וברשותך... לגבי שאלתך...
שלום רב לך רוני471 . ראשית, הרשי לי להביע את תנחומי ואת השתתפותי בצערך. אני אעלה מספר שאלות שיסייעו לך בקבלת ההחלטה, באם לקחת את בתך בת השנה ועשרה חודשים להלוויה ובאם לאו. האם בתך חוותה אובדן מסוג כלשהוא ? כיצד היא הגיבה לאובדן כזה ? האם היא בכתה והביעה עצב, או שהיא המשיכה להתנהל כרגיל כאילו כלום לא קרה ? כיצד את תיווכת לה את האובדן הפרטי שלה ? כיצד לדעתך היא עשויה להגיב בסיטואציה בה אנשים זרים סביבה מגיבים בבכי ואולי בצעקות ? האם לאור התגובה הרגשית הצפויה והמובנת שלך, תוכלי להיות פנויה מבחינה רגשית להקשיב לבתך ? האם יש לך את הכלים והידע כיצד לתווך לה מציאות רגשית כזו ? מכאן עולה השאלה, כיצד תושפע בתך ממצב של אי-ודאות לגבי תגובות רגשיות של הסובב אותה בבית הקברות - תגובות של מתח, חשש, חרדה ? אני בהחלט מבין את רצונך להשתתף במתן כבוד אחרון לקרובך ואת תחושת חוסר האונים לגבי אי מציאת סידור לילדתך בת השנה ועשרה חודשים. עם זאת אינני חושב כי בתך בשלה בשלב זה להתמודד עם סיטואציה כל כך טעונה מבחינה רגשית מחד-גיסא ומאידך גיסא סביר כי תתקשי (מתוך ההזדהות הרגשית שלך עם הסיטואציה בבית הקברות) לתווך לה מציאות זו.
