שאלה, בעצם שתיים

[IאילהI]

שאלה, בעצם שתיים

שלום ד"ר קרן! לגבי המחזור, מחודש לחודש הדימום פוחת עד שאני מפחדת שהוא יפסק מתישהו. ביחס הפוך נמצא הכאב

. בהתחלה לא כאב לי בכלל ועכשיו מחודש לחודש זה מתגבר. זה בסדר? חוצמזה השנה קרו לי דברים שלא קרו לי בגיל התיכון: אני מקבלת מחזור, יוצאות לי שיני בינה, אני בהתלבטויות והתחבטויות כל הזמן ומחפשת את עצמי. נראה לי שסופסוף הגעתי לגיל ההתבגרות! בניגוד לטל שנמצאת בגיל המעבר... נושא אחר: תרומת דם. מתרימה ממד"א אמרה לי שלנשים בגילי מומלץ לתרום פעם, פעמיים בשנה ולא יותר. זה נכון? תרמתי כבר פעמיים השנה ואני חושבת לעשות זאת שוב. כדאי? תודה רבה! אגב, עינבל, אם את קוראת את ההודעה הזו. היום אזרתי אומץ ובגבורה עילאית הצלתי חתול שנתקע בין החלון לתריסים אצל סבא וסבתא שלי. תוך הסתכנות שהוא יקפוץ עלי. הייתי גאה מאד בעצמי ומיד חשבתי עליך.

מה אומרים על זה בפסיכולוגיה?

 

[דר קרן תורגמן]

את לוקחת דיאן נכון?

שלום אליה, כל הכבוד על הגבורה. ממש מאלפת נמרים את הופכת להיות! דיאן באופן טיפוסי גורם לדימום מועט, כך שזה לא מפתיע , ואת לא צריכה לפחד, כשיחזור המחזור האישי שלך הוא יהיה שוב בכמויות שהכרת... לגבי הכאבים, זה כבר סיפור אחר ואין לי הסבר טוב. לרוב גלולות מקלות על כאבי מחזור ולא ההיפך. בנושא תרומת הדם, אני יודעת שהם לא לוקחים בפחות מ-3 חודשים מהתרומה הקודמת. את צריכה לתת לגוף שלך זמן לבנות את הדם הזה שוב. אצל בנות שנוטות יותר לאנמיה, אני מניחה שהם קצת יותר זהירים וממליצים על מרווחים גדולים יותר. ובנושא ההתלבטויות, מי אני שאומר משהו... חיפוש עצמי? אולי תפתחי בקירירה חדשה, גילית כבר אולי את הנטיה לדרך חדשה.

 

[באיו]

המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם

או משהו כזה... קודם כל כל הכבוד!!! תחשבי שאם היית נכנעת לפחד- חייו של חתלתול קטן וחסר אונים היו נתונים בסכנה ממשית... ואז איך היית יושנת בלילה?! אולי זה סימן שאת מוכנה לעשות צעד קטן בכיוון של להתגבר על הפחד הזה אחת ולתמיד...? מישהו שהתראיין השבוע בעיתון בנוגע למחלה שהוא חולה בה (טרשת נפוצה) אמר: החלטתי שאו שלי יש מחלה- או שלמחלה יש אותי כנ"ל לגבי פחדים לדעתי- כרגע לפחד שלך יש אותך ולא לך יש פחד ראית שהצלחת להרים מיצי קטנטן ולא קרה כלום... זה אפילו עשה לך הרגשה קצת טובה.... בסה"כ הם נורא חמודים... הבעיה היא רק כפות הרגליים אפשר לעבוד על זה לאט לאט אבל אני ממש גאה בך ובאמת כל הכבוד מכל הלב- לא על זה שכן או לא הצלת את החתלתולי... אלא על האומץ שאזרת ולמרות הפחד שמלווה אותך הרבה זמן הלכת כנגדו והיית חזקה ממנו כל הכבוד!!!

 

[IאילהI]

../images/Emo9.gif

טוב... לא הייתי עד כדי כך גיבורה...בכל זאת את חמודה. תודה על הפירגון! לא משנה לי אם לפחד יש אותי או לי יש אותו. זה יוצא אותו דבר בסוף: אני מפחדת מהרגליים וממצב של חוסר שליטה. מסתבר שבשעת אמת כשאין אף אחד אחר שיעשה את זה (ובדקתי את זה קודם) אז אני מתפקדת. אם זה היה נחש (למרות שאין לו רגליים) אין סיכוי שהייתי מתקרבת אפילו.... מה עם הקושינג שלך? אני מקווה שהמצב משתפר. אין לי כ"כ מושג מה זה בדיוק והבנתי שטוב שכך.

(החתול "שלי" היה ג'ינג'י)

 

[באיו]

../images/Emo60.gif

הקושינג שלי מתקדם לו לאיטו, אני בשבוע בדיקות עכשיו ואח"כ נראה מה עושים עם התשובות הוא הרבה פחות מעצבן עכשיו כי 5 שנים הייתי חולה ולא ידענו במה... זה הרבה יותר גרוע כשאת לא יודעת במה את נלחמת בכלל... כל הזמן את עייפה וכואב לך וקשה לך ומצד שני כל הבדיקות תקינות וכולם מנסים לשכנע אותך שהכל אצלך בראש עכשיו מסתבר שזה באמת בראש- אבל לא כמו שהם חשבו... חחחחחח.... עכשיו כשיודעים שזה גידול ואני לא פסיכית לפחות אפשר לטפל ויש תקווה האמת שאחריי 5 שנים כבר נמאס לי להילחם בכל התופעות שנבעו מזה ברגע האחרון רופא מבורך אחד עלה על זה אפשר להגיד שהוא הציל את חיי, כי אם המצב היה ממשיך ככה בגלל שאני לא מאלה שהולכים אף פעם לרופא- לא היו עולים על זה ומי יודע אם בסוף עוד כמה זמן לא הייתי מתה מזה? אין הרבה מה לדעת עךל קושינג אבל אם את משמינה פתאום, נכנסת לדיכאון, ומופיעים לך כל מיני סימנים מוזרים על הגוף פצעים ופסים את נהיית עייפה וחלשה תבקשי מאיזה רופא שיבדוק לך קורטיזול שווה ואם את רוצה חתלתול רק תגידי אגב- מה עשית איתו אחריי ששחררת אותו מהסורגים?

