שאלה בנוגע לעריכת קרב
- פותח הנושא מתלבטל
- פורסם בתאריך
aiki-freak
New member
תראה...זה תלוי..
אם אתה לומד גו-דו (שהוא משחק יפני/סיני ידוע) ולחבר חגורה כתומה, אתה יכול לבצע עליו חניקה אחורית עם בעיטה לפנים. אם יש לו חגורה כחולה זה משנה את כל הסיפור...הוא כבר יודע להתחמק מחניקה אחורית לכן עלייך לבצע חניקה בארבעים וחמש מעלות לכוון הכתף שלו (לא הכתף האחורית אלא הקידמית) אם אתה עושה טאקוואנדו שמתמחה בקפיצות, אתה צריך לקפוץ מעל רגל ימין שלו שלוש פעמים (כי בפעמיים הראשונות הוא יכול לנגוח בך...) ואז "לתקל" אותו כמו בהאבקות סינית. למי יש יותר סיכוי לנצח...? זו שאלה קשה.. זה תלוי קודם כל בארוחת הבוקר שאכלת. אם אכלת יותר מידי סיבים תזונתיים אתה עלול לחוות כאבי בטן קשים שיערערו את הבטחון העצמי שלך ויהרסו את הריכוז. טכניקות של חגורה כחולה (בשיטות אחרות עושים אותן כבר בחגורה ירוקה עם פס צהוב ופס אדום) הן: קפיצה לפנים וחסימה מהצד.. בעיטה חצי סיבובית... שילובים של אגרופים אחוריים יחד עם בעיטות ממה-צוקי על רגל אחת או שתיים. וטכניקות של אוקי מוצ´י טאי נו הנקו אורה מאי גרי וואזה. אבל זה רק בתנאי שהוא לומד יותר משנה וחצי בסגנון יפני או לא יפני. אם זה קרטה יותר ממקור מונגולי אז אני לא ממש יודע מה הוא יעשה כי זה משולב במקור ברכיבה על סוסים. אם יש לך שאלות נוספות בסגנון אשמח לענות לך ואפילו אתייעץ עם מורה לזן-צ´י פא בשם פיץ-יום מועלם (קודם לאחרונה לדארן 7).
אם אתה לומד גו-דו (שהוא משחק יפני/סיני ידוע) ולחבר חגורה כתומה, אתה יכול לבצע עליו חניקה אחורית עם בעיטה לפנים. אם יש לו חגורה כחולה זה משנה את כל הסיפור...הוא כבר יודע להתחמק מחניקה אחורית לכן עלייך לבצע חניקה בארבעים וחמש מעלות לכוון הכתף שלו (לא הכתף האחורית אלא הקידמית) אם אתה עושה טאקוואנדו שמתמחה בקפיצות, אתה צריך לקפוץ מעל רגל ימין שלו שלוש פעמים (כי בפעמיים הראשונות הוא יכול לנגוח בך...) ואז "לתקל" אותו כמו בהאבקות סינית. למי יש יותר סיכוי לנצח...? זו שאלה קשה.. זה תלוי קודם כל בארוחת הבוקר שאכלת. אם אכלת יותר מידי סיבים תזונתיים אתה עלול לחוות כאבי בטן קשים שיערערו את הבטחון העצמי שלך ויהרסו את הריכוז. טכניקות של חגורה כחולה (בשיטות אחרות עושים אותן כבר בחגורה ירוקה עם פס צהוב ופס אדום) הן: קפיצה לפנים וחסימה מהצד.. בעיטה חצי סיבובית... שילובים של אגרופים אחוריים יחד עם בעיטות ממה-צוקי על רגל אחת או שתיים. וטכניקות של אוקי מוצ´י טאי נו הנקו אורה מאי גרי וואזה. אבל זה רק בתנאי שהוא לומד יותר משנה וחצי בסגנון יפני או לא יפני. אם זה קרטה יותר ממקור מונגולי אז אני לא ממש יודע מה הוא יעשה כי זה משולב במקור ברכיבה על סוסים. אם יש לך שאלות נוספות בסגנון אשמח לענות לך ואפילו אתייעץ עם מורה לזן-צ´י פא בשם פיץ-יום מועלם (קודם לאחרונה לדארן 7).
aiki-freak
New member
כן, אתה צודק...
