שאלה דחופה ביותר
שאלה דחופה ביותר
שלום, בבקשה תענו לנו משתתפי פורום יקרים . אנחנו אחים שבנינו את דירותינו, בהן אנו גרים על מגרש של אבינו ורשום על שמו. בשנת 1959 כאשר דירת הורינו הייתה עדיין ללא מרצפות וללא טיח עברנו לגור בה לאחר שגרנו במחסן קטן וסבלנו מצפיפות בו. תוך כדי המגורים בדירת ההורים, מדרך הטבע הגענו לגילאי ההתבגרות והתחלנו לעבוד בעבודות כפיים ואת כל משכורתינו מסרנו לאבינו, נרכשו חומרי הבניה מכספנו וגם בעמל כפינו ממש הרמנו חול, בלוקים ועזרנו בבניה ובסיום בנית דירת הורינו. בטרם התחלנו לבנות את דירות המגורים שלנו, אבינו אסף אותנו לשבת איתו ואמר לנו שצריך לבנות את דירותינו בכוחות משותפים. הסכמנו לדרישתו לאחר שהיה ברור לכל הצדדים שכולנו בונים בעמל כפינו ובמשכורותינו את דירותינו ושכל אחד מאיתנו מקבל את דירתו ששייכת לו ובבעלותו הבלעדית. אבינו הודיע והבטיח לנו כל הזמן באופן מפורש וברור שכל השקעותינו, הסבל, הכוחות הפיזיים והכספיים שהשקענו לבניית דירותינו, כל אלה מקנים לכל אחד מאיתנו לחוד זכויות מליאות כל אחד בדירתו, ללא שום הגבלה וללא שום תנאי כלשהו. כל היוזמה לבנות הייתה של הורינו כשאנחנו לא היינו מעוניינים בכלל לגור בקרבת ההורים אבל משום כיבוד אב ואם הסכמנו לכך. לא דרשנו מאבינו שיעביר על שמנו את דירותינו כיוון שסמכנו על הבטחותיו החוזרות ונשנות שכאשר יעשה את המגרש כבית משותף בטאבו, אז ירשום את דירותינו על שמנו. בינתיים כל המגרש רשום על שמו בטאבו כולל כל הדירות אך אין חלוקה בטאבו לתתי חלקות (אין רישום כבית משותף אלא הרישום כנכס שלם). והנה לאחר שעברו שנים, לאחר שהקמנו משפחות מסתבר שאבינו מתעלם מהכל. הגשנו תביעה בעצמנו, לפסק דין הצהרתי על זכויות הבעלות בנכס שבה אנחנו מסתמכים על יסוד השקעותינו הפיזיים והממוניים וכן על התחייבותו המפורשת של אבינו שדירותינו הינן בבעלותינו ובחזקתנו הבלעדית ללא שום תנאי כלשהו. ובשל כל האמור לעיל, ביקשנו במסגרת תביעתנו מבית המשפט ליתן כנגד הנתבע פסק דין הצהרתי לפיו אנו התובעים הינם הבעלים של זכויות הבעלות בנכס. אגב, הנתבע(אבינו) הגיש בקשת הארכת מועד להגשת כתב הגנה על מנת שיהיה לו הארכת זמן לאתר מסמכים ונתונים שיהיה בהם כביכול כדי להפריך את טענות כתב התביעה שלנו. אבל מסמכים כאלה לא קיימים ולא הוצגו. למען שלמות התמונה יצויין עוד, כי בין שאר טענותיו, הנתבע(אבינו) מבקש להסתמך על הזמן שחלף לאחר שניתנו לנו ההבטחות על ידו ולאחר השקעותינו הפיזיים והממוניים שתוארו בכל האמור לעיל. מאיזה מקרים דומים בפסיקה, נוכל לקבל מושגים שנוגעים לסיכויים של תביעתנו לפסק דין הצהרתי ? עד כמה יש לנו סיכויים לנצח או להפסיד במשפט ? נשמח לקבל תשובות ושמות של פסקי דין, בפורום הנפלא הזה. תודה
