מכירת "דבר אחר" ע"י יהודי
בס"ד שלום לך! לפחות ארבעה אספקטים אני רואה בשאלתך: 1. הכשלת או סיכוי להכשלת יהודים באכילת דבר טמא. 2. סיוע לדבר עבירה אם אינך אחראית או מוכרת ישירה. 3. הזכרון הכאוב בעם ישראל מאותה חיה טמאה. 4. יחס חכמים כלפי חיה זו יותר משאר בהמות וחיות טמאות. ואפרט: 1. איסור הכשלת יהודי נלמד מכמה מקורות אבל המאגד את כולם הוא מאמר חכמים: "כל ישראל ערבים זה לזה" או לפי גירסה אחרת "מעורבים זה בזה". כבר במתן תורה קיבלו עליהם ישראל את קיום התורה והמצוות עליהם ועל כל אחיהם היהודים(ולא אאריך במקורות כעת). ולכן גם אם יהודי בעצמו איננו חוטא, הוא חייב לדאוג לאחיו שלא יחטא בכל דרך אפשרית כמובן לא ע"י ביצוע עבירה אחרת כמו לבייש אותו וכו'. 2. נגזר מההסבר בסעיף הקודם שגם אם יהודי איננו עובר בעצמו עבירה אבל הוא מסייע ליהודי אחר לעבור כעוזר בחנות או מתאם פעולות מסוימות או אפילו נמצא במערכת יחסים עם החוטא כך שהנ"ל מקבל גיבוי מעשי או נפשי לביצוע העבירה. גם אם הוא לא מתרה או גוער או מזהיר או מגלה מורת רוח ממעשיו, הדבר כלול בסיוע. 3. על פי התורה הקדושה הגם שישנם בעלי חיים מהדגים, עופות, חיות ובהמות ואף שרצים ורמשים שאסורים לאכילה "דמותו, של החזיר נחקק ונצרב בתודעתו של העם מעבר לחיה הטמאה גם סמל לתכונה או אופי מאוס מתועב וראוי להרחקה ממנו! הגויים עצמם כבר ידעו ובחורבן בית המקדש מה שעשו בין השאר להראות את רצונם לבזות את הקדושה הוא להקריב על גבי המזבח את אותה חיה טמאה! למרות שהשפן או הגמל או אפילו חמור וסוס טמאים בדיוק באותה מידה אבל תכונתו המאוסה של חיה זו הפכה למאוסה ומתועבת ביותר. דוגמא לכך(מסכת סוטה דף מ"ט ע"ב): ת"ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה אותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית" <<עד כאן הציטוט>> 4. חכמים בכל מקום שרצו להדגיש את הקצה השני של הטהרה והקדושה השתמשו בחיה טמאה זו להדגיש זאת. לדוגמא קטנה משלל הדוגמאות הפזורים ברחבי התלמוד: מסכת נזיר (דף כ"ג עמוד א'): (בסוגריים העגולות תוספת הסבר ממני) ת"ר(=למדו חכמים)(בפסוק נאמר): "אישה הפרם וה' יסלח לה" באשה שהפר לה בעלה (את נדרה שנדרה) והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה. וכשהיה מגיע ר"ע אצל פסוק זה היה בוכה: וכך אמר) ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה טעון כפרה וסליחה, המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה!! כיוצא בדבר אתה אומר(דוגמא נוספת): "ולא ידע ואשם ונשא עונו" ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר. כגון חתיכה ספק של שומן ספק של חלב, אמר קרא(אמרה התורה) ונשא עונו, מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה!! איסי בן יהודה אומר: "ולא ידע ואשם ונשא עונו" ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן "ונשא עונו", המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה!! על דבר זה ידוו הדווים!" <<עד כאן הציטוט>> ועל תכונתו: פירוש רש"י בראשית (כ"ו, ל"ד): "בן ארבעים שנה" - עשו היה נמשל לחזיר שנאמר (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור. כך אלו גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים.." ובפירוש ה"כלי יקר" ויקרא י"א: " ובחזיר אמר "כי מפריס פרסה הוא" היה לו לאמר "כי אינו מעלה גרה" ולמה התחיל בכולם בסימן טהרה שלהם? וביאור ענין זה שסימן טהרה שבכולם מוסיף טומאה על טומאתן כדרך שאמרו בעשו (בר"ר סה א) שנמשל לחזיר שפושט את טלפיו להראות כאילו כשר ותוכו מלא תוך ומרמה. וזה מורה על כל מי שאין תוכו כברו כמדת הצבועים המראים את עצמם כשרים והמה בלי ספק גרועים מן הרשע הגמור שתוכו וברו שוים לרעה.." לסיכום: מעבר לאיסור ההלכתי להכשיל יהודים אחרים בעבירה או אפילו סיוע למי שמכשיל אף בצורה עקיפה חיהטמאה זו הינה סמל הנגדי של הטהרה והקדושה בעם ישראל ולכן ראוי שלא יהיה לך כל מגע עם מכירה זו. נ.ב נכון הוא שבארץ לצערינו מצויים גם גויים הצורכים "מוצר" זה אבל גם יהודים נכשלים באכילה ועליהם יש לתת את הדעת. עצם גידול ו\או מכירה בארץ הקודש הוא אסור גם אם היינו יודעים בודאות שרק גויים צורכים. בברכה חמה מגב