אבל אני הרגשתי שהוא לא מספיק בשל נפשית רוחנית וארגונית להתקל בעוצמתה של זן צ´י פה... אני חושב שהוא צריך לפני כן ללמוד כמה שנים "כאפה - דו"...
אבל אני הרגשתי שהוא לא מספיק בשל נפשית רוחנית וארגונית להתקל בעוצמתה של זן צ´י פה... אני חושב שהוא צריך לפני כן ללמוד כמה שנים "כאפה - דו"...
bachar chaim
New member
מתלבט
לחבר שלום! לידיעתך טקוונדו זאת שיטת לחימה בעקרה השמוש נעשה כמעט ואך ורק בטכניקות רגליים בלבד, לעומת ג´ודר שזאת אומנות הוצאת שיווי המשקל של היריב והטלתו לקרקע. ג´ודו אי אפשר לבצע ללא אחיזת היריב בבגדו, לכן משתמע מכך שהקארטה יעיל ביותר ומעבר לכך בקרב רחוב שבו אסור לך לתת ליריבך לאחוז בחלק מסויים מגופך, ואת משתמש בטכניקות רגליים וידיים על מנת לנטרל את יריבך. לכן המסקנה היא שקארטה פירושו אומנות לחימה ביד ריקה היא הרבה יותר יעילה ואפקטיבית בקרב אמיתי מאשר ג´ודו או טקוונדו שבו משתמשים אך ורק בטכניקות רגליים. אני מקווה שנתתי לך מושג ראשוני בהבדלים בין אומנויות לחימה אילו. בכבוד ובהערכה חיים בכר נייד- 052/ 470016
לחבר שלום! לידיעתך טקוונדו זאת שיטת לחימה בעקרה השמוש נעשה כמעט ואך ורק בטכניקות רגליים בלבד, לעומת ג´ודר שזאת אומנות הוצאת שיווי המשקל של היריב והטלתו לקרקע. ג´ודו אי אפשר לבצע ללא אחיזת היריב בבגדו, לכן משתמע מכך שהקארטה יעיל ביותר ומעבר לכך בקרב רחוב שבו אסור לך לתת ליריבך לאחוז בחלק מסויים מגופך, ואת משתמש בטכניקות רגליים וידיים על מנת לנטרל את יריבך. לכן המסקנה היא שקארטה פירושו אומנות לחימה ביד ריקה היא הרבה יותר יעילה ואפקטיבית בקרב אמיתי מאשר ג´ודו או טקוונדו שבו משתמשים אך ורק בטכניקות רגליים. אני מקווה שנתתי לך מושג ראשוני בהבדלים בין אומנויות לחימה אילו. בכבוד ובהערכה חיים בכר נייד- 052/ 470016
טה קואן דו שיטה קשה
במקור שיטה די קשה התמקדות הבעיטות בעיקר עם העקב שימוש במרפקים תנועה עם חצאי צעדים שיטה מגוונת המתמקדת בשבירה ובריסוק (כולל הגנה עצמית מנשק קר) קאטות טכניקות ועוד תוך שימת דגש על (קקומי)הכנסת מותן ועוצמה מירבית בתנועה. קיים גם בשיטות אחרות.אולם הטה קואן דו המוכר והידוע המשמש לתחרויות אולמפיות בין השאר סורס בצורה חדה מאוד,ממש הוצא העוקץ מלב השיטה. נגזרים של הטה קואן דו זו שיטת ההפקידו שהדגש בה על בעיטות מגוונות מאוד מכל מצב אפשרי. מה שמוכר קיום אינו דומה למקור במהותו המקורית
במקור שיטה די קשה התמקדות הבעיטות בעיקר עם העקב שימוש במרפקים תנועה עם חצאי צעדים שיטה מגוונת המתמקדת בשבירה ובריסוק (כולל הגנה עצמית מנשק קר) קאטות טכניקות ועוד תוך שימת דגש על (קקומי)הכנסת מותן ועוצמה מירבית בתנועה. קיים גם בשיטות אחרות.אולם הטה קואן דו המוכר והידוע המשמש לתחרויות אולמפיות בין השאר סורס בצורה חדה מאוד,ממש הוצא העוקץ מלב השיטה. נגזרים של הטה קואן דו זו שיטת ההפקידו שהדגש בה על בעיטות מגוונות מאוד מכל מצב אפשרי. מה שמוכר קיום אינו דומה למקור במהותו המקורית
יש עוד...
