שאלה בנוירולוגיה,
בעקבות שיחה עם חבר שלי: הוא סיפר שלכל איבר יש איזושהי קבוצה של ניורונים במוח שאחראית על התחושה שלו, כאשר גודל הקבוצה לא פרופורציוני לגודל האיבר. הקטע המעניין הוא שכשקבוצה מסוימת מפסיקה להיות פעילה, למשל כי האיבר ששייך אליה נקטע, קבוצות שכנות משתלטות על הניורונים הלא פעילים. כך אצל אדם שאיבד רגל, למשל, מתחזקות תחושות אחרות. הבעתי השערה שאולי זו הסיבה לכך שאצל אנשים עיוורים, למשל, השמיעה מתחדדת. הוא למרות זאת טוען שלדעתו אין קשר, והחושים האחרים מתחדדים פשוט מתוך הצורך לקלוט יותר מידע. האם הוא צודק, או ששתי ההנחות יכולות להיות נכונות (הן לא סותרות זו את זו)?
בעקבות שיחה עם חבר שלי: הוא סיפר שלכל איבר יש איזושהי קבוצה של ניורונים במוח שאחראית על התחושה שלו, כאשר גודל הקבוצה לא פרופורציוני לגודל האיבר. הקטע המעניין הוא שכשקבוצה מסוימת מפסיקה להיות פעילה, למשל כי האיבר ששייך אליה נקטע, קבוצות שכנות משתלטות על הניורונים הלא פעילים. כך אצל אדם שאיבד רגל, למשל, מתחזקות תחושות אחרות. הבעתי השערה שאולי זו הסיבה לכך שאצל אנשים עיוורים, למשל, השמיעה מתחדדת. הוא למרות זאת טוען שלדעתו אין קשר, והחושים האחרים מתחדדים פשוט מתוך הצורך לקלוט יותר מידע. האם הוא צודק, או ששתי ההנחות יכולות להיות נכונות (הן לא סותרות זו את זו)?
