מעניין...
למען האמת אני חושבת שאצל ג'ורג' מרטין *כל* האלים אמיתיים, או שאף אחד מהם לא אמיתי. הדמויות של מרטין מתעסקות הרבה באמונה, שואלות את עצמן שאלות על האלים, האם הם שומעים והאם בכלל אכפת להם. אני חושבת שציינתי כבר באיזה מקום שדאינריז וגם אריה, כשהן רוצות משהו בכל מאודן או צריכות להתגבר על משהו הן משננות מנטרה. דאינריז חוזרת ואומרת לעצמה: "אני דם הדרקון" ואריה אומרת לעצמה שהיא "זאבה מווינטרפל" או כל דבר אחר שהיא בוחרת להיות באותו הרגע. לכן אני חושבת שמה שאמיתי אצל מרטין הם לא האלים אלא האמונה. אבל מצד שני, אי אפשר להכחיש לגמרי שיש קסם בעולם של ששאו"ק - הכוהנת מירי-מאז-דור למשל או מליסנדרה, שתיהן השתמשו בסוג של קסמים אפלים. הילד של דאני יצא מעוות ודרקוני ומת כבר שנים ואני אפילו לא אתחיל לדבר על המעשים של מליסנדרה. גם לדרקונים או למשפחת טארגריין יש רמז על קסם: דאינריז נכנסה למדורת הקבורה של דרוגו ויצאה ללא פגע. הקסם - אמיתי, האלים - כנראה לא, האמונה -אמיתית בהחלט ומניעה חלק מהדמויות ומהעלילה.