אביב אופיר
New member
שאלה בכלכלה
שאלה בכלכלה
רכבת ישראל קיבלה, במסגרת תוכנית החומש, 24 מיליארד ש"ח. הכסף ישמש לשיפור השירות, כך שמספר הנוסעים יעלה מ-20 ל-60 מיליון נוסעים בשנה. כלכלית, מדובר על השקעה של 30 ש"ח לנסיעה בודדת (אם פורשים את ההחזרים על פני 20 שנה). זה כמעט סביר, מכיוון שעלות הכרטיס הממוצע היא לא יותר מדי רחוקה מ- 30 ש"ח, וחוצמזה - הרווח למדינה ככלל הוא גדול יותר (חסכון בזמן, דלק, וכו'). OK - אז הבנו למה כדאי להשקיע ברכבת - בעיקר בגלל שאנחנו כאן בין חברים חובבי רכבות...
מצד שני, בואו נסתכל על הרכבת הקלה המיועדת לת"א: העלות המשוערת היא משהו כמו 10 מיליארד ש"ח, והתועלת המשוערת היא 100 מיליון נוסעים (ואפילו 120 מיליון - כך חברת נ.ת.ע.). אם גם כאן פורשים את העלויות ל- 20 שנה, הרי שמדובר בהשקעה של 5 ש"ח (!) ואפילו פחות (!!) לנסיעה בודדת. מכיוון שכבר כיום עלות נסיעה עירונית (כל שכן בין עירונית) היא יותר מ- 5 ש"ח, הרי שהפרוייקט הזה כדאי כלכלית, עוד לפני שמכניסים שיקולים מדינתיים. נשאלת השאלה: למה אין לנו קו אדום כבר אתמול, אבל יש לנו המון כסף שנשפך לר"י? האם יש כאן סדר עדיפויות מוטעה?
שאלה בכלכלה
רכבת ישראל קיבלה, במסגרת תוכנית החומש, 24 מיליארד ש"ח. הכסף ישמש לשיפור השירות, כך שמספר הנוסעים יעלה מ-20 ל-60 מיליון נוסעים בשנה. כלכלית, מדובר על השקעה של 30 ש"ח לנסיעה בודדת (אם פורשים את ההחזרים על פני 20 שנה). זה כמעט סביר, מכיוון שעלות הכרטיס הממוצע היא לא יותר מדי רחוקה מ- 30 ש"ח, וחוצמזה - הרווח למדינה ככלל הוא גדול יותר (חסכון בזמן, דלק, וכו'). OK - אז הבנו למה כדאי להשקיע ברכבת - בעיקר בגלל שאנחנו כאן בין חברים חובבי רכבות...