שאלה בעינייני גישור ?

[בעל מעוף]

שאלה בעינייני גישור ?

בהנחה ששתי אחים הם יורשים יחידים , ואין צוואה המסדירה חלוקת רכוש , אשר ירושתם היא דירת מגורים אחת , ומבנה עסקי הממוקם באיזור תעשיה , ומחיר הדירה (בהנחה שלא חלים עליה מסים שונים בעת מכירה ) משתווה למחיר הברוטו של העסק המסחרי ( בהנחה שחלים עליה מסים ע"ס 50% מהשווי בעת המכירה ) , כמובן ששני היורשים ידרשו לעצמם את דירת המגורים אשר פטורה ממס בעת המכירה , שאלתי היא לפי איזה שווי מחושב העסק המסחרי ? האם לפי שווי הברוטו ( שווי ששמאי מקרקעין העריך ) או שווי הנטו (לאחר מכירה ) ? הרי אם תאמרו שווי הברוטו של העסק המסחרי , כול בר דעת ירצה לעצמו את דירת המגורים . מה דעתכם תודה רבה למשיבים .

 

[איריס אבידן]

פתרון בדרכי גישור

שלום לך. אנשים רבים פונים לגישור כאשר נושא המחלוקת הינו נכס יקר. זה קורה רבות בסכסוכים משפחתיים, במאבקי ירושה אולם לא רק. זה קורה הרבה בסכסוכים בין שותפים עסקיים. קיים נכס יקר - איך לחלק אותו? איך לחשב את ערכו? בגישור - הצדדים קובעים את הפרמטר. נשמע תמים? ממש לא. זה הכי משתלם. יש והצדדים בוחרים לפנות למעריכים חיצוניים - תתפלא, אולם גם אם עושים זאת, לא תמיד נמצא הפתרון. לעיתים קיימת שונות בין הערכות אובייקטיביות שונות לאותו נכס. ככל שערך הנכס גבוה יותר, כך השונות משמעותית יותר, כמובן. במקרה כזה, שוב, קובעים הצדדים, איך פותרים את הפער - הערכה שלישית? ממוצע? או משהו אחר. יש והצדדים מחליטים שערך הנכס הינו מכירו בפועל - לנסות למצוא קונה, וזאת כדי לדעת מהו הערך האמיתי. לא פשוט, אולם במקרים רבים, זה אפשרי. בגישור, להבדיל מהחלטת בית משפט, מחליטים הצדדים כיצד יחלקו את הנכסים ביניהם. אז, מומלץ להם להיות יצירתיים, שכן לא תמיד, הפתרון כל כך קל. אולי כדאי למכור רק בעוד שנה, כי אז ערך הנכס צפוי לעלות (אם נמצא במקום מסויים שערך נכסיו אמור להיות גבוה יותר בעוד שנה, למשל), אולי אולי כדאי שאחד יקבל נכס מסויים, ואחר יקבל נכסים אחרים, שווי ערך. כך הדברים קורים בגישור. בדרך זו, כאשר הכל מונח על השולחן, ושני הצדדים מחליטים מהם הפרמטים שלפיהם הם עובדים, הרי שאם יצליחו, אזי כל אחד ירגיש שלא יצא מקופח. מציעה לצדדים, קודם כל לנסות ולדבר ביניהם, להניח את כל הקלפים על השולחן, לבדוק לפי מה כדאי לחלק (הרי שאם צד אחד ינסה "לסדר" את הצד השני, הרי שזה יתגלה בסופו של דבר, ואם מדובר בנכסים יקרים, הרי בטוח שכל אחד מתייעץ עם אנשי מקצוע או חברים מביני עניין). ייתכן שבשיחות פתוחות, יוכלו הצדדים למצוא את הדרכים היצירתיות והמשתלמות כדי לפתור את הסוגייה.

 

[שילה1]

ויתכן בהחלט מצב כי במהלך הליך הגישור,

יחליטו הצדדים לפנות לשמאי מקרקעין,שיעריך את שווי הנכסים,ואש יחליטו הצדדים איך לחלק אותם. בכל מקרה-אם הצדדים מגיעים לגישור בנושא זה,כנראה שיש להם רצון לפתור את המחלוקות בדרך גישורית,ולראייתי-זו כבר "חצי הצלחה".

