שאלה - בעת חיוג רכבת...

מצב
הנושא נעול.
שאלה - בעת חיוג רכבת...

שאלה - בעת חיוג רכבת...
לא הבנתי איך קורה דבר כזה, שאם משנים את כיוון הרכבת, היא לא מתנגשת עם רכבות אחרות שבאות לאותו מקום. דבר נוסף - אם הרכבת בעלת קטר אחד וחייבים להעביר אותה למסלול הנגדי (במידה ויש), איך עושים את זה? ומהי זוית העליה וזוית הסיבוב המקסימליים בשביל רכבת כמו שיש לנו בארץ?
 

fireman

New member
לשמחתנו הרבה

שאלה - בעת חיוג רכבת...
לא הבנתי איך קורה דבר כזה, שאם משנים את כיוון הרכבת, היא לא מתנגשת עם רכבות אחרות שבאות לאותו מקום. דבר נוסף - אם הרכבת בעלת קטר אחד וחייבים להעביר אותה למסלול הנגדי (במידה ויש), איך עושים את זה? ומהי זוית העליה וזוית הסיבוב המקסימליים בשביל רכבת כמו שיש לנו בארץ?
לשמחתנו הרבה
מערכת הרכבות בארץ אינה כוללת מסילה אחת הנמתחת מדרום הארץ ועד לצפונה אלא כוללת קטעים מרובי מסילות כמו מסוטים, תחנות רכבות מרובות רציפים (דוגמא מצויינת היא תחנת לוד) מסילות כפולות וכו.... הדבר מאפשר העברת הרכבת ממסילה למסילה בכדי לאפשר לה לחלוף על פניה של רכבת המגיעה ממול. לגבי שינוי הכיוון, בחלק מהרכבות אין צורך להזיז את הקטר ממקומו מאחר והוא יכול גם למשוך את הרכבת ורק לדחוף אותה כאשר המערך המחובר אליו הוא מערך בעל תא ניהוג, במידה ולא אין בירה אלא להעביר את הקטר מקצה אחד של הרכבת לקצה השני. לגבי זוית העליה אני משאיר את התשובה למומחים.
 

ה דרומי

New member
מנצל"ש לסובבן לרכבת איפה נמצא בחיפה

שאלה - בעת חיוג רכבת...
לא הבנתי איך קורה דבר כזה, שאם משנים את כיוון הרכבת, היא לא מתנגשת עם רכבות אחרות שבאות לאותו מקום. דבר נוסף - אם הרכבת בעלת קטר אחד וחייבים להעביר אותה למסלול הנגדי (במידה ויש), איך עושים את זה? ומהי זוית העליה וזוית הסיבוב המקסימליים בשביל רכבת כמו שיש לנו בארץ?
מנצל"ש לסובבן לרכבת איפה נמצא בחיפה
האם ליד מוזאון הרכבת נמצא עדין סובבן? אם כן איפה בדיוק?.{אחד תקין וגלוי ואפילו אחד כזה "שעובד"}.
 
סובבני רכבת

מנצל"ש לסובבן לרכבת איפה נמצא בחיפה
האם ליד מוזאון הרכבת נמצא עדין סובבן? אם כן איפה בדיוק?.{אחד תקין וגלוי ואפילו אחד כזה "שעובד"}.
סובבני רכבת
היום לא קיים בארץ אף סובבן של מסילה תקנית. היחידים שקיימים הם אלו של 'רכבת האלונים' הקטנה בעין שמר, ואלו הם מתוצרת בית של רן חדוותי למסילה ברוחב 60 ס"מ עם פסים של רכבת ישראל. בעבר היו סובבנים בחיפה, בירושלים, ביפו ועוד.
 

ה דרומי

New member
../images/Emo51.gifלך על ההסבר../images/Emo45.gif

שאלה - בעת חיוג רכבת...
לא הבנתי איך קורה דבר כזה, שאם משנים את כיוון הרכבת, היא לא מתנגשת עם רכבות אחרות שבאות לאותו מקום. דבר נוסף - אם הרכבת בעלת קטר אחד וחייבים להעביר אותה למסלול הנגדי (במידה ויש), איך עושים את זה? ומהי זוית העליה וזוית הסיבוב המקסימליים בשביל רכבת כמו שיש לנו בארץ?
לך על ההסבר
 