 

[IאילהI]

../images/Emo108.gif

אני אסתפק בתיאורים שלכן על קושינג.... הסיפור של החתול הרבה יותר קורע לב ממה שסיפרתי. כשהגעתי לסבאסבתא שמעתי כל הזמן יללות חתול קורעות לב. חיפשתי את המקור וראיתי שבחצר עומדת חתולה ומייללת. ראיתי שהיא לא פצועה וניסיתי לגרש אותה (אל תכעסי...) אבל היא לא הסכימה לזוז. כל הלילה לא ישנתי בגלל היללות האלה וזה נמשך גם כל הצהריים למחרת. עד שהחלטתי שלפני שאני מתאשפזת (וגם מתוך רחמנות לחתול. באמת!) אני חייבת לשים לדבר הזה סוף. ואז לפתע גיליתי שהחתולה כל הזמן השגיחה על הגור שלה שהיה תקוע כל הזמן הזה בין החלון לתריסים. בחיל ורעדה פתחתי את החלון כדי לפתוח את הסורגים וכיוונתי אותו לזרועות אמא חתולה. (אולי זה היה אבא ואולי הוא בעצם גורה...). ונזכרתי לפתע שאנחנו בפורום אנדוקרינולוגיה... אין סיכוי שארצה חתול... היום הייתי בחנות והסתובב שם איש עם 2 תוכים על כתפו ונתן לנערים להחזיק אותם. רציתי לבקש אבל פחדתי שמרוב חרדה אבייש את עצמי...

 

[דר קרן תורגמן]

אליה, לא יעזור קורה פה משהו

אל תגידי, מה שקורה פה זה קסם הפורום. אל תתכחשי. מה יש הסבר אחר? מה פתאום את מסתובבת בחנות של חיות מחמד אם לא בגללנו? האמת, אני לא יודעת על תוכים ( חוץ מהמנאט האגדתי בדיזנגוף סנטר לפני 20 שנים ששמו היה ג'וני, אני כבר לא זוכרת מה הוא היה צועק, אבל היה לו רפרטואר מגוון מאד, והוא היה בהחלט אטרקציה בתל אביב של אותם הימים...), אבל את לא יכולה לתאר איזה כיף זה כלב. זה מקור בלתי נלדה של אהבה שאינה תלויה בדבר. הוא או היא, אוהב/ת אותך, סתם בגלל שזאת את. וזה בא עם כזה ביטוי שאי אפשר לטעות. זה נשיקות בלי סוף. את יודעת איזה כיף זה? הלוואי שהילדים שלי היו מפגינים לי רבע מביטוי האהבה שאני מקבלת מהכלבה שלי. החתול זה משהו אחר. אבל כשהוא חתול ידידותי, זה גם משהו. כמובן פחות פרצי אהבה, הכל הרבה יותר מאופק ומחושב. אבל יש את התבונה והתיכחום והעידון, זה עולם ומלואו. אליה, עוד קצת זמן, ונהפוך אותך לאחת משלנו.

 

[IאילהI]

אני מקווה שקושינג הוא לא תנאי קבלה.

אני חייבת להבהיר שאני אוהבת בעלי חיים ומתעניינת בהם מאד. אני גם קוראת עליהם לא מעט. אבל... אני מפחדת! חשבתי לקחת השנה איזה קורס באוניברסיטה בבוטניקה (זה מאד מעניין אותי ולא מפחיד) אבל מרצה אחד שיכנע אותי שאלמד אצלו פאונטיקה. הסברתי לו שזה מעניין אותי אבל אני מפחדת והוא אמר שדווקא כדאי לי וזו תהיה הזדמנות טובה להתגבר על זה. בנתיים מסתמן שלא יהיה לי זמן בשנה הבאה לפנות ללימודים לצערי... לדודים שלי היתה כלבה ומאד אהבתי אותה ונקשרתי אליה. שמרתי עליה אפילו כמה שבועות אבל פחדתי ממנה. דודה שלי כל הזמן אמרה שעם הכלבה היא הכי הצליחה בחינוך... נראה לי שהצבת רף גבוה מדי בשבילי להפוך ל"אחת משלכן"

 

[באיו]

ממש לא

את לא צריכה קושינג בשביל להיות בחבר'ה נאהב ונקבל אותך עם איזה מחלה שלא תהייה לך סתתתתתתתםםםםם בכל מקרה את מביעה נכונות וזה כבר צעד בכיוון אנחנו יודעות שבליבך את איתנו... נמצא לך חיה בלי כפות רגליים בשלב ראשון ומשם נראה הלאה את כבר שבויה פה אז אבוד לך אבל אל תדאגי - נהייה רחמניות

 

[באיו]

פראייר לידי

אני מסתובבת עם 4 תוכים מתוך ה 7 שיש לי והם באמת מקסימים תתחילי בללטף אותם רחוק מכפות הרגליים עוד תראי שזה עובד אני אעשה ממך מחזיקת חיות מקצועית תוכלי להקים עסק ותרוויחי מיליונים ובכסף שתרוויחי מהחזקת חיות תוכלי להרשות לעצמך לקנות להם גרביים