 

[שילה1]

ולבעל מעוף-גישור הוא תהליך,המבוצע לפי כללים

מסויימים. על כן לא אוכל לתת לך עצה או עצות.גם לא על סמך הנתונים שמסרת.

 

[בעל מעוף]

בסה"כ נתתי מקרה מבחן - אם תרצי

דילמה הקשורה לנושא הגישור . מה הבעיה לענות לשאלה כזו ? האם אתיקה מקצועית קשורה לנושא ? מדוע אף אחד לא יכול לתת תשובה עניינית ?

 

[איריס אבידן]

ידידי פשוט לא הבנת

בגישור, על קצה המזלג, מי שמחליט זה הצדדים עצמם! המגשר לא מחליט, לא קובע. הוא מאפשר ומנהל את התהליך. כאשר שני צדדים מגיעים לגישור, התהום ביניהם עמוקה. ברור שאם אחד יאמר שחור אזי השני יאמר לבן. ולכן, אם נדבר ברמת העמדות - הרי שלא נוכל להגיע לפתרון. המגשר, מנסה, באמצעות שיחות, באמצעות שאלות, להבין מהם האינטרסים של הצדדים, מהן התחושות. מה הכי חשוב לכל אחד ואחד היושב בגישור. כאשר מתרגמים את המחלוקת מעמדות לאינטרסים - אפשר, אפשר להגיע לפתרון. אתן לך דוגמא: סיפור גישור קלאסי: אב מגיע הביתה ורואה את שתי בנותיו רבות על התפוז. מה יעשה? התשובה המתבקשת הינה - יחלק את התפוז חצי-חצי. אולם אז , אף אחת מהבנות לא תהיה ממש מרוצה, כי כל אחת רצתה את כל התפוז. מה עשה האב? שאל כל בת מדוע היא רוצה את התפוז. למה התפוז חשוב לה. (כדי לבדוק אינטרסים). האחת אמרה, כי רוצה את התפוז כדי להפיק מהפרי מיץ. שניה אמרה, כי רוצה את התפוז כדי להפיק מהקליפה ריבה. כאשר הבין האב את האינטרסים השונים, נתן לבת אחת את כל הקליפה ולבת השניה את כל הפרי. טוב, כמובן, שזהו משל, והדברים אינם כל כך ברורים במציאות, אולם אני מקוה שדרך דוגמא זו הבנת קצת יותר מהו גישור. כך שאם פנית לגישור, לא תוכל לקבל תשובה ברורה אחת חד משמעית לשאלתך. במקרה כזה, תוכל לפנות לשמאים, מעריכים, עורכי דין, או תוכל לפנות להליך של בוררות. בהליך הבוררות - הבורר מחליט! בגישור - הצדדים מגיעים לפתרון, וזאת בעזרת המגשר. הוא עוזר להם לנהל את הדיון, מאפשר דו שיח הוגן, נעים יותר, שואל שאלות ש"מכריחות" את הצדדים לעשות בוחן מציאות וכד'. זה נעשה באמצעות טכניקות של שיקוף, ההעצמה (העצמת הצדדים) והכרה (הכרה במציאות, בוחן מציאות) אגב, המגשר יכול להציע הצעה - אולם הצדדים יכולים לסרב לה. היתרון בגישור הינו שהצדדים מגיעים לפתרון מרצון חופשי. ואז הם יכולים לבקש מבית המשפט שיתן להחלטתם תוקף של פסק דין. בגלל שההחלטה מגיעה מרצון חופשי ומתוך מחשבה, מעטים המקרים שהצדדים אינם מקיימים את החלטתם. מקוה שכעת זה יותר ברור. במידה ועדיין לא - אין בעיה, תמשיך לשאול, אנחנו כאן.

