מתאים לשחק באוטובוס. כך שלאמיתו של עינין, הכל תלוי במצב הרוח, מצב טנק הדלק, והמצב המטרולוגי (חייל בגשם לא ינטש על כבישי ישראל). אבל (כן יש אבל), פרט למחסור ברישיון ובאוטו (שניתן לפטור, והתקווה שבקרוב), הרי שהאסלה במחוזה שלה, אין לה חיילים לשחק איתם מונית. זה חלק מהעינין של לגור במקום הוא צרוף המילים הנודע "המצב הביטחוני" הוא מן מילה ביזארית שיש לחקורה בלקסיקונים ובמילונים בתוך סיפריות מאובכות, לאור עששית. באספניה כמו באספניה, טרמפיסטים הם לרוב נוודים או צעירים שנעים ברחבי אירופה במן מסע גילוי עצמי הזוי. וגם הם, לרוב, כמו מחטים בערימות שחט, חמקמקים, ומעל לכל דוקרים (ישנם כמה וכמה סיפוריי זוועה על טרמפיסטים ומה שעוללו לשומרנים הטובים שהסיעו אותם). שורה אחרונה: כמו בהכל, גם בסוגיה זאת רוצה האסלה לומר שכן, שהיא אישיות נעלה, ושכל מנדהו בצידי בכביש יתקבל בברכה על ספסלה האחורי. אבל לאמיתו של דבר, מכוון שאין לה פה חיילים רצוצים שכמו מרקו, רק רוצים לאמא, היא נאלצת להודות שביישום, היא קרוב לוודאי תמשיך לנסוע, תחליף תחנת רדיו, ותקווה שבסטיישן וואגן מאחוריה יש נהג עם לב יותר רחב. WC אבל זה לא רלוונטי.
): "זה שאדם לובש מדים, לא עושה אותו לאדם הגון." וזה שאדם ידידותי לזולת באינטרנט לא עושה אותו לאדם הגון במציאות. עופר