מגי ../images/Emo124.gif
למצב שאת מתארת יש שתי סוגי "מחיר". לפני שאת נוקטת עמדה חשבי את ה"עלות" והאם זה מתאים לך. א. אם טעית, את עלולה לאבד חברה. ב. אם צדקת, את עלולה להכנס לתוך המערבולת בצורה קשה. אתן לך דוגמא. היתה (עדיין יש אבל לא כמו פעם) לי חברה מאוד טובה שהייתה חיה עם חבר שלה. מס' פעמים הייתי נוכחת במריבות עד כדי הרמת ידיים והייתי מוצאת עצמי באמצע בעל כורחי. הפעם ששברה את רוחי הייתה לפני נסיעה משותפת שלי ושל חברתי לחו"ל. באותו ערב (הה שכחתי, היה להם ילד קטן משותף וכעת יש להם ילד נוסף) הם רבו בצורה אלימה ביותר ואני צרחתי על שניהם שהגיע הזמן שהם יפרדו ולתמיד. המצחיק היה שחברתי היא האלימה בבית ולא החבר, חברה עדין נפש ומאוד שקט והיא זאת שהיתה שורפת פיוזים ומתעצבנת מהר (אצלהם במשפחה כל הבנות כך, כולל האמא). כשנסענו לחו"ל ניסיתי מס' פעמים לדבר על ליבה והסברתי לה את חומרת המצב, התחננתי בפניה שלא הייתי רוצה לקרוא מודעה בעיתון ואז לבכות שבעצם הכתובת הייתה על הקיר. מגי., הרבה לא עזר לי והיום אחרי עשר שנים הם עדיין יחד אבל אני כבר לא חברה כי מבחינתה אני ניסיתי לסכסכך ולהפריד בניהם, חברה לעמות זאת מאוד מעריך אותי ועדיין שומר על קשר ותמיד מתיעץ ופונה אליי בקושיות שונות. אז מה אני חושבת ? לדעתי את צריכה לפנות בעילום שם למרכז לנשים מוכות ומשם יפנו את הסיפור שלך לגורמים מוסמכים יותר ויטפלו בבעיה בדרכם שלהם. אם יש ילדים משותפים אז שולחים קודם עובדת סוציאלית לגן או לבהי"ס לבדיקת רקע ואז גם שולחים עובד סוציאלי לרחרח בשכונה וכו' וכו' וכו'. את לא צריכה לעשות את העבודה ולהכנס לתוך זה, כי כמו שאמרתי: א. את עלולה להפגע. ב. את עלולה להפסיד חברה. אם את זוכרת סיפור מפורסם משנות השמונים , מלון "אביה סונסטה" בטאבה (פעם אילת) נקרא ע"ש אביה שנרצחה ע"י גיסה בזמן שרצח את אחותה (אישתו) במריבה. אז,,,,, טפו, טפו, טפו ת ז ה ר י !!!!!!!