תשובה, לא דחופה כלל.
ראשתי הרשי לי לשאול אותך לשם סקרנותי, למה לצערך? האם בגלל האפשרות לצורך בתיקון? או שמא את מצטערת על עצם הברית? מבחינה רפואית בנך רק הרוויח מהמצב. אם אכן מרבית העורלה נותרה כך נותרו גם יתרונותיה ולכן בנך נמצא במצב המצויין שלמרות שעבר ברית נותר עם חלק לא מבוטל של עורלתו! יש לוודא כי המקום החלים יפה וללא הדבקויות, אולם מהתאור שלך שהעטרה מבצבצת מידי פעם נשמע לי שאין הדבקויות. צורך רפואי בתיקון, חד משמעית, אין. השאלה העיקרית היא למה מלת את הילד: אם מחמת מצווה - עשית את שלך, המצווה בוצעה ואין צורך להמשיך הלאה. אם מחמת צורך חברתי - אזי רוב הסיכויים שבנך יראה יותר קרוב לילד שלם מאשר לילד נימול. לכן אם את חושבת שעלייך להשלים את המלאכה בכל מחיר על מנת שיראה כמו כולם, תצטרכו להעביר אותו עוד ניתוח מיותר. המלצתי הרפואית היא לעזוב את איבר המין לנפשו. משמעות של ניתוח נוסף היא לקחת עם גופו של ילדך שוב את כל הסיכונים מחדש: ניתוח נוסף עם חצי אחוז סיבוכים החל בדימום וזיהום ועוות איבר המין וכלה במוות. כנ"ל לגבי הכאבים שיחווה מחדש (טראומה שניה - גם איבר המין רגיש יותר וגם התינוק אלא אם כן הניתוח הקודם בוצע בהרדמה מקומית). יש לקחת בחשבון שלמרות שרוב העורלה נותרה עדיין בוצע חתך וחלק נכרת ולכן בהכרח יש צלקת. ניתוח חוזר באזור צלקתי תמיד מסובך יותר מניתוח ראשוני. הגיל לניתוח נוסף תלוי רק בך. אין לניתוח כל משמעות רפואית או תפקודית ולכן אם את עומדת על דעתך להעבירו שוב את כל המסכת תלוי רק בך מתי תבחרי לעשות זאת לגופו. לגבי ההרדמה - הוא כבר בגיל בו הוא לא ישתף פעולה ברצון עם עקידתו וקשה יהיה לרסנו בכוח, לכן סביר שהרופאים המבצעים ידרשו הרדמה כללית כדי לרסנו, על כל תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בזה. כמובן שמבחינת הכאב ניתן להסתפק בהרדמה מקומית (וכך עושים בילדים מבוגרים יותר), אבל הטראומה הנפשית מריסון בכוח פיזי משך הזמן הדרוש לניתוח נוסף איננה מבוטלת. לסיכום לדעתי עשית דייך, עזבי את הילד. יש לעקוב אחריו במשך השנים הקרובות לראות שהעורלה שנותרה נפרדת כהלכה, ואם ירצה בשינוי אסטטי שיעשה זאת בבגרותו. במידה ותהיינה בעיות בהפרדות העורלה הנותרת בשל הצטלקויות, ניתן יהיה להשלים בטיפול שמרני או פולשני בהמשך ואם הטיפול הנדרש יהיה פולשני תוכלי לשקול שוב האם באותה ססיה להשלים את כריתת העורלה.
