שאלה בקשר לפחדים!!!!

[רק לילה]

שאלה בקשר לפחדים!!!!

אתם חושבים שהפחד הכי גדול שלנו קורה דווקא לנו כדי שנתמודד איתו???

 

[מקום טוב באמצע]

חד משמעית לא בהכרח.

יש הרבה פחדים שלא קורים אף פעם. זה גם תלוי במה אתה מאמין. אני לא מאמינה בהשגחה עליונה, אז אין אצלי "קורה דווקא". אבל יש שמאמינים שאלוהים מעמיד אותם בנסיון.

 

[גיל גיל]

אז ככה:

לא בדיוק, אבל זו גישה חיובית מאוד. הפחדים לא נמצאים שם כדי שנתמודד איתם, אבל הופעתם מהווה הזדמנות מצידנו להתמודד איתם. אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות, או לברוח... הבחירה שלנו.

 

[celine-1]

מאוד אהבתי את הדרך שהצגת את הדברים ../images/Emo44.gif

אני מסתכלת על הפחד כעל דבר טבעי שמראה לי על סכנה. הבחירה מה לעשות היא שלי: להתמודד עם הסכנה או לעקוף אותה. גם בריחה היא צורת התמודדות כשהיא באה לאחר שיקול דעת, הערכת סיכון. אני חושבת שמפתח העניין הוא איפה אני שמה את במרכז הכובד: הפחד (רגש) או הערכת סיכון (שכל). סלין

 

[רוח מדבר]

פחד תמיד מראה על סכנה?

הרבה פעמים הפחד באמת מגן עלינו. כמו לפחד מנחשים, או מעקרבים או מלנסוע במהירות מטורפת באמצע כביש מלא מכוניות ... אבל לפעמים הפחד יכול לצאת מכלל שליטה ולהגיע לפחד לא רציונלי כמו פחד ממעליות פחד ממקקים ואם הפחד גם הופך להיות משתק או מגביל באופן קיצוני אזי גם קוראים לו פוביה .. בארה"ב גילו שהפחד הגדול ביותר של בני האדם הוא לא להקבר בחיים או מוות, אלו באו במקום השני והשלישי.. אלה הוא לעמוד מול הרבה אנשים! פחד קהל!!! האם הפחד זה מגן עלי מסכנה??? אני לא חושב כך, אך עדיין הפחד הזה שם.. לפי דעתי: רב הפחדים שלנו הם בעצם התניות שנבנו מגיל צעיר.. חלקם הם התניות שימושיות - פחד מליטוף של נחשים ארסיים. וחלקם הם התניות מגבילות - פחד קהל, פחד מדחיה וכד´.. בגישתי אני דוגל תמיד להתמודד עם הפחד המגביל. ללמוד ממנו על עצמי, לאהוב אותו ולהתגבר עליו.. אבל כל אחד בגישתו הוא. רוח

 

[גיל גיל]

ישנה גישה שאומרת

שכל הפחדים שמתפתחים לפוביות, הם פחדים שבעבר הרחוק נועדו להגן עלינו מגירויים מסוכנים, למשל נחשים, עכבישים, מקומות גבוהים וכו´. עובדה שהגירויים הקטלניים ביותר של העולם המודרני, כמו מכוניות וכלי נשק, לא מעוררים פוביות לדעתי אף פעם (אולי מקרים נדירים מאוד שאני לפחות לא שמעתי עליהם). מה שקרה הוא שהאנושות התקדמה מהר יותר מהאבולוציה ולכן פחדים רבים שהיו טובים ובריאים לאדם הקדמון, נשארו אצלנו כפחדים מיותרים וחסרי משמעות. פחד קהל, יכול אף הוא להיות אחד מאלו. הסיבות האבולוציוניות ברורות, עמידה מול חבורה של אנשים ולא עם עלולה להתפרש באיזשהו מנגנון פרימיטיבי שלנו כסכנה מהתקפה ע"י שבט זר או בדומה לכך. לגבי קלאוסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים, פחות ברור, אבל גם לזה ניתן למצוא הסברים הגיוניים, ואני משאיר זאת לך...

 

[גיל גיל]

הרחבה.

הגירויים הנ"ל הם לא גירויים פוביים מלכתחילה, אלא שאליהם קל יותר ליצור התניית פחד חזקה, ביחס לגירויים אחרים.

 

[רוח מדבר]

גילגיל האם הגישה הזו

מקדמת אותך באופן כל שהוא בפתרון הבעיה?? (ד"א מה עם פוביה ממעליות??? ממה בדיוק זה מגיע?) אם הגישה עוזרת לפתור את הבעיה לאדם, אחת ולתמיד.. אז שווה לשמוע אותה וללמוד את הטכניקה שלה. אם לא.. אז זה לא הכי רלוונטי.. בשבילי בכל אופן.. אבל תודה על המידע רוח

 

[גיל גיל]

הגישה הזו היא הגישה היעילה ביותר

בדרך לפיתרון הבעיה

ועכשיו גם אסביר למה... הגישה הזו היא הגישה הביהייביוריסטית בעיקרון (עם תוספות קטנות שלא רלוונטיות כרגע...), הגישה הזו נותנת את הפיתרון המהיר ביותר לפיתרון של פוביות. הפיתרון? חשיפה!!! האדם חושף את עצמו בהדרגה (או מיידית, אבל פחות מומלץ לדעתי) לגירוי שיוצר אצלו את החרדה, וכך, לאט לאט, מתבצעת "למידה מחדש" שהגירוי למעשה לא אמור להיות מפחיד. איך עושים את זה? זה די פשוט!!! רוצה ללמוד?

