ValeronDeportivo
New member
לדעתי האישית ויסקי משתנה לאחר הפתיחה
חוץ מכך שאין לי הוכחה, זו עובדה מוגמרת מבחינתי על סמך הניסיון שלי.
קרה לי פעמים רבות שישר עם פתיחת הבקבוק לויסקי יהיה אופי מסויים, ושבוע לאחר מכן ישתנה בצורה ניכרת. לרוב - דווקא לטובה.
לאחר כחודש - חודשיים השינוי הזה נעצר, ומתחיל שינוי בעל אופי אחר (אני חושב שזה תהליך חימצון של מולקולות שונות, ולכן סקאלת זמן אחרת). התהליך החדש איטי מאוד, ואם הבקבוק די מלא הוא כמעט ולא מורגש על פני חודשים רבים ואפילו שנים.
אבל אם כמות הנוזל בבקבוק קטנה - לאורך זמן של מספר חודשים הויסקי מאבד מהעושר שלו ומרגיש שטוח יותר.
<אזהרת חפירה ונפנופי ידיים, הקריאה על אחריותכם בלבד>
להבנתי הלקוייה בכימיה (מוזמנים לתקן), מדובר בחימצון של חלבונים, שמנים ומולקולות חומצה-כוהל מורכבות כמו אסטרים. אסטרים, שאחראים לריחות פירותיים בויסקי בין השאר, מתפרקים בחמצון לכוהל וחומצה פשוטים יותר - ומכאן ברור שהויסקי ישתנה.
לדעתי התהליך איטי כי האסטרים מומסים בכוהל שמגן עליהם מחמצן. רק תנודות אקראיות בשפת הנוזל מאפשרות מדי פעם לאסטר להגיב עם חמצן, ומכאן שההשפעה על הויסקי פרופורציונלית ליחס השטח-נפח.
חיזוק לטענה - אנחנו מוסיפים מעט מים לויסקי ורואים שהריח שלו מתחזק. הסיבה היא לא דילול (מספיק מעט מים והדילול זניח), אלא יצירת הפרעה בויסקי שמחלישה את ההמסה שלו ולכן אסטרים משתחררים מהנוזל.
בנוסף, מולקולות מורכבות יותר מאסטרים (אלדהידים אני חושב), יכולים להתפרק בעצמם לאסטרים. לכן הויסקי משתפר בימים הראשונים לאחר חשיפה לחמצן וגם אחרי כמה דקות בכוס.
כל מה שאמרתי נכון גם למולקולות אחרות שתורמות טעם וריח, למשל פנולים שאחראים לטעמים המעושנים בין היתר. ויסקים מעושנים מאבדים את העישון שלהם באופן מורגש אחרי זמן רב שהבקבוק פתוח. הייתי אומר שזה סגנון הויסקי הכי רגיש לתופעה.
ויסקים בחוזק חבית מושפעים פחות מהחמצון, ומחזיקים מעמד זמן רב יותר. אני לא יודע אם זה כי מראש הריכוז של הטעמים גבוה יותר אז האובדן פחות מורגש, או כי יש יותר כוהל המשמש כממס.
אבל זאת תופעה שזיהיתי במספר בקבוקים.
<סוף חפירה>
וכן, אני נוהג להעביר כל בקבוק שהגיע לכשליש גובה לבקבוקים קטנים.
חוץ מכך שאין לי הוכחה, זו עובדה מוגמרת מבחינתי על סמך הניסיון שלי.
קרה לי פעמים רבות שישר עם פתיחת הבקבוק לויסקי יהיה אופי מסויים, ושבוע לאחר מכן ישתנה בצורה ניכרת. לרוב - דווקא לטובה.
לאחר כחודש - חודשיים השינוי הזה נעצר, ומתחיל שינוי בעל אופי אחר (אני חושב שזה תהליך חימצון של מולקולות שונות, ולכן סקאלת זמן אחרת). התהליך החדש איטי מאוד, ואם הבקבוק די מלא הוא כמעט ולא מורגש על פני חודשים רבים ואפילו שנים.
אבל אם כמות הנוזל בבקבוק קטנה - לאורך זמן של מספר חודשים הויסקי מאבד מהעושר שלו ומרגיש שטוח יותר.
<אזהרת חפירה ונפנופי ידיים, הקריאה על אחריותכם בלבד>
להבנתי הלקוייה בכימיה (מוזמנים לתקן), מדובר בחימצון של חלבונים, שמנים ומולקולות חומצה-כוהל מורכבות כמו אסטרים. אסטרים, שאחראים לריחות פירותיים בויסקי בין השאר, מתפרקים בחמצון לכוהל וחומצה פשוטים יותר - ומכאן ברור שהויסקי ישתנה.
לדעתי התהליך איטי כי האסטרים מומסים בכוהל שמגן עליהם מחמצן. רק תנודות אקראיות בשפת הנוזל מאפשרות מדי פעם לאסטר להגיב עם חמצן, ומכאן שההשפעה על הויסקי פרופורציונלית ליחס השטח-נפח.
חיזוק לטענה - אנחנו מוסיפים מעט מים לויסקי ורואים שהריח שלו מתחזק. הסיבה היא לא דילול (מספיק מעט מים והדילול זניח), אלא יצירת הפרעה בויסקי שמחלישה את ההמסה שלו ולכן אסטרים משתחררים מהנוזל.
בנוסף, מולקולות מורכבות יותר מאסטרים (אלדהידים אני חושב), יכולים להתפרק בעצמם לאסטרים. לכן הויסקי משתפר בימים הראשונים לאחר חשיפה לחמצן וגם אחרי כמה דקות בכוס.
כל מה שאמרתי נכון גם למולקולות אחרות שתורמות טעם וריח, למשל פנולים שאחראים לטעמים המעושנים בין היתר. ויסקים מעושנים מאבדים את העישון שלהם באופן מורגש אחרי זמן רב שהבקבוק פתוח. הייתי אומר שזה סגנון הויסקי הכי רגיש לתופעה.
ויסקים בחוזק חבית מושפעים פחות מהחמצון, ומחזיקים מעמד זמן רב יותר. אני לא יודע אם זה כי מראש הריכוז של הטעמים גבוה יותר אז האובדן פחות מורגש, או כי יש יותר כוהל המשמש כממס.
אבל זאת תופעה שזיהיתי במספר בקבוקים.
<סוף חפירה>
וכן, אני נוהג להעביר כל בקבוק שהגיע לכשליש גובה לבקבוקים קטנים.