 

[שילה1]

בנוסף לתשובתה של איריס-ובכל מקרה-לא הייתי

עונה לשאלת המבחן שלך,רק בשל הדרך החצופה בה הובאה.משמע:איש מהכותבים בפורום זה אינו חיב לך דבר,וחצי דבר. זהו פורום שלאנשי מקצוע,המהווה במה מקצועית להחלפת דעות ורעיונות,וכדרך פורומים-הוא פתוח לציבור. הכותבים כאן,כולל מנהלת הפורום,עושים זאת ללא קבלת שכר,על אף היותם אנשי מקצוע! על כן-איש אינו חיב לך דבר,ופניתך יכולה היתה להיות מעט יותר מנומסת.

 

[איריס אבידן]

שילה יקירתי

מודה לך מאוד על התמיכה שלך לכל אורך הדרך. את יודעת כמה את חשובה. רק ברשותך, תיקון טעות קטנה: הפורום הזה הוא לא רק פורום מקצועי, הוא בהחלט מיועד גם לציבור הרחב, בדיוק כפי שהוא מיועד לאנשי מקצוע. במקרה אחר, הייתי שולחת לך מסר, אבל כאן בחרתי להעלות זאת בפורום הכללי, כדי שגם אנשים שהם אינם מקצועיים יבחרו להיוועץ בנו ושלא יחשבו שהדרך סגורה עבורם. אני מקוה שאת מבינה.

 

[שילה1]

איריס חביבתי-הרי זה ברור,ולכן ציינתי כי

הפורום הינו של אנשי מקצוע,וכמובן-פתח לקהל הרחב ככל פורום,ולכל צורך שהוא. אלא שרציתי להדגיש כי המגשרים כאן עושים את מלאכתם שלא על מנת לקבל שכר או פרס,על כן מגיעה להם,לפחות,פניה מנומסת ומכובדת. אם יבחרו אנשים להגיע לשאול וכו'-כמו תמיד,ייענו.אלא שיעשו זאת בדרך מקובלת.לא כך? וכן-אני יודעת בהחלט-כמה את חשובה בפורום הנפלא הזה!

 

[אופס ברח לי]

איריס יקרה, זו דרכה של שילה, נכנסת

בכל מי שהיא יכולה. חג שמח.

 

[שילה1]

איריס-שוב....לצערי כי רב.אודה לך,וחג שמח.

 

[גדי רונן]

סבלנות

איריס, כל הכבוד על הסבלנות....

 

[חגי סרי]

צריך להבדיל בין פתרון משפטי לבין פתרון גישורי

כעיקרון ובלי להכנס לפרטים הספציפיים השאלה שלך היא שאלה משפטית וככזו יש לה תשובות בחקיקה ובפסיקה. אחת הבעיות המרכזיות בגישור היא מצבים ששני הצדדים אולי רוצים להסכים ביניהם אבל בית המשפט לא יאשר זאת (חוקים קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם דהיינו לא ניתן לקבוע הסדרים אחרים מאלה הקבועים בחוק,סעיפים מקפחים ועוד... דבר שכובל כמובן את הסדר הגישור) לכן כאשר רוצים להגיע להסכמות יש תחילה להיוועץ בעו"ד שיבהיר לך מה התמונה המשפטית כדי שלא תהיינה בעיות כגון זו שציינתי. הדברים נכונים פי שבעים ושבעה כאשר מדובר בנכס יקר. וברור שאין בשום פנים להגיע להסכם מחייב משפטית (ולו חלקי)בלי שעו"ד של שני הצדדים עבר עליו, ובדק את תכניו, פרטיו ודקדוקיו. דברים אלה נכונים כמובן לשני הצדדים המתדיינים/ מתגשרים. במצב של גישור אין פתרון כפוי כפי שציינה כאן איריס ובזה כוחו של ההליך. כך גם הצדדים מרגישים טוב יותר ויש פחות אינטרס להפר אותו. הסבה שלא ניתן לתת לך תשובה ענינית- פשוט משום שאין תשובה כזו. הדבר היחיד שמתקרב הוא הערכת הסכויים המשפטיים , אולם כאמור הרי לא בכך מדובר. אין "פרקטיקה גישורית" של חוק ופסיקה מנחים ואין בכלל ערכאות. מכאן ששאלתך נובעת מחוסר הבנה של ההליך. בכל מקרה שתהיה הצלחה לכבודו.

