שאלה ברשותכם.

[doodidoo]

שאלה ברשותכם.

שלום רב אני אב לילדה מדהימה כבת 3 וחצי. לאחרונה אנחנו מגלים סוג של רגרסיה התנהגותית (דיבור של תינוק, אמירות כמו: " אני גור שלך" ועוד") אני יודע שזה טבעי אבל זה מוציא אותי מדעתי לשמוע אותה מדברת כמו תינוק. הייתי רוצה לעמוד על פשר התופעה ההתנהגותית הזו כדי שאוכל להתמודד בשום שכל. תודה מראש.

 

[לאה_מ]

האם היא נחשפה בזמן האחרון לתינוקות?

אני מתכוונת - האם נולד אח חדש? או תינוק במשפחה המאד קרובה שלכם? אולי הכנסה של תינוקות לקבוצת הגן? הולדת אחים לחברים קרובים? יתכן שהתגובה שלה נובעת מקנאה בתינוק מסויים. אפשרות אחרת היא, שהיא נבהלה קצת מה"מרוץ" שלה לבגרות, ומנסה לקחת צעד אחד אחורה - זה ממש לא נורא. נסה לתת עוד קצת פרטים, כדי שנוכל לנסות להתייחס בצורה יותר ספציפית.

 

[doodidoo]

כן יש לה אח בתנור (חודש 5)

אבל אני חייב לציין שהיא נורא נרגשת מהנושא מחבקת את בטנה המון. אני חושב שכרגע אנחנו מכינים אותה אותנו בצורה טובה (ספרות שיחות ביטחון וכו´) מה שחשוב לי לדעת זה מה רצוי מבחינתי לשדר לילדה כשהיא מתנהגת ככה. להגיב להתעלם לעודד ??? אב במצוקונת

 

[נעה גל]

להגיב -כן! להתעלם - לא, לעודד - לא

ההתנהגות הזו אופיינית לילדים שנולדים להם אחים (או שהאם בהריון) והיא נמשכת זמן מה גם אחרי הלידה. אנחנו כבר שנה ושמונה חודשים אחרי הלידה של איתמר, ואורן (בת חמש וחצי) עדין משתמשת בקול המתיילד. יש ילדים שרוצים לחזור לבקבוק או למוצץ בעקבות הולדת ההאח. איך צריך להגיב לזה? לדעתי, פשוט לתת חום ואהבה והמון מגע גופני (כי בעצם, זה מה שהיא מבקשת). אני חייבת להודות שבהתחלה כל הענין הזה גם עיצבן אותי מאוד. בעיקר, אחרי הלידה של איתמר ואורן נראתה לי כל כך גדולה, ודווקא אז היא החלה להוציא קולות של תינוקות. עם הזמן, העצבים עברו לי (תודה לאל) וכמות הקולות התינוקיים שהיא הוציאה הלכו ופחתו (אבל לא נעלמו כליל)

 

[לאה_מ]

אז בלי להכיר את בתך ואתכם, אני

הייתי מהמרת על כך שה"היתנקות" שלה (מלשון תינוק) היא תגובה ללידה הצפויה של אחיה. אני ממליצה לך לקרוא את המאמר על הקנאה במאמרי הפורום. לי הוא האיר כמה נקודות שלא היו מובנות מאליהן בעיני קודם לכן. מדובר גם על הפחד שלה מפני השינוי, הפחד מכך שדברים לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו, וגם על הרצון שלה להדמות לתינוק (או לאיך שהיא חושבת היום שתינוק אמור להיות) כדי להיות יותר נאהבת. אני חושבת שאולי כדאי קצת "להוריד הילוך" בעניין ההכנה לאח החדש. אחרי הכל, יש לכם עוד 4 חודשים, ובשביל ילדה בת 3.5 זה המון המון זמן. וכמובן, לשדר לה שאתם אוהבים אותה, כפי שאני בטוחה שאתם עושים. ועוד משהו - להכיר בלגיטימיות של הרגשות שלה, בלגיטימיות של הקנאה שלה, של הפחד שלה, של רגשות הקיפוח... להכיל את התחושות שלה, את הקשיים שלה. זה בסדר שהיא מקנאת, זה טבעי, זה הגיוני, זה אנושי, זה בסדר לפחד, זה בסדר להתיילד... היא רק ילדה קטנה. ודבר אחרון - וזה טיפ לעתיד - כשהתינוק יוולד היא תראה לכם פתאום נורא גדולה. נסו לזכור שהיא עוד קטנה. מה שהשתנה זה אתם. לא היא.

 

[doodidoo]

תודה רבה.../images/Emo12.gif על ההתחלקות בנסיונכן

 

[michal@gal]

לא בטוח שדוקא זו הסיבה להתילדות

גם אני פעם חשבתי שאח חדש הוא הסיבה להתילדות בגיל שלוש, אבל עכשיו הבן שלי הקטן בן 3, אין שום תינוק באופק, וגם הוא התחיל פתאום בהתנהגויות תינוקיות. הסברה שלי היא שבגיל 3 הילד נעשה יותר עצמאי (מדבר, מבין הכל, מבצע) וכנראה זה קצת מפחיד אותו, ולכן הוא חוזר אל הבטחון של התינוקיות.

 

[כרמית מ.]

גם אצלנו

מעבר להמון משחקים ביניהם בתינוק ואמא, או תינוקת ואבא, אוריין התחיל לדבר בשפה תינוקית - לחתוך סופי מילים, באבא במקום אבא, "לשייף" אותיות קשות וכדומה (והוא מדבר ממש טוב, כשהוא רוצה, עם כמה שיבושים מתאימים לגיל). גם לו אין סיבה חיצונית להתיילדות, למעט אולי הגמילה שעבר לאחרונה, ודיבורים בנושא צמצום השימוש במוצץ.

 

[נעה גל]

ואיך הגמילה מתקדמת? יש שינוי?

 

[כרמית מ.]

לאט אבל בטוח...

הוא עדיין לא לגמרי מסתדר עם הקקי, אבל לא הגענו שוב למצב של ממש עצירה. הוא מוצא דרכים להשתחרר - פעם בחיתול (מבקש או מנצל את חיתול הצהריים/לילה), פעם באסלה, פעם בתחתונים... אנחנו מקבלים בשלווה את כל האפשרויות (העיקר שיוצא, למרות שבתדירות יותר נמוכה מאשר לפני כן). פיפי הוא כבר שולט יפה מאד, למרות שלפעמים אנחנו עוזרים לו בזיהוי (כשהוא "רוקד"). יש לא מעט התראות שווא, אבל כבר פחות "משגע". תיאורטית אני חושבת שבצהרים כבר היינו יכולים להוריד טיטול (כבר קרה כמה פעמים בעקבות שכחה בגן או בקשה שלו, וקם יבש) אבל בגלל נושא הקקי, אני מעדיפה להמשיך (אם אין בקשה מפורשת שלו) בינתיים. כרגע זה "מצב ביניים נסבל" - לא ממש תהליך גמור, אבל מצב שבו אפשר להשאר ו"להניח לנושא" לזמן מה, ולתת לדברים לשקוע, וללחץ להרגע.

 

[נעה גל]

נשמע שהוא בדרך הנכונה...