חיוג ומפגשי רכבות, גיאומטרית מסילות

שאלה - בעת חיוג רכבת...
לא הבנתי איך קורה דבר כזה, שאם משנים את כיוון הרכבת, היא לא מתנגשת עם רכבות אחרות שבאות לאותו מקום. דבר נוסף - אם הרכבת בעלת קטר אחד וחייבים להעביר אותה למסלול הנגדי (במידה ויש), איך עושים את זה? ומהי זוית העליה וזוית הסיבוב המקסימליים בשביל רכבת כמו שיש לנו בארץ?
חיוג ומפגשי רכבות, גיאומטרית מסילות
חיוג רכבות: חיוג רכבת נעשה בשגרה רק בתחומי תחנות בהן יש מספר מסילות מקבילות (קווים) המאפשרות לקטר לחלוף על פני מערך הקרונות בדרכו לקצהו השני, זאת תוך שימוש בקו פנוי בתחנה (וצריך שיהיו מספיק קווים בתחנה בשביל זה). (וכמו שערן כבר כתב, לא בכל רכבת בארץ כיום צריך לבצע חיוג כזה) מפגשי רכבות: בחלק מקווי הרכבת בארץ יש שתי מסילות מקבילות, מה שמאפשר לרכבות הנוסעות בכיוונים מנוגדים לחלוף תוך כדי נסיעה אחת על פני השנייה. בקווים בהם יש מסילה בודדה ניתן לבצע מפגש בין רכבות בתחנות תפעוליות, בהן אחת מהרכבות עוצרת במסילה צדדית ('עקלתון') ומחכה שהרכבת השנייה תעבור על פניה בקו הראשי. זוויות השיפוע ורדיוסי העקומות (לא 'זוית סיבוב' - הזוית פחות חשובה לעניננו מאשר הרדיוס) המקסימליים והמינימאליים בהתאמה אינן קבועים, אלא תלויים במהירות המירבית אותה אנו רוצים להשיג ובמאפייני ההנעה (הכח) של הרכבות לעומת משקלן - קטר JT42BW בודד יוכל לטפס בשיפועים חדים יותר מאשר קטר כזה עם רכבת של חמישה קרונות קומותיים. עבור כל קו רכבת חדש שבונים מגדירים ומיישמים שיפוע מירבי ורדיוס מינימלי, בהתאם למטרות הקו. אינני יודע לתת פרטים טכניים על הקווים המתוכננים או הנבנים כיום בארץ, אבל ניתן בקלות למצוא נתונים לפחות על השיפועים של אלו הקיימים ופעילים כבר. (דרך אגב, אורך הקטע עם השיפוע הגדול או הרדיוס הקטן משפיע על מאפייני הפעלת הקו, וכמובן ששילוב ביניהם יהיה בעייתי אפילו יותר, כמו בקו הישן לירושלים).
 
לך לישון. חן: מה עם המבחנים ???

חיוג ומפגשי רכבות, גיאומטרית מסילות
חיוג רכבות: חיוג רכבת נעשה בשגרה רק בתחומי תחנות בהן יש מספר מסילות מקבילות (קווים) המאפשרות לקטר לחלוף על פני מערך הקרונות בדרכו לקצהו השני, זאת תוך שימוש בקו פנוי בתחנה (וצריך שיהיו מספיק קווים בתחנה בשביל זה). (וכמו שערן כבר כתב, לא בכל רכבת בארץ כיום צריך לבצע חיוג כזה) מפגשי רכבות: בחלק מקווי הרכבת בארץ יש שתי מסילות מקבילות, מה שמאפשר לרכבות הנוסעות בכיוונים מנוגדים לחלוף תוך כדי נסיעה אחת על פני השנייה. בקווים בהם יש מסילה בודדה ניתן לבצע מפגש בין רכבות בתחנות תפעוליות, בהן אחת מהרכבות עוצרת במסילה צדדית ('עקלתון') ומחכה שהרכבת השנייה תעבור על פניה בקו הראשי. זוויות השיפוע ורדיוסי העקומות (לא 'זוית סיבוב' - הזוית פחות חשובה לעניננו מאשר הרדיוס) המקסימליים והמינימאליים בהתאמה אינן קבועים, אלא תלויים במהירות המירבית אותה אנו רוצים להשיג ובמאפייני ההנעה (הכח) של הרכבות לעומת משקלן - קטר JT42BW בודד יוכל לטפס בשיפועים חדים יותר מאשר קטר כזה עם רכבת של חמישה קרונות קומותיים. עבור כל קו רכבת חדש שבונים מגדירים ומיישמים שיפוע מירבי ורדיוס מינימלי, בהתאם למטרות הקו. אינני יודע לתת פרטים טכניים על הקווים המתוכננים או הנבנים כיום בארץ, אבל ניתן בקלות למצוא נתונים לפחות על השיפועים של אלו הקיימים ופעילים כבר. (דרך אגב, אורך הקטע עם השיפוע הגדול או הרדיוס הקטן משפיע על מאפייני הפעלת הקו, וכמובן ששילוב ביניהם יהיה בעייתי אפילו יותר, כמו בקו הישן לירושלים).
לך לישון. חן: מה עם המבחנים ???
כולם עברו בהצלחה ?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה