שאלה בפרקי אבות
בפרקי אבות פרק ו' משנה י': "...אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". אז השאלה היא למה האריכות של וכן כתוב וכו' ע"י דוד..., למה פשוט לא לכתוב "דכתיב"? שמעתי שני פירושים: 1. בשם ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל שסתם אדם שלא יודע את ערך הכסף לא איכפת לו לגור כאן או שם אבל דוד המלך ידע באמת מה זה כסף כי הוא היה מלך והיה לו הכל וידע מה אפשר להשיג עם הכסף ובכל זאת אמר שהוא מעדיף את התורה. 2. בשם ת"ח אחד שאדם שהוא גדול ברוחניות יכול לטעון שהוא מספיק צדיק ויכול להתמודד עם מגורים במקום חילוני, ובאה המשנה ואומרת שהנה דוד המלך שהיה בדרגה רוחנית מאוד גבוהה ובכל זאת אמר שעדיף לגור במקום תורה. ושמעתי עוד פירוש ש"על ידי דוד" הכוונה שהוא לא אמר אלא רוח הקודש אמרה, אבל אני לא זוכר את הפירוש בדיוק (נדמה לי של החיד"א) למישהו יש עוד פירושים?
בפרקי אבות פרק ו' משנה י': "...אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". אז השאלה היא למה האריכות של וכן כתוב וכו' ע"י דוד..., למה פשוט לא לכתוב "דכתיב"? שמעתי שני פירושים: 1. בשם ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל שסתם אדם שלא יודע את ערך הכסף לא איכפת לו לגור כאן או שם אבל דוד המלך ידע באמת מה זה כסף כי הוא היה מלך והיה לו הכל וידע מה אפשר להשיג עם הכסף ובכל זאת אמר שהוא מעדיף את התורה. 2. בשם ת"ח אחד שאדם שהוא גדול ברוחניות יכול לטעון שהוא מספיק צדיק ויכול להתמודד עם מגורים במקום חילוני, ובאה המשנה ואומרת שהנה דוד המלך שהיה בדרגה רוחנית מאוד גבוהה ובכל זאת אמר שעדיף לגור במקום תורה. ושמעתי עוד פירוש ש"על ידי דוד" הכוונה שהוא לא אמר אלא רוח הקודש אמרה, אבל אני לא זוכר את הפירוש בדיוק (נדמה לי של החיד"א) למישהו יש עוד פירושים?