מלבד הטאיקוונדו וההפקידו ישנן עוד אומנויות לימה קוריאניות, מסורתיות יותר, אבל פחות פופולריות בקרב הציבור הרחב החוץ-קוריאני. אומנות לחימה אחת כזו לדוגמה היא הקוקסול-וואן (כן מה לעשות, אני מתאמן בזה אז אני עושה פרומושיין חסר בושה...), שהיא מעין איחוד מודרני (החל מסוף מלחה"ע השנייה לערך) של מסורות קוריאניות עתיקות של אומנויות לחימה בידיים ריקות ובכלי נשק - ביניהן אומנויות של חצר המלכות (תורת הלחימה של חיל המשמר המלכותי הקוריאני), אומנויות רוחניות-בודהיסטיות וכו´... אם אתה או מישהו אחר רוצים אני אוסיף קישור לכמה מאמרים קצרים על ההיסטוריה (השנויה במחלוקת, יש להגיד) ועל המצב היום. יאללה ביי
מלבד הטאיקוונדו וההפקידו ישנן עוד אומנויות לימה קוריאניות, מסורתיות יותר, אבל פחות פופולריות בקרב הציבור הרחב החוץ-קוריאני. אומנות לחימה אחת כזו לדוגמה היא הקוקסול-וואן (כן מה לעשות, אני מתאמן בזה אז אני עושה פרומושיין חסר בושה...), שהיא מעין איחוד מודרני (החל מסוף מלחה"ע השנייה לערך) של מסורות קוריאניות עתיקות של אומנויות לחימה בידיים ריקות ובכלי נשק - ביניהן אומנויות של חצר המלכות (תורת הלחימה של חיל המשמר המלכותי הקוריאני), אומנויות רוחניות-בודהיסטיות וכו´... אם אתה או מישהו אחר רוצים אני אוסיף קישור לכמה מאמרים קצרים על ההיסטוריה (השנויה במחלוקת, יש להגיד) ועל המצב היום. יאללה ביי
amir_aikido
New member
שיטות לא נלחמות רק אנשים נלחמים
המנצח בקרב נקבע לפי הרבה דברים, שיטת הלחימה שלו היא רק פקטור אחד בעניין. מה לגבי גודל, משקל, הפתעה, מצב רוח, מידת ריכוז, כושר גופני, ראיית קרב, כשרון, זריזות ועוד ועוד ??? כולם חשובים ! אמנות הלחימה באה לתת לך יתרון מסויים לעומת יריב תוקף שאין לו את זה. כשיש קרב בין שני אמני לחימה ינצח בסוף זה שמאזן היתרונות נוטה לטובתו או זה שהיה לו יותר מזל,כי הוא הצליח. טייקוואנדו וקראטה מאוד דומים, בתלות כמובן במורה שמלמד אותם. אפשר ללמד הן טייקוואנדו והן קראטה בגישה תחרותית, ואז היישום ברחוב הוא מאוד בעייתי. ואתן דוגמאות מטייקוואנדו שהיא אחת האמנויות בהן אני מתאמן. בקרב תחרותי אסור לבעוט לגב, אסור לתת אגרופים לפנים, אסור לתת מרפקים, אסור לתפוס ויש מגנים שמגבירים את יכולת הספיגה ומצמצמים את הפחד שלך מלקבל מכה. גם בקראטה תחרותי יש חוקים שמשנים את המצב, בין אם המדובר על התחרויות של מגע מלא, גם שם בד"כ אסור לתת אגרופים לפנים למשל, ובין אם מדובר על התחרויות ללא מגע שהופכות לפעמים לקרב של זריזות ללא עוצמה מאחורי המכה כי קשה מאוד לשופט לבחון את העוצמה ללא המגע. רוב הקוריאנים אמנם