הממ..
אני מניחה שאם הייתי יודעת את ההגדרה של מציאות פנימית זה היה עוזר לי לענות לשאלה שלך.. אבל בכל מקרה, קצת רקע על החמניות של ואן גוך-
ואן גוך בהחלט הושפע מהאמנות היפנית, דבר שהתבטא בקו מתאר שחור ועבה.
עם המעבר לפריז, ומאוחר יותר לדרום צרפת, ואן גוך החל לצייר בצבעים עזים ועליזים (
) יותר, בעיקר צהוב וכחול.
ואן גוך חש נחיתות כלשהי לעומת אחיו העשירים ו"המצליחים", ולכן ברב ציורי הטבע שלו יש צמח אחד נבול, במקרה הזה חמניה נבולה, שמציינת אותו, "המפסידן" לעומת אחיו. ובואו נגיד, שאם ואן גוך ראה את עצמו כמפסידן, גם לנו מותר לפעמים...