 

[גיל גיל]

ד"א,

היום זו הגישה הטיפולית הכי יעילה ונפוצה שיש... מניסיון, אני יכול לספר לך כמה שליפנות אל הפחד, לרקוד אתו, ובסוף עוד לעשות לו סיבוב עם היד, זה הדבר הכי כיף שיש בעולם... בהתחלה זה מפחיד, אחרי כמה דקות... נו. את זה צריך לראות לבד...

 

[מאיה-K]

סתם דוגמא להמחשה

הדבר אותו בני אוהב לעשות יותר מכל זה - טיפוס הרים, אבל היה לו פחד גבהים, אז הוא בחר לו את המקצוע הכי פחות מתאים - עבודה בסנפלינג מגבהים. היום הוא כבר לא חושש מגבהים. ואפילו נהנה מהעבודה שלו. מאיה

 

[Kaya]

יערונתתת ../images/Emo36.gif

ראית את ההודעה שלי למטה ???????? שיהיה לך יום כתום

מרג.

 

[רוח מדבר]

גיל גיל

מסכים עמך על כל נושא הגישה הטיפולית הבהוויוריסטית רק כמה חידחודים קלים. עד כמה שידוע לי, בבהוויוריזם מה שמשנה למטפל ולמטופל זה איך לשנות עכשיו את ההתנהגות. האם יש להתנהגות הספציפית (במקרה הזה פוביות) רווח משני שיש לספקו בדרך אחרת. האם הסיבה עדיין קיימת או שזהו פשוט הרגל. ודבר חשוב אחר, אני לא חושב שהפוביות לפי ההסתכלות הבהויוריסטית באות מגילגולים קודמים או משחר האנושות. לפי צורת העבודה שלי, אני מסתכל על כל אדם כיחיד אשר למד את ההתנהגות הספציפית הזו בעקבות משהו, ומאז הוא עושה את אותה ההתנהגות באופן מצוין. ביום שהוא ילמד התנהגות חדשה אשר תביא לתוצאות הרבה יותר טובות מההתנהגות הישנה ( במקרה זה הפוביה) ובמקרה של רווח משני, ההתנהגות החדשה תמלא את הרווח המשני. אזי יהיה למערכת (גוף-מוח-נפש) אפשרות בחירה בין שתי ההתנהגויות, והמערכת תבחר בהתנהגות הכי טובה לאדם בהתאם לפידבק מעצמו ומהסביבה. רוח.

 

[זיגמונד]

או ככה

אתה בודאי מדבר על "דמונים", על פחדים לא רציונליים שמופיעים "סתם ככה" או בעקבות מחשבות או זכרונות, ובקיצור, על "פוביה", כי בודאי שאין שום דבר חיובי בפחד להתהלך בלילה אפל ברחובות שכונה מוכת פשע, או פחד מלהיפצע בעת קרב ממשי. הפח הוא אמיתי במקרים אלה ואין בו שום דבר חיובי. הוא פשוט קיים ולא כדי שנתמודד איתו.

 

[מקום טוב באמצע]

לא כ"כ הבנתי אותך.

אני רואה דבר חיובי בפחד בלהתהלך בלילה אפל ברחובות שכונה מוכת פשע. הוא משמש לנו כהגנה. גם לא הבנתי למה התכוונת בלהתמודד איתו. עם הסיטואציה, או עם הפחד? אני לא מציעה לאף אחד להתהלך בלילה אפל וגו´, אבל אם באור יום אתה פוחד שתצטרך יום אחד ללכת בשכונה בלילה אפל וגו´ וזה מפריע לך באור יום, אולי כדאי שתתמודד עם המצאות הפחד הזה. כי הוא באמת לא רציונלי. כל פחד שיכול להיות רציונלי יכול להיות גם לא רציונלי, זה תלוי בנסיבות הופעתו.

 

[זיגמונד]

פוביות

אם באמצע העבודה בלב ליבה של ה- CITY את "חוטפת פחד" מהליכה בלילה בשכונה הנ"ל בלי שום סיבה ובלי שיש לך כוונה ללכת שם באותן נסיבות, זה פתולוגי ולא חיובי. אם הפחד הלא רציונלי הזה משתק אותך ומפריע לתפקודך, זו בושאי פתולוגיה ולא משהו חיובי. אין שום "מצוה" להילחם בשדים... ואין שום דבר חיובי בזה. אם את מתמודדת עם פחד בצורה חיובית והפחד לא משתק אותך - זה חיובי.