 

[איריס אבידן]

ברשת הבהרה מחגי.

חגי, לא כל כך הבנתי את תשובתך. בגישור ניתן להגיע לסוגים שונים של פתרון, חלקם אפילו יצירתיים מאוד, כאלו שמעולם לא היו מוצעים בבית משפט, ואין לזה כל קשר לחוק. למשל, דוגמא מגישור שהיה לי פעם - הצדדים פתרו את רוב המחלוקות ביניהם אולם היה פער כספי של 2000 ש"ח שעליו היה קשה לגשר, הפתרון, שהגיע מהצדדים היה דווקא דרך תרומה לילד בפנימייה דתית, שאין לו כסף לטלית ולתפילין. אין לזה כל קשר לחוק, אבל שני הצדדים יצאו בהרגשה טובה. הסדר זה קיבל תוקף של פסק דין. לגבי הסדרים שבית המשפט לא יקבל - בדר"כ במזונות, כאשר מקפחים את הילדים. בגישור גירושין, המגשר, כידוע, , "נפגמת" הנייטראליות שלו, וזאת בגלל שתפקידו בין היתר הינה לשמור על זכויות הילדים. בית המשפט אינו מאשר הסכמים הפוגעים בזכויות הילדים. לא ניתן לוותר על מזונות, גם אם שני ההורים הסכימו ביניהם על חלוקת רכוש, הוגנת ככל שתהיה. ונכון, שבדובר בגישורים שהמחלוקת ביניהם הינה על נכס יקר, תמיד כדאי להיוועץ עם עורכי דין. בכלל, תמיד מומלץ להגיע לגישור, כאשר מקבלים מעו"ד הערכת סיכון-סכוי לפני כן, וזאת, כדי שיוכלו הצדדים להבין לאיזה הסדר כדאי להגיע, שידעו להבחין מתי הצעה שמתקבלת הינה טובה מהאלטרנטיבה שיוכלו להשיג בבית המשפט.

 

[חגי סרי]

דווקא נראה לי שהבנת טוב מאד

על פי הדוגמא שהבאת, (סוגית מזונות הילדים) מסתבר שהבנת מצוין את העיקרון שיש דברים שבית משפט לא יאשר ,ויש עוד דוגמאות כאלה מתחום אחרים כמו סכסוכי עבודה ועוד. ככלל פתרונות יצירתיים לא צריכים להפריע לאישור הסכם מתוקף העיקרון של "חופש החוזים". כל הבעיה היא מה יקרה אם מישהו יחליט פתאם להפר את ההסכם/חוזה המדובר. אלה העינים שבית המשפט נותן לחוזה . ברגע שחוזה מופר ומישהו יתבע בבית המשפט הפרת חוזה/ הסכם גירושין וכדומה יש כללים לכך ובית המשפט ידון על פי הכללים האלה. כשאומרים "תוקף של פסק דין" הרי זה כאילו שופט נתן החלטה . אין הבדל! לכן עם כל הכבוד ליצירתיות צריך לזכור שיש חוזים פסולים / לא חוקיים נוגדים את תקנת הציבור מקפחים ו......כולי .

 

[איריס אבידן]

נכון ועוד משהו בעניין הפרת חוזה

קיימת אפשרות שהצדדים יקבעו סנקציות למפר החוזה. וזאת כדי לייתר הליך של פניה לבית המשפט בגין הפרת החוזה. כמובן שאם הצדדים אינם רושמים זאת, הסנקציה תקבע ע"י בית המשפט. אני מניחה שמרבית האנשים מבינים, ואם לא - לדעתי זהו תפקיד המגשר לאמר להם, שכאשר מדובר בנכסים יקרים, כדאי לקבל ייעוץ משפטי/אקטוארי לפני הגישור. חשוב לקבל הערכת סיכון-סכוי. אני אומרת למגושרי, כי חשוב שירגישו טוב עם ההסכם שחתמו גם למחרת חתימת ההסכם ולא רק בזמן חתימתו. אי לכך, חשוב שיקבלו את הייעוץ הרצוי.