olam varod
New member
ושוב אזכיר-הצעתי זוית ראייה שונה עבור המבוגר
לצערנו הרב, של כולנו, בגלל טבעם של האנשים והקושי בקבלת השונה -יהיו עוד ארועים כאלה. אנחנו עדיין עובדים קשה בחינוך לקבלת השונה ולסובלנות.
בשורה התחתונה - אמרת יפה שהילד צריך ללמוד מהו עלבון והוא יעשה את זה בקצב שלו ובמסגרת המתאימה לו (או שלא). תפקידו של המבוגר האחראי הוא להיות שם במקום ולהרחיק אותו מסכנה או פגיעה ואח"כ לעבד איתו את הרגשות ולכוון אותו להתרחק מסיטואציה עתידית דומה. אבל התפקיד לא מחייב גם להיעלב במקומו. את זה כדאי להשאיר מאחור ולהתקדם הלאה - לעשייה בלבד. זה קושי עצום אבל במקביל זה גם מקום של חוזקה. בשנים הראשונות, כשהייתי חדשה בתחום, גם אני נפגעתי מכל הערה שלא במקום ומכוונות הזדון של ילדים שניצלו אותו והתחלתי להתרחק מאנשים בגלל סיבות אלה, רציתי רק להגן עליו כמה שיותר. עם הזמן למדתי לשחרר קצת את השליטה ולהעביר אליו קצת יותר אחריות על מה שקורה איתו והכל בתוך המסגרת המוגנת שלו. יצרנו את המסגרת ובתוכה היה לו חופש החלטה. עם השנים המסגרת התרחבה והתאפשר לו מרחב גדול יותר של החלטות. זו דרך הפעולה והחשיבה שלי והיא מתאימה לי ולמשפחתי. זו הדרך שמצאתי בחיי להתמודד עם גידולו של ילד PDD. כל אחד ימצא לעצמו את דרכו שמתאימה לו.
לצערנו הרב, של כולנו, בגלל טבעם של האנשים והקושי בקבלת השונה -יהיו עוד ארועים כאלה. אנחנו עדיין עובדים קשה בחינוך לקבלת השונה ולסובלנות.
בשורה התחתונה - אמרת יפה שהילד צריך ללמוד מהו עלבון והוא יעשה את זה בקצב שלו ובמסגרת המתאימה לו (או שלא). תפקידו של המבוגר האחראי הוא להיות שם במקום ולהרחיק אותו מסכנה או פגיעה ואח"כ לעבד איתו את הרגשות ולכוון אותו להתרחק מסיטואציה עתידית דומה. אבל התפקיד לא מחייב גם להיעלב במקומו. את זה כדאי להשאיר מאחור ולהתקדם הלאה - לעשייה בלבד. זה קושי עצום אבל במקביל זה גם מקום של חוזקה. בשנים הראשונות, כשהייתי חדשה בתחום, גם אני נפגעתי מכל הערה שלא במקום ומכוונות הזדון של ילדים שניצלו אותו והתחלתי להתרחק מאנשים בגלל סיבות אלה, רציתי רק להגן עליו כמה שיותר. עם הזמן למדתי לשחרר קצת את השליטה ולהעביר אליו קצת יותר אחריות על מה שקורה איתו והכל בתוך המסגרת המוגנת שלו. יצרנו את המסגרת ובתוכה היה לו חופש החלטה. עם השנים המסגרת התרחבה והתאפשר לו מרחב גדול יותר של החלטות. זו דרך הפעולה והחשיבה שלי והיא מתאימה לי ולמשפחתי. זו הדרך שמצאתי בחיי להתמודד עם גידולו של ילד PDD. כל אחד ימצא לעצמו את דרכו שמתאימה לו.