שאלה דחופה ביותר
שלום, בבקשה תענו לנו משתתפי פורום יקרים . אנחנו אחים שבנינו את דירותינו, בהן אנו גרים על מגרש של אבינו ורשום על שמו. בשנת 1959 כאשר דירת הורינו הייתה עדיין ללא מרצפות וללא טיח עברנו לגור בה לאחר שגרנו במחסן קטן וסבלנו מצפיפות בו. תוך כדי המגורים בדירת ההורים, מדרך הטבע הגענו לגילאי ההתבגרות והתחלנו לעבוד בעבודות כפיים ואת כל משכורתינו מסרנו לאבינו, נרכשו חומרי הבניה מכספנו וגם בעמל כפינו ממש הרמנו חול, בלוקים ועזרנו בבניה ובסיום בנית דירת הורינו. בטרם התחלנו לבנות את דירות המגורים שלנו, אבינו אסף אותנו לשבת איתו ואמר לנו שצריך לבנות את דירותינו בכוחות משותפים. הסכמנו לדרישתו לאחר שהיה ברור לכל הצדדים שכולנו בונים בעמל כפינו ובמשכורותינו את דירותינו ושכל אחד מאיתנו מקבל את דירתו ששייכת לו ובבעלותו הבלעדית. אבינו הודיע והבטיח לנו כל הזמן באופן מפורש וברור שכל השקעותינו, הסבל, הכוחות הפיזיים והכספיים שהשקענו לבניית דירותינו, כל אלה מקנים לכל אחד מאיתנו לחוד זכויות מליאות כל אחד בדירתו, ללא שום הגבלה וללא שום תנאי כלשהו. כל היוזמה לבנות הייתה של הורינו כשאנחנו לא היינו מעוניינים בכלל לגור בקרבת ההורים אבל משום כיבוד אב ואם הסכמנו לכך. לא דרשנו מאבינו שיעביר על שמנו את דירותינו כיוון שסמכנו על הבטחותיו החוזרות ונשנות שכאשר יעשה את המגרש כבית משותף בטאבו, אז ירשום את דירותינו על שמנו. בינתיים כל המגרש רשום על שמו בטאבו כולל כל הדירות אך אין חלוקה בטאבו לתתי חלקות (אין רישום כבית משותף אלא הרישום כנכס שלם). והנה לאחר שעברו שנים, לאחר שהקמנו משפחות מסתבר שאבינו מתעלם מהכל. הגשנו תביעה בעצמנו, לפסק דין הצהרתי על זכויות הבעלות בנכס שבה אנחנו מסתמכים על יסוד השקעותינו הפיזיים והממוניים וכן על התחייבותו המפורשת של אבינו שדירותינו הינן בבעלותינו ובחזקתנו הבלעדית ללא שום תנאי כלשהו. ובשל כל האמור לעיל, ביקשנו במסגרת תביעתנו מבית המשפט ליתן כנגד הנתבע פסק דין הצהרתי לפיו אנו התובעים הינם הבעלים של זכויות הבעלות בנכס. אגב, הנתבע(אבינו) הגיש בקשת הארכת מועד להגשת כתב הגנה על מנת שיהיה לו הארכת זמן לאתר מסמכים ונתונים שיהיה בהם כביכול כדי להפריך את טענות כתב התביעה שלנו. אבל מסמכים כאלה לא קיימים ולא הוצגו. למען שלמות התמונה יצויין עוד, כי בין שאר טענותיו, הנתבע(אבינו) מבקש להסתמך על הזמן שחלף לאחר שניתנו לנו ההבטחות על ידו ולאחר השקעותינו הפיזיים והממוניים שתוארו בכל האמור לעיל. מאיזה מקרים דומים בפסיקה, נוכל לקבל מושגים שנוגעים לסיכויים של תביעתנו לפסק דין הצהרתי ? עד כמה יש לנו סיכויים לנצח או להפסיד במשפט ? נשמח לקבל תשובות ושמות של פסקי דין, בפורום הנפלא הזה. תודה