מכחישים זאת אבל בטייקוואנדו יש השפעה מאוד מאוד חזקה של קראטה שוטוקאן יפני ואולי אפילו יותר מכל השפעה של אמנות לחימה קוריאנית מסורתית אחרת (שהשפיעו גם הן על הטייקוואנדו ללא כל ספק). ג´ודו שונה מהקראטה, הוא מתוכנן יותר למצבים של תפיסות, ושוב נחזור לשאלה האם בג´ודו תחרותי אתה מתעניין, הוא לא מיועד להגנה עצמית, ואז לא מתייחסים כמעט לאפשרות שמישהו יכניס לך מכה כלשהי. או שתתייחס לג´ודו מסורתי (יש מעט מאוד דוגואים כאלו בארץ), בו קיימת התייחסות מסוימת למצבים כאלו. אני לא חושב שיש הרבה לוחמים שמסוגלים להתמודד עם ג´ודוקא בקרב קרקע, כי הרבה מהכשרת הג´ודו מתייחסת לקרב זה. הג´ו-ג´יטסו הברזילאי הידוע למשל (של משפחת גרייסי), שתפס מקום מאוד פופלרי לאחרונה אצל אוהדי לחימה של קרבות אולטימייט פייט למינהם, מבסס את עצמו על בעיטות חזקות והפלת היריב לקרקע ואז שימוש אגרסיבי בטכניקות ג´ודו להאבקות קרקע. מצד אחר אם אתה מתעניין בקרב רחוב, ירידה לקרב קרקע מאוד מסוכנת כי מה תעשה עם החבר של התוקף שמצטרף אליו פתאום ? בקצור, אין פתרונות קסם. בחר את הדרך שלך ותבסס את הבחירה על מורה לא פחות משיטה. ואז תתאמן הרבה וברצינות. אמיר נ.ב. שמתם לב שאפילו לא התייחסתי לאייקידו ?
המנצח בקרב נקבע לפי הרבה דברים, שיטת הלחימה שלו היא רק פקטור אחד בעניין. מה לגבי גודל, משקל, הפתעה, מצב רוח, מידת ריכוז, כושר גופני, ראיית קרב, כשרון, זריזות ועוד ועוד ??? כולם חשובים ! אמנות הלחימה באה לתת לך יתרון מסויים לעומת יריב תוקף שאין לו את זה. כשיש קרב בין שני אמני לחימה ינצח בסוף זה שמאזן היתרונות נוטה לטובתו או זה שהיה לו יותר מזל,כי הוא הצליח. טייקוואנדו וקראטה מאוד דומים, בתלות כמובן במורה שמלמד אותם. אפשר ללמד הן טייקוואנדו והן קראטה בגישה תחרותית, ואז היישום ברחוב הוא מאוד בעייתי. ואתן דוגמאות מטייקוואנדו שהיא אחת האמנויות בהן אני מתאמן. בקרב תחרותי אסור לבעוט לגב, אסור לתת אגרופים לפנים, אסור לתת מרפקים, אסור לתפוס ויש מגנים שמגבירים את יכולת הספיגה ומצמצמים את הפחד שלך מלקבל מכה. גם בקראטה תחרותי יש חוקים שמשנים את המצב, בין אם המדובר על התחרויות של מגע מלא, גם שם בד"כ אסור לתת אגרופים לפנים למשל, ובין אם מדובר על התחרויות ללא מגע שהופכות לפעמים לקרב של זריזות ללא עוצמה מאחורי המכה כי קשה מאוד לשופט לבחון את העוצמה ללא המגע. רוב הקוריאנים אמנם מכחישים זאת אבל בטייקוואנדו יש השפעה מאוד מאוד חזקה של קראטה שוטוקאן יפני ואולי אפילו יותר מכל השפעה של אמנות לחימה קוריאנית מסורתית אחרת (שהשפיעו גם הן על הטייקוואנדו ללא כל ספק). ג´ודו שונה מהקראטה, הוא מתוכנן יותר למצבים של תפיסות, ושוב נחזור לשאלה האם בג´ודו תחרותי אתה מתעניין, הוא לא מיועד להגנה עצמית, ואז לא מתייחסים כמעט לאפשרות שמישהו יכניס לך מכה כלשהי. או שתתייחס לג´ודו מסורתי (יש מעט מאוד דוגואים כאלו בארץ), בו קיימת התייחסות מסוימת למצבים כאלו. אני לא חושב שיש הרבה לוחמים שמסוגלים להתמודד עם ג´ודוקא בקרב קרקע, כי הרבה מהכשרת הג´ודו מתייחסת לקרב זה. הג´ו-ג´יטסו הברזילאי הידוע למשל (של משפחת גרייסי), שתפס מקום מאוד פופלרי לאחרונה אצל אוהדי לחימה של קרבות אולטימייט פייט למינהם, מבסס את עצמו על בעיטות חזקות והפלת היריב לקרקע ואז שימוש אגרסיבי בטכניקות ג´ודו להאבקות קרקע. מצד אחר אם אתה מתעניין בקרב רחוב, ירידה לקרב קרקע מאוד מסוכנת כי מה תעשה עם החבר של התוקף שמצטרף אליו פתאום ? בקצור, אין פתרונות קסם. בחר את הדרך שלך ותבסס את הבחירה על מורה לא פחות משיטה. ואז תתאמן הרבה וברצינות. אמיר נ.ב. שמתם לב שאפילו לא התייחסתי לאייקידו ?
למתלבטל
זה לא עניין של אם אתה לומד טאי קוון דו או קראטה זה הכל עניין של המשמעת העצמית שלך והריכוז שלך בקרב ורוח הלחימה. וכל זמן שאתה ממוקד על היריב קורא את שפת הגוף שלו מבט היישר בעיניים זה שהוא חגורה כחולה לא צריך להפריע לך גם אם אתה חגורה לבנה עדיין ביכולתך למצח הכל עניין של משמעת עצמית. אבל בכל מקרה אל תנסה לעשות השוואות בינך לבין אחרים תלמד להגן על עצמך ועשה בזה שימוש רק למקרה של סכנת חיים לוחם אמיתי נאמד בזכות רוח הלחימה שלו והיכולת הנפשית שלו לשלוט על עצמו כאשר תלמד דברים אלו תראה שכבר לא יעניינו אותך כל ההיבטים האלו לגבי היכולות שלך בתור לוחם אלא תהיה מרוכז רק בעצמך בנפש שלך וההכרה שלך תהיה פתוחה ויהיה לך יותר קל גם באימונים בהצלחה..רן
זה לא עניין של אם אתה לומד טאי קוון דו או קראטה זה הכל עניין של המשמעת העצמית שלך והריכוז שלך בקרב ורוח הלחימה. וכל זמן שאתה ממוקד על היריב קורא את שפת הגוף שלו מבט היישר בעיניים זה שהוא חגורה כחולה לא צריך להפריע לך גם אם אתה חגורה לבנה עדיין ביכולתך למצח הכל עניין של משמעת עצמית. אבל בכל מקרה אל תנסה לעשות השוואות בינך לבין אחרים תלמד להגן על עצמך ועשה בזה שימוש רק למקרה של סכנת חיים לוחם אמיתי נאמד בזכות רוח הלחימה שלו והיכולת הנפשית שלו לשלוט על עצמו כאשר תלמד דברים אלו תראה שכבר לא יעניינו אותך כל ההיבטים האלו לגבי היכולות שלך בתור לוחם אלא תהיה מרוכז רק בעצמך בנפש שלך וההכרה שלך תהיה פתוחה ויהיה לך יותר קל גם באימונים בהצלחה